4 כיווני אוויר
חולמת בהקיץ
מקרא תמונות:
לוח השראה
1. קרל לגרפלד ואייץ' אנד אם
2. סימון רושה ואייץ' אנד אם
3. מילי בובי בראון וווג
4. קלווין קליין
5. פריטי בלרינס
6. קונברס
סמול טוק
7. אלה ברייטמן
8. אלה ברייטמן
מזומן או אשראי
9. לוריאל פרופסיונל
10. מרוקאן אויל
11. נטורל פורמולה
12. תמונת אווירה קאיה גרבר
חולמת בהקיץ
13. לוק מאק
14. צללית מאק
פאוור־קאפל
שיתופי פעולה בין מותגי אופנה לסלבס, לאייקונים תרבותיים או אפילו למותגי אופנה אחרים, הם לא דבר חדש במחוזותינו, ועל כך יעידו מנהלי השיווק של H&M שעשו מזה קריירה, אבל איכשהו, הקיץ, הם רותחים מתמיד. למה? כנראה בגלל הסיבות הרגילות שרק התעצמו אחרי שנת תרדמת, ובהן שדרוג אחד משני השותפים מבחינת הנראות, פנייה לקהל יעד חדש או אפילו חיזוק זה הקיים, הנגשת הגלאם או הלוגו הפופולרי ואפילו מיצוב המותג ככזה המיועד למבינות אופנה.
הזמן הצהוב
מכירות את זה שאמא אומרת לכן משהו, וזה תקף בכל גיל, ועדיין, תנסו לבדוק אם גם ההפך מסתדר? כי אמא של נטע סקלי, גלובל סניור ארטיסט במאק, אמרה לה תמיד ש"צהוב הוא צבע של אף אחד" (באנגלית זה נשמע טוב יותר) והיא, כמרדנית מדופלמת, התחילה לשחק עם הגוון. "התחלתי להניח את הצבע על הפנים והבנתי שזה ממש לא רע. הרי זהו גוון שהעור מכיר כי הוא נמצא בו במינונים נמוכים. הבנתי שהכל בראש וברגע שנבין שהצהוב הוא פרשנות חדשה לזהב – ייפתח עולם שלם של איפור". ההתחלה, לדעתה של סקלי, אמורה להיות במינונים קלים, כמו למשל שילוב בין צללית חומה על העפעף לנגיעה של צהוב בזווית הפנימית של העין, החלפה בין עיפרון בגוון שמנת, שבדרך כלל אנחנו נוהגות להניח בקו הריסים התחתון, לעיפרון בגוון צהוב ואפילו בנגיעה קלה מעל סומק ורדרד. "זה כמו גלגלי עזר. בהתחלה מנסים בקטן, לאט־לאט, ובסוף, כשזה כבר לא נראה מפחיד, מעיזים הרבה יותר".
גדול עליה
יומני שלום. שוב גוגל הזכיר לי שפעם היו חיים, ותצוגות אופנה מרשימות מסביב לגלובוס שאפילו שמרתי מהן תמונות, כמו זו של קאיה גרבר עם נפח אקסטרווגנדי בשיער. רוצה גם? הנה כמה תכשירים שיתוו לך את הדרך לשם:
1. ספריי מוס לנפח, 104 שקל, לוריאל פרופסיונל
2. תרסיס לנפח מרשים, 119 שקל, מרוקאן אויל
3. שמפו לנפח, 30 שקל,
נטורל פורמולה
עוד נשימה
אחד מהפרקים בספר שאכתוב יזכה בשם המבטיח "תובנות תמר לשופינג", ושם אזכיר שהחוק הראשון לקנייה נטולת מטרה (כלומר לעוד זוג מכנסיים או חולצה לאוסף הקיים) הוא להשקיע בזמן ההמתנה בין ההתלהבות לבין הקנייה. חזרת הביתה וחשבת על הפריט יותר מארבעה ימים? הוא לגמרי צריך להיות שלך. החוק הזה כמובן הידהד לי כשנכנסתי לחנות של אלה ברייטמן ביפו (יהודה מרגוזה 16, או באתר flobyella.com), מעצבת אופנה ותיקה שאולי לא ממוקמת בלב הסצנה אבל הצליחה לגרום לי לשתי תופעות לוואי חיוביות: ללבוש בגד ולהרגיש טוב עם איך שאני נראית תוך כדי שאני באמת נושמת בו, בדיוק כמו ששם המותג, FLO לנשום בלטינית, ממליץ. ועדיין – לא נחפזתי. נפרדתי מהמכנסיים לשלום, חזרתי הביתה, ובעיקר לא הפסקתי לספר עליהם לחברות שלי. רמז: בחנות הם כבר לא.

