"אירונאוטיקס היא חברה מופלאה שהתנהלה כמו יחידת קומנדו. הזהרתי את עצמי כשבאתי כמי שבא מרפאל, החברה הכי מסודרת בעולם, לא להביא את כל הדי־אן־איי שלה לכאן כדי לשמר את האופי הזה. אנחנו צריכים בזהירות לשמור על המקצוענות והיצירתיות, אבל להפוך אותה לגדוד שגרתי יותר, כי בסוף הצבא הגדול מנצח מלחמות, לא הסיירות", אומר מנכ"ל אירונאוטיקס, משה אלעזר, בראיון ראשון.

אלעזר (59), אל"מ (מיל)', מגיע לתפקיד אחרי 11 שנים ברפאל ו־27 שנים בחיל הים ובמשרד הביטחון. במרץ 2020, רגע לפני הקורונה, הוא נכנס לתפקיד כמנכ"ל של מי שלא אחת כונתה הילד הרע של התעשיות הביטחוניות בישראל, עם פיתוחים חדשניים לצד הסתבכויות מביכות, מה שלא מנע ממנה להפוך לתעשייה הביטחונית הרביעית בגודלה אחרי התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, והפחות מוכרת מהן בציבור הרחב.

אלעזר הגיע לתפקיד בעקבות רכישת החברה בידי יצרנית כיפת ברזל רפאל, ואיש העסקים אביחי סטולרו, שהיה מוכר עד כה בעיקר מפעילות בתחום הנדל"ן, שוק ההון, הטכנולוגיה והביטחון, שזיהו את הפוטנציאל הגדול של יצרנית המל"טים מיבנה, בתקופה שבה צבאות בעולם מעבירים עוד ועוד נתחים מהפעילות האווירית שלהם למטוסים ללא טייסים, כפי שהדגים בשבועיים האחרונים חיל האוויר, שטייסות המל"טים שלו ביצעו את עיקר הטיסות המבצעיות.

"השימוש בכלים בלתי מאויישים בכלל ובמלטים בפרט, הוא אבולוציה של תורת הלחימה המסורתית. קיימים יתרונות רבים בהכנסת מל"טים לפעילויות מבצעיות בהיבטי המחיר, הביצועים בהיבט הרחב שלהם ובעיקר בשמירה על חיי אדם. המל"טים המודרניים מסוגלים לבצע כמעט כל משימה ומהווים אבן בניין משמעותית וקריטית בשדה הקרב המודרני, המתעתע והא־סימטרי", אומר אלעזר בראיון ראשון.

איך שנכנסת לתפקיד, התפרצה הקורונה.

"אני שנה וחודש בתפקיד, שהרגישו כמו ארבע. מעבר למגפה שאיתגרה את כולנו, זאת הייתה שנה של הסתכלות פנימית, של תהליך אסטרטגי עמוק לחשוב לאן לקחת את החברה. למרות הקשיים האובייקטיביים סיימנו את 2020 כשנה סבירה. תיכננו מכירות של 150 מיליון דולר, וכמעט עמדנו ביעד. קיבלנו פרויקט מאוד משמעותי באירופה, מעל 60 מיליון דולר. אבל הרווחיות הייתה פחות טובה, כי היו פרויקטים רבים בפיגור והיינו צריכים לעשות ניקוי שולחן, לסגור פערים בפיתוח ובייצור וזה שחק את הרווחיות".

הרכישה בידי רפאל וסטולרו אמורה להוציא מסחרור את החברה שהוקמה עוד ב־1997 בידי אבי לאומי, וידעה מאז מהפכים רבים, תחלופת משקיעים, אירונאוטיקס הייתה החברה הישראלית הראשונה שמכרה מל"טים לאבו־דאבי בעשרות מיליוני דולרים, עוד ב־2009, הרבה לפני הסכמי אברהם.

החברה נחקרה על תשלום שוחד כדי לזכות בעסקאות גדולות בניגריה ובהודו, וב־2017 אף הקפיא משרד הביטחון את אישור היצוא שלה לאזרבייג'אן בשל פרשה חמורה שעליה מוטל עדיין צו איסור פרסום, והוחזר אחר כך. שנה אחר כך פתחה הרשות לניירות ערך חקירה נגד בכירים בחברה בחשד לשימוש במידע פנים על רקע ניסיון ההשתלטות עליה של איש העסקים אהרון פרנקל, שהזניק את מנייתה. החקירה נסגרה ללא כתבי אישום.

הבטחה גדולה בבורסה

לאורך השנים השקיעו באירונאוטיקס גם האחים עופר, קובי מימון, האחים שקד ומשקיעים זרים, ובין הבכירים שחלפו במועצת המנהלים שלה לאורך השנים היו אמנון ליפקין שחק, יעקב פרי, דוד עברי, פנחס בוכריס, איתן בן אליהו וידידיה יערי.

