"ברגע שיש זיהוי, אנחנו מבצעים ירי. השמדנו בימים האחרונים לא מעט חוליות קורנט"
מצוידים באמצעי לחימה ותצפית מתקדמים, לוחמי מגלן הם קו ההגנה הקדמי מפני טילי הנ"ט הקטלניים של חמאס | עכשיו מגיחים אנשי יחידת העילית של חטיבת הקומנדו מתוך עמדות ההסוואה, ומספרים על המלחמה החשאית שמתנהלת במרחק נגיעה מגדר המערכת ועל האירוע שבו נהרג סמ"ר עומר טביב מול עיניהם
נתיב העשרה הוא מושב מטופח, משובץ וילות נאות, שיושב ממש על גבול רצועת עזה. הבתים הדרומיים כאן כמעט נוגעים בגדר, מרחק של לא יותר מ־50 מטר. ביתה של משפחת אפנג'ר הוא אחד מהם.
כבר עשרה ימים שהבית הזה מתפקד כסוג של עמדה צבאית, לאחר שצוות לוחמים חסונים ומאובקים מיחידת מגלן התמקם בו על ציודו הרב. "הם היו אמורים לישון כאן בחוץ", אומר אב המשפחה, דוד, ומצביע על דיונה קטנה מנוקדת שיחים. "אמרתי להם: 'בואו, בואו. כנסו'. מאז הם איתנו".
זה מושב רפאים, אין איש ברחוב. זמן ההתרעה כאן קצר, עשר שניות בלבד, ולעיתים קרובות הרקטה נופלת עוד לפני שמתחילה האזעקה. ולא רק רקטות. אתמול נורה טיל נגד טנקים מסוג קורנט על טיולית צבאית באזור זיקים, לא רחוק משם. למרבה המזל היא הייתה ריקה.
מרבית המשפחות עם הילדים הקטנים התפנו מנתיב העשרה כבר בראשית השבוע שעבר, אבל תושבים רבים אחרים החליטו להישאר. "זו המציאות שלנו", אומרת עמית אפנג'ר, בת ה־22, בתם של בעלי הבית. "וחוץ מזה, אם נלך מכאן, מי ידאג לחיילים האלה?"
ביום רביעי רחש בית המשפחה פעילות. זו שעת ערב ועוד מעט תוגש הארוחה. המושבניקים של נתיב העשרה עשו רשימה ובכל יום משפחה אחרת מסייעת בהאכלת הפיות הרבים. השינה מתבצעת על מזרנים שנדחסים לרוחב רצפת המטבח ולאורך המסדרון. "בכל בוקר אני עושה להם מסדר", צוחקת נאווה, אם המשפחה.
על כיסא בפינת האוכל, לוחם פורט בעדינות על גיטרה. מתחת לטלוויזיה הגדולה בסלון עומדים הנשקים בשורה. זה עתה סיימו החיילים ובני המשפחה, שהפכו למעין יחידה צבאית־אזרחית הומוגנית, לצפות בסרט בנטפליקס. "ממזרים חסרי כבוד", של טרנטינו. "אין ספק", מודה מפקד הצוות, סגן נ'. "תנאי השירות פה מצוינים".
אבל הנוחות מתעתעת. אנחנו נמצאים בקו הקדמי של הלחימה, עם חיילי חטיבת הקומנדו, שמאגדת תחתיה כמה מיחידות העילית של צה"ל. הצוות של נ' משמש כאן ככוח התערבות, מוכן לקפוץ לכל משימה. המחסניות שלהם נמצאות בהכנס והג'יפים חונים עם הפנים לכיוון היציאה. אם מחבלים יחדרו לשטח ישראל, מעל או מתחת לקרקע, מהים או דרך האוויר, הצוות של נ' הוא זה שיוזנק לחסל אותם. "זה צוות צעיר, שרק לפני שלושה חודשים סיים מסלול", אומר המפק"ץ נ'. "זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בלחימה. זרקו אותנו ישר למים העמוקים".
חילוץ מהג'יפ הבוער
ההסלמה תפסה אותם ביום שני שעבר. "היינו אמורים לעלות לתרגיל בצפון, כל הציוד כבר היה מוכן", ממשיך סגן נ'. "בשלב מסוים קיבלתי טלפון שיש שינוי משימה. תוך 20 דקות היינו על האוטובוסים לכיוון עזה. כל מה שהיינו צריכים לעשות, זה להחליף את רשתות ההסוואה לגוון מדברי".
הם נחתו ישר לתוך האקשן. "מהרגע שירדנו מהאוטובוס, התחילו ליפול סביבנו פצמ"רים", אומר נ'. "תוך כדי הפגזה כל הכוח עלה על ציוד ונפרסנו בשטח. העברנו ככה את כל הלילה".
למחרת בבוקר התקפלו והגיעו לבית של משפחת אפנג'ר, שם התקבלו כאורחים. ביום רביעי בבוקר הגיעה שוב פקודה: "תעלו על ציוד ותיפרסו". הכוח של נ' התפצל לשלושה ויצא לתפוס עמדות סביב המושב. הפצמ"רים התחילו כמעט מיד. "זה היה מטח שלא הפסיק לרדת, סממן ברור לניסיון חדירה", אומר נ'. "זו סיטואציה שבה אתה יוצא מהמרחב הממוגן, כי אתה נערך למגע".
בתוך בליל הפיצוצים מסביב הצליח נ' להבחין בשריקה. זה היה טיל נ"ט מסוג קורנט, שנורה מבית חאנון לעבר ג'יפ מסוג "דוד" ובו שלושה לוחמים מגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, שהוקפצו גם הם לגזרה. התחקיר הצה"לי עוד יצטרך לבדוק האם היה כאן תרגיל הונאה של חמאס, שנועד למשוך את כוחות צה"ל מהמרחבים הממוגנים אל העמדות בשטח הפתוח. מה שבטוח הוא שהכביש שבו נסע הרכב הצה"לי שנפגע, ונמצא ממש בתוך אזור המגורים של היישוב, היה מסומן בברור ככזה שחשוף לירי נ"ט מעזה. השבוע הכניסה לכביש הזה כבר נחסמה בסרט אדום ולבן.
ה"דוד" אמנם ממוגן נגד ירי מנשק קל, אבל הקורנט לא השאיר לו סיכוי. אחד מהכוחות של צוות נ' היה קרוב מאוד לזירת הפיצוץ. "ראינו עשן והתחלנו לרוץ לנקודה", מספר ד', אחד החובשים בכוח. "כשהתקרבנו ראינו את ה'דוד' עולה באש. המחשבה הראשונית הייתה שהוא נפגע ממרגמה. פצוע אחד היה על הרצפה מחוץ לרכב ופצוע נוסף רכן מעליו וניסה לעזור לו. הג'יפ בער והתחמושת בפנים התחילה להתפוצץ. שמענו שריקות של כדורים וחשבנו שיורים עלינו. היה גם חשש שאנחנו עומדים לחטוף פצמ"רים. אבל לא התרכזנו בכלום חוץ מהפצועים. משכנו אותם אחורה לנקודה מוגנת יחסית, ונתנו להם טיפול ראשוני".
למקום הגיע גם טנדר ובו קב"ט המועצה האזורית חוף אשקלון, שיחד עם רבש"ץ היישוב שלף מתוך הג'יפ הבוער את החייל השלישי. זה היה סמ"ר עומר טביב ז"ל, לוחם הנח"ל שעמד חודש לפני שחרור ונהרג בתקרית. "העמסנו את שלושתם על הארגז של הטנדר של הקב"ט, וחברנו לאמבולנס של מד"א", מספר ד'.
"טראח, מפיל פצצה"
הצוות של נ' הוא אחד משורה של כוחות קטנים ומיומנים של יחידות מגלן ואגוז מחטיבת הקומנדו, הפרוסים לאורך קו המגע. "בעשרת הימים האחרונים יש מאמץ משמעותי לחזק את ההגנה סביב הגדר ולמנוע כל הישג מהצד השני", אומר גורם בחטיבת הקומנדו. "זה דורש, בין היתר, הרבה מאוד כוחות קטנים שנמצאים מקדימה".
חלק מהצוותים הללו ניידים ונועדו לסכל חדירה. אחרים מוטמעים בשטח ומבלים כבר ימים ארוכים בתוך עמדות הסוואה, מצוידים באמצעי תצפית מתקדמים. התפקיד שלהם הוא לספק מודיעין, לאתר מטרות ולהשמיד אותן במהירות. אחת המשימות העיקריות שלהם היא לפגוע בחוליות הקורנט. לוחמי הקומנדו צדים את הציידים.
הקורנט הפך בשנים האחרונות לאחד מכאבי הראש העיקריים של צה"ל במאבק מול הרצועה. הקסאם והגראד הם עדיין גולת הכותרת של חמאס, אבל הדיוק והעוצמה של הקורנט משנים מהיסוד את מאזן הכוחות באזורים הסמוכים לגדר הגבול. עד כה, חייל צה"ל היחיד שנפל במהלך סבב הלחימה הנוכחי נהרג מפגיעת טיל הנ"ט המדויק הזה.
בצה"ל מעריכים שלארגון הטרור יש מספר מוגבל של משגרי קורנט. מדובר בנשק אסטרטגי שהשימוש בו נעשה באופן שקול ומדוד. "זה טיל מצוין", מודה קצין בכיר. "חמאס פיתח יכולות די טובות בהפעלה שלו וזה הביא לו לא מעט הישגים".
מערכות הנשק המתקדמות, שמקורן באיראן, הוברחו בדרכים שונות ומשונות לתוך הרצועה והחלו להופיע בזירה החל משנת 2010. הנער דניאל ויפליך ז"ל היה הקורבן הראשון של הקורנט, שפגע באוטובוס שנסע באזור נחל עוז ב־2011. לפני שנתיים נהרג האזרח משה פדר מפגיעת קורנט, בעת שחנה עם רכבו בכניסה לקיבוץ ארז. ביום הלחימה הראשון של הסבב הנוכחי נורה טיל קורנט על רכב אזרחי שחנה על גבעה הצופה אל רצועת עזה. רק בנס איש לא נהרג.
בצבא הפיקו לקחים ובנקודות רבות מסביב לרצועה הוקמו חומות ושדרות עצים, שנועדו להסתיר את שדה הראייה מעזה ובכך לצמצם את יכולת הפעולה של חוליות הקורנט של חמאס. מרגע שהחלה ההסלמה גם נסגרו לתנועה כל הכבישים החשופים לגבול עם עזה ונמצאים במרחק של 5.5 קילומטרים מהגדר, הטווח היעיל של הקורנט. הכניסה לנתיב העשרה, למשל, נעשית כבר עשרה ימים דרך ציר אחורי, מוסתר.
בשנתיים האחרונות מיפה צה"ל את עמדות הירי של חמאס, שמשגר את טילי הקורנט שלו מבתים וממסגדים. "שלא תתבלבל", אומר גורם בקומנדו. "הם לא יורים מעמדות צבאיות. אם אנחנו מזהים חוליה לפני ירי או במהלכו, יש ללוחמים אישור חד־משמעי לבצע ירי, גם אם מדובר בבית אזרחי. אני מניח שאם חוליה מתמקמת בתוך בית כזה, התושבים יתפנו ממנו עוד לפני שהם מבצעים ירי".
היתרון המשמעותי של כוחות הקומנדו הקדמיים, מלבד האפשרות להסתתר בשטח במשך זמן רב, נעוץ ביכולת האש. לוחמי מגלן ואגוז מתאמנים באופן הדוק עם חיל האוויר, וכשהם מזהים מטרה הם יודעים להכווין אליה כלי טיס במהירות ולהשמיד אותה. "אנחנו עושים המון תרגילים משותפים", אומר הגורם מהחטיבה. "זה אירוע מאוד אינטימי שאתה מכווין טייס למטרה וטראח, מפיל עליה פצצה".
לצוותים הללו יש גם יכולת אש עצמאית, בדמות טילי גיל וטילים נוספים, המסוגלים לפגוע במטרