חוזרים ל–4X4

כבר כמה שנים שג'יפונים הם הלהיט של שוק הרכב שלנו, אבל בחודשים האחרונים ניכרת חזרה למקורות — רכבי 4x4. הג'יפונים המודרניים הם בדרך כלל רכבים גבוהים ומתבלטים מאוד בעיצוב שלהם, אבל רובם הגדול ייתקע בשטח בהזדמנות הראשונה, כי יש להם הנעה קדמית כמו לכל מכונית משפחתית רגילה. רק מעט ג'יפונים מוצעים עם הנעה כפולה, שבלעדיה אין מה לדבר על טיולי שטח רציניים, ולמעטים עוד יותר יש באמת הנעה כפולה שמתאימה לשטח, ולא לנסיעה בכביש בוצי ומושלג בנוסח אירופי או אמריקאי, שלא ממש רלוונטיים לישראל אבל מסייעים לביקושים להם בחו"ל.

בחודשים האחרונים בולטים מאוד באולמות התצוגה וגם במגרשי המשומשות ביקושים לרכבי 4x4 לטיולים. המכירות של החדשים זינקו ביותר מ־30% לעומת 2020, כפול מהגידול הכללי במכירות הרכב החדש השנה, ואפשר גם להבין למה. בהיעדר אופציה אמיתית לחופשות וטיולים בחו"ל, טיולים בארץ הם האפשרות היחידה לנשום קצת אוויר. ומי שרוצה לגוון, או להתרחק מההמונים, מוצא עצמו יורד לשטח.

התנאי הבסיסי לזיהוי "ג'יפ" שבאמת מיועד לשטח, הוא היותו מצויד בהילוך כוח, ועדיף שגם שלדת סולם. פעם כל הקטגוריה הייתה כזו, אבל בגלל הייצור המורכב והיקר והתנהגות הכביש הטובה פחות של רכבי שלדת סולם, נולדו רכבי פנאי עם יכולת שטח גבוהה מהממוצע, אך בנויים כמו מכונית רגילה עם שלדה אחודה. משרד התחבורה מתיר כיום להגביה באופן חוקי את הכלים האלה בכ־5 ס"מ, בקיט רשמי ובידי מתקין רשמי, כך שלא יצטרכו לבלות את חייהם בהימלטות מבוחני תנועה ובעיות בטסטים.

הבעיה היא שרכבי שטח מיתולוגיים כמו טויוטה לנדקרוזר או מיצובישי פאג'רו (שכבר לא נמכר כחדש) יקרים לרכישה וגם לאחזקה. יש ג'יפאים שהמצב הוביל אותם לעבור לטנדרי 4x4, כמו טויוטה היילקס ומיצובישי האנטר וטרייטון. אלה כלים עם יכולת שטח טובה, שאפילו מגיעים כבונוס עם תא מטען ענקי, שמאפשר לקחת כמעט את כל הבית לשטח, אבל הם מסורבלים בכביש ובחנייה, ולא ממש זולים לאחזקה.

עבור מי שרוצה לרדת לשטח בעלויות סבירות, מצאנו 6 דגמים שקיימים בשוק כחדשים וכמשומשים, ויוכלו לעשות את העבודה ברמות שונות של עבירות ובעלויות סבירות. אחד יקר יחסית, אבל עדיין יהיה זול בהשוואה לרכבי שטח אחרים במחירו.

סובארו פורסטר: המשודרג

הפורסטר הקדים את ה־XV ביותר מעשור מבחינת מועד ההשקה שלו. מבחינה מעשית, השניים חולקים את אותה פלטפורמה ודי־אן־אי. היתרון הגדול של הפורסטר הוא בממדים, עם מרווח משופר במושב האחורי ובעיקר תא מטען סטיישני שימושי. המנועים גדולים יותר, כיום 2,500 סמ"ק, 182 כ"ס, והגיר רציף גם כאן. הפורסטר נוח מאוד גם הוא, ומתמודד טוב יחסית עם בורות ועליות. התנהגות הכביש טובה, אבל צריכת הדלק גבוהה יחסית, והביצועים פחות זריזים ממה שאפשר היה לצפות מנפח המנוע ומההספק. את הפורסטר הנוכחי, כמו את גרסאות האייסייט עם מערכות הבטיחות האקטיבית ב־XV, היבואן אינו ממליץ להגביה, בגלל פגיעה אפשרית בביצועי חיישני מערכת הבטיחות. הדגם הקודם דומה במאפיינים, אך לא מציע בטיחות אקטיבית, וקיים גם בגרסה ידנית נדירה ומוצלחת. סוכנים של היבואן יודעים להציע אותו גם כמשומש עם 5 שנות אחריות במגרשי הטרייד אין שלהם.

מחיר: מ־170 אלף שקל לדגם בסיסי חדש. אפשר להשיג דור קודם שמור בכ־70־80 אלף שקל.

ג'יפ רנגלר: המיתולוגי

היחיד שבאמת ראוי לשאת כאן את השם המחייב ג'יפ, נצר ישיר לרכב שניצח את הנאצים במלחמת העולם השנייה. הרנגלר עדיין קשוח, גם למראה וגם בשטח, רק שכיום יש לו כבר 5 דלתות ויכולת משופרת להסיע משפחה. הדגם הנוכחי, שהוצג ב־2017, קצת יותר מתורבת מבחינת התנהגות הכביש ונוחות הנסיעה, אבל עדיין מציע אביזרים ייחודיים כמו גג שאפשר לקפל ולהשאיר בבית, ולהיחשף לטבע יותר מבכל רכב שטח אחר, ורק לקוות שלא יירד גשם. עם שלדת סולם, סרנים חיים, הילוך כוח ושפע של אפשרויות הגבהה ושיפורי מתלים, קשה להתחרות בו בשטח. גם הוא איכזב עם ציון גרוע במבחן הריסוק האירופי — כוכב אחד מחמישה — וכחדש הוא נעדר בטיחות אקטיבית בגרסאות הבסיס. הרנגלר יקר יחסית כחדש, אם כי מומלץ להשוות מחירים לכלים ביבוא מקביל באוטומקס, אבל יהיה זול במוסך ובביטוח יותר מכלים אחרים באותו מחיר. שוק המשומשות חם מאוד, וכלים נמכרים בדרך כלל מעל למחיר המחירון. מנוע בנזין, כיום בעיקר 2,000 סמ"ק טורבו, 272 כ"ס, ומעט 3,600 סמ"ק שמתבסס על מנוע קיים מהדור הקודם, עם 280 כ"ס. שניהם לא ממש חסכוניים.

מחיר: מ־300 אלף שקל ל־3 דלתות ו־334 אלף שקל ל־5 דלתות אצל היבואן. אפשר להתמקח, ובידקו הצעות ביבוא מקביל. משומשים מהדור הקודם אפשר להשיג מאזור ה־80 אלף שקל.

סוזוקי ג'ימני: קטן גדול

הרבה ג'יפאים בארץ ובעולם טעמו את הסלעים הראשונים שלהם עם סוזוקי סמוראי משנות ה־80, שנראה בהתחלה כבדיחה אבל התגלה כרכב שטח אמיתי, רק מוקטן. הדור השני של יורשו, הג'ימני, שנמכר מאז 2018, שמר על הנוסחה של רכב קשוח במראה וביכולת, אבל הוסיף לה מנוע שמספק ביצועים סבירים (בנזין, 1,500 סמ"ק, 102 כ"ס), בטיחות אקטיבית, וכן אופציה לגיר אוטומטי. בכביש הוא כבר כמעט סביר, נהדר בחנייה בזכות ממדיו, ובשטח הוא עדיין שני רק לרנגלר, שמחירו כפול. אבל יש מחיר לתג המחיר: הג'ימני צפוף למשפחה, עם מבנה 3 דלתות ומושב אחורי שיהיה נוח בעיקר לילדים, ותא מטען זעיר ובלתי מספק. גרסת 5 דלתות, שנדרשת כל כך, תופיע כנראה רק בשנה הבאה. כך או כך, עלויות האחזקה נמוכות, עם צריכת דלק סבירה מאוד יחסית ליכולות. הדור הקודם דומה מאוד לנוכחי, קצת יותר מרווח, אבל איטי יותר ופחות בטוח.

מחיר: מ־140 אלף שקל לידני חדש, מ־150 אלף שקל לאוטומטי. אפשר למצוא משומשים טובים מהדור הקודם בכ־50 אלף שקל.

סאנגיונג רקסטון: האחרון

בשנות ה־90, כשבוטל החרם הערבי והחלו להגיע לישראל דגמי הכביש־שטח היפנים, הם לא עלו הרבה יותר ממכוניות המנהלים של התקופה. מאז זינק מחירם של אלה ששרדו בשוק, בעיקר טויוטה לנד קרוזר, ליותר מ־400 אלף שקל לדגם מאובזר. האחרון שנשאר במחיר שלא מתחיל בספרה 3 הוא סאנגיונג רקסטון – עם מחיר בסיסי של 250 אלף שקל לדגם המחודש שמגיע בימים אלה.

רקסטון שומר על מבנה של שלדת סולם והילוך כוח, וכולל כעת גם נעילת דיפרנציאל אחורי הדרושה בקטעים מאתגרים. יש לו שבעה מקומות ישיבה, תא נוסעים עדכני, ומנוע טורבו דיזל 2,200 סמ"ק, 181 כ"ס, עם תיבה אוטומטית 8 הילוכים. צריכת הדלק נאה יחסית לגודל, דומה לאלה של דגמי הסובארו הקטנים יותר, ועוד בסולר זול יותר. עוד לא נהגנו בדגם המחודש, אבל הדור הנוכחי, שהוצג ב־2018, נוח יחסית, נהנה מביצועים טובים, ומפגין יכולת טובה מאוד בשטח יחסית למחיר. עם זאת, לא מדובר ברנגלר. הרקסטון נמוך יותר (עניין שערכת הגבהה תוכל לפתור) ובמקור סבל מבקרת משיכה לא מוצלחת, עניין שתוקן בהמשך. מערכת הבטיחות האקטיבית בסיסית למדי בדגם הבסיסי, ולפני העדכון. הדור הקודם הוא רכב שונה, אך גם הוא מציע 7 מקומות ישיבה ויכולת שטח טובה יחסית — במחיר נמוך. סימן השאלה היחידי הוא על עתידה של סאנגיונג הקוריאנית, ששוב נקלעה לקשיים כספיים. בעבר היא מצאה תמיד חילוץ, יש לקוות שגם הפעם.

מחיר: מ־250 אלף שקל. אפשר למצוא דגמי 2018 החל מכ־150 אלף שקל, ויחידות שמורות וצעירות יחסית של הדור הקודם בפחות מ־100 אלף שקל.

דאצ'יה דאסטר: העממי

דאצ'יה, ההיא מהבדיחות משנות ה־80 על האוטו עם החור בגג לאוזני החמור שקנה אותה, היא כבר מזמן המותג העממי של קבוצת רנו. דאסטר הוא המוצלח בדגמים שלה — רכב פנאי קשוח יחסית, עם מקום לחמישה, אמין, חסכוני, ובעיקר זול מאוד לרכישה ולאחזקה. הוא נוח מאוד בשטח, ובדגם ה־4x4 שלו גם נהנה ממרווח גחון ומזוויות גישה טובות בשטח. את המחיר משלמים בתא נוסעים פחות איכותי מהמתחרים, בבידוד רעשים פחות טוב, ובשני חסרונות בולטים: רמת הבטיחות נמוכה יחסית לג'יפונים אחרים, ללא בלימה אוטונומית אפילו בדגם הנוכחי ועם ציון נמוך במבחן הריסוק האירופי; ואת דגם ה־4x4 אפשר לקבל רק עם תיבה ידנית, 6 הילוכים. תיבה רובוטית כפולת מצמדים מוצעת בדגם ההנעה הקדמית בלבד עם מנוע דיזל, שתגיע בשטח רחוק יותר מג'יפונים קוריאנים, אבל תתקשה בבוץ ובשטח קצת סלעי. ההיצע כולל מנועי טורבו בנזין 1,200 סמ"ק ו־1,300 (120־150 כ"ס) או טורבו דיזל 1,500 סמ"ק (110 כ"ס).

מחיר: מ־95 אלף שקל לבסיסי חדש, מ־110 אלף שקל ל־4x4. משומשים קיימים מ־2015, ואפשר להשיג כלי טוב גם בכ־30 אלף שקל.

סובארו XV: המשפחתי

בזמן שבישראל חגגה סובארו במכירת הליאונה 1,300 סמ"ק האוטומטית, בעולם היא התפרנסה מדגמי 4x4 משפחתיים זולים ואמינים. ה־XV הוא שילוב של שני הדברים — גם ג'יפון משפחתי וגם הנעה כפולה, מרווח גחון טוב (22 ס"מ), ויכולת שטח טובה יותר מכל ג'יפון משפחתי אחר במחיר שלו, מלבד הדאסטר שלא מציע את השילוב בין 4x4 לאוטומטי. נוחות הנסיעה מצוינת, עלויות האחזקה הן של סובארו (נמוכות), אבל הביצועים בגרסת ה־1,600 סמ"ק (114 כ"ס) בינוניים, וצריכת הדלק לא מרשימה — סביב 10־11 ק"מ לליטר. גרסת ה־2,000 סמ"ק (156 כ"ס) עדיפה מבחינה זו, אבל יותר יקרה. תיבת ההילוכים היא אוטומטית רציפה, קצת רועשת תחת מאמץ. חיסרון אחר שמשותף לשני הדגמים הוא תא מטען קטן מדי לרכב משפחתי, מה שמחייב שימוש גם בתיק גג בטיולים ונסיעות משפחתיות. הציונים במבחני הריסוק טובים, אבל מערכות הבטיחות האקטיבית אינן סטנדרטיות, לא בחדשים ולא בדור הקודם, שהוצג ב־2012 ודומה מאוד במאפייניו.

מחיר: מ־130 אלף שקל ל־1,600 סמ"ק חדש, מ־150 אלף שקל ל־2,000. היצע נרחב של משומשים, אפשר למצוא כלים שמורים גם ב־50־60 אלף שקל.