ב־2017 הונפקה החברה בבורסה בתל־אביב במיליארד שקל, הנפקה נדירה של תעשייה ביטחונית. אבל אחרי ההסתבכויות היא נסחרה בשפל לפי שווי של 420 מיליון שקל. ב־2019, אחרי תחרות עם התעשייה האווירית, רכשו אותה רפאל וסטולרו ב־850 מיליון שקל והיא נמחקה מהמסחר. מנכ"ל רפאל יואב הר אבן מונה כיו"ר ואלעזר כמנכ"ל. החברה מעסיקה יחד עם חברות הבנות וחטיבת הפרויקטים של מגל שרכשה השנה כאלף איש.

"לאירונאוטיקס יש קו רחב של מוצרים, מהרחפן פגסוס, דרך משפחת מל"טי האורביטר, ועד מל"ט הדומינטור לשהות ארוכה. החלטנו להתמקד בכלים לגובה נמוך שבהם נוכל להיות מובילים עולמיים, עם משפחת האורביטר, ושם גם נרכז את רוב הפיתוח שלנו".

איפה הסינרגיה המובטחת עם רפאל?

"רפאל היא החברה הביטחונית המובילה בארץ בטכנולוגיה, ומעשירה אותנו בבינה מלאכותית, למידת מכונה, עיבוד תמונה ועוד. החיבור בין חברת פלטפורמות כמו אירונאוטיקס וחברת מערכות כמו רפאל מאפשר ליצור קונספטים מערכתיים לפי דרישות הלקוח. ויש את הפרויקט הגדול המשותף למשרד הביטחון".

הפרויקט מתקדם למרות היעדר תקציב ביטחון?

"בצורה מלאה ואנחנו עומדים בלוחות הזמנים. ממשיכים להשקיע בו יחד עם רפאל ובעבודה צמודה עם מנהלת המל"טים של משרד הביטחון. פריסת התשלומים יותר קשה בגלל המתאר התקציבי של צה"ל, אבל אנחנו מסתדרים".

המתחרים טוענים שאין סיכוי שתרוויחו על הפרויקט הזה, גם בגלל המחיר הנמוך שישלם משרד הביטחון, וגם בגלל שהפרויקט כל כך מסווג שאי־אפשר יהיה לייצא אותו.

"זה פרויקט אסטרטגי שיביא למערכת הביטחון יכולות שאין בעולם וגם יקפיץ אותנו בכמה דרגות. לא ייתנו לנו לייצא את מה שיקבל צה"ל, אבל יש מספיק נגזרות של המערכת שכן נוכל למכור. גם אם מה שהמתחרים שלנו טוענים נכון, רפאל ואירונאוטיקס מסתכלות כאן על הטווח הארוך, ולא על הרווח המיידי".

אפשר לומר שהפרויקט היה בעצם הסיבה לרכישת אירונאוטיקס בידי רפאל.

"רפאל הבינה שבתחום המל"טים היא צריכה חברה שמייצרת פלטפורמות. אירונאוטיקס הייתה הרכישה הכי נכונה מבין כמה חברות שרפאל בחנה. הפרויקט הזה לבדו היה שווה את הכניסה לאירונאוטיקס, אבל יש פה הרבה יותר בזכות הסינרגיות. לרפאל יש את העומק ההנדסי הכי גדול בתעשיות הביטחוניות בארץ והיא גם מעניקה לנו גב כלכלי, ואת היכולות שנדרשות כיום, כשהשוק הופך יותר ויותר למשחק של חברות גדולות".

איך מתבטאת התרומה של אביחי סטולרו לחברה?

"אביחי הוא נכס אדיר. הוא חבר בדירקטוריון ומביא איתו יכולות עסקיות מהמדרגה הראשונה, ובקבוצת סטולרו יש חברות שנושקות לפעילות של אירונאוטיקס. אנחנו משלבים בכלים שלנו מערכות זיהוי מטרות של חברת סאיטקס, מערכות שליטה במרחב של חברת סינרג'י שהוקמה על ידי האלוף במיל' רוני נומה, מערכות סייבר התקפי והגנתי כגון חברת פירסטפוינט, מערכות שרידות בשדה הקרב של חברת פולאריס, ומקבלים מקבוצת סטולרו שירותי לוגיסטיקה ברחבי העולם".

איך רכישת חטיבת הפרויקטים של מגל ב־35 מיליון דולר תשפיע עליכם?

ב־2021 היעד שלנו הוא להגיע למכירות של חצי מיליארד שקל, קרוב ל־160 מיליון דולר. מגל תקבל רק ביטוי חלקי בתוצאות השנה, אבל תתרום מכירות של 150־200 מיליון שקל. ב־2022 אנחנו כבר מצפים להגיע למכירות של 700 מיליון שקל".

עם אבי לאומי ישבת להשלים פערים?

"את אבי פגשתי עוד בגלגול הקודם שלי ברפאל, הפרויקט הראשון שלי היה עם אירונאוטיקס, כשאבי עוד ניהל אותה. אבי איש יקר, גאון אפילו, שהחברה חייבת לו חוב גדול. הפך יחד עם מייסדים נוספים רעיון לחברה, וטביעות אצבעותיו עדיין ניכרות בה. אבי ידע איך לחדש ולפתח בלי להרגיז את הענקים שינסו לדרוס את החברה. אבל אירונאוטיקס הייתה צריכה לעבור לפעול במתודות יותר מסודרות, והוא עזב את החברה. אנחנו לא בקשר".

הפרשה החמורה ב־2017 שהביאה לחקירה של משרד הביטחון ולהגבלת היצוא שלכם כבר הסתיימה?

"זה עוד לא נגמר, יש בוררות וצו איסור פרסום שמונעים ממני לדבר על האירוע. אני כן יכול לומר שביצענו ניקיון פנימי, יש לי קצין ציות שכפוף למנכ"ל, החברה הרבה יותר מאורגנת ומסודרת על מנת למנוע את הסיכוי שאירוע כזה יתרחש שוב".

האורביטר שלכם בלט בקרבות בנגורנו־קראבך בשירות אזרבייג'אן מול ארמניה.

"אני מנוע מלומר מה אמר לנו הלקוח ישירות, אבל לפי הפרסומים באזרבייג'אן הייתה לו הצלחה גדולה. עשינו מאמץ גדול לספק את כל המערכות בזמן".

המלחמה הזאת נחשבת לאירוע שהדגים לעולם את מהפכת החימוש המשוטט.

"יש ביקוש ענק למשוטטים בכלל ולאורביטר K1 בפרט, ואנחנו עובדים בצמוד למשרד הביטחון לגבי השאלה למי אפשר למכור ומה. מעבר למדיניות של המשרד, יש גם אמנות בינלאומיות שמגבילות מכירת חימוש משוטט. זה יגביל את היקף המכירות שאליהן נוכל להגיע".

את המל"טים של התעשייה האווירית ואלביט אנחנו רואים מככבים בצה"ל. למה לא רואים את שלכם?

"יש מערכות משמעותיות שלנו במערכת הביטחון. זה עניין של פרופורציות, לתע"א ולאלביט יש מל"טים גדולים ובולטים יותר, וגם השימוש שנעשה בכלים שלנו מגביל את החשיפה. הכלים שלנו יותר קטנים וזולים כלכלית ומשרתים היטב".

בעבר התחרות מול התעשייה האווירית ואלביט הלכה למקומות לא טובים, עם השמצות מול לקוחות, והפילה עסקאות חשובות שכבר נחתמו. איך מנהלים אחרת את התחרות הזאת?

אלעזר נאנח. "אנחנו מנסים ליצור ערוצי הידברות, שלא נמרוט את נוצותיו אחד של השני. יש מקום להכוונה מסויימת, אבל איך עושים את זה נכון זה דיון שנעשה כבר שנים במשרד הביטחון. עברתי כמה מנכ"לי המשרד ובצדק הם העבירו לנו מסרים של 'תסתדרו ביניכם', אז אנחנו מנסים".

שומר החומות: מלחמת המל"טים הראשונה בין ישראל וחמאס

כבר כמה שנים שמל"טים מבצעים 70% משעות הטיסה של חיל האוויר, במשימות סיור, תצפית, הכוונת חימוש ולפי גורמים פלסטיניים וזרים, גם תקיפה. המזל"טים שמסוגלים לשגר בזמן אמת מהמצלמות שלהם הומצאו בישראל בסוף שנות ה־70, ועד היום תעשיית המל"טים הישראלית היא אחת הגדולות בעולם, אחרי האמריקאית והסינית.

"מל"טים זולים יותר לרכישה ממטוסים מאוישים, וגם מחיר שעת טיסה שלהם נמוך בהרבה", מסביר ענבר. "הפעלה שלהם מפחיתה סיכון לבני אדם, שממשיכים להטיס אותם, רק מהקרקע. בגלל שאין אדם על סיפונם הם יכולים לטוס לפעמים יותר מ־24 שעות ברציפות, להיות זמינים שעות ארוכות מעל המטרה או אזור עניין. יש היום הרבה מאוד משימות שהם מבצעים טוב יותר ממטוסים מאוישים, והרבה יותר בזול. במקרים מסוימים, ניתן לבצע משימות באופן לא מאויש, ושמרנות עדיין עוצרת זאת".

בעולם אפשר לראות כניסה משמעותית של מל"טים גם לתחום התקיפה. "בשלוש מערכות בולטות בשנים האחרונות ראינו שימוש במל"טים תוקפים או מתאבדים, גם במאבק בין סעודיה לחות'ים בתימן, גם במלחמת האזרחים בלוב מל"טים טורקיים חמושים עשו שמות במערכות הגנה אווירית רוסיות, וגם בקרבות בנגורנו־קרבאך, שם אזרבייג'אן השתמשה בהצלחה גדולה נגד ארמניה במל"טים חמושים מטורקיה, ובחימוש משוטט מישראל, מה שכונה פעם 'מל"ט מתאבד', משמיד מטרה מרחוק במדויק, או שממתין שעות באוויר עד שתופיע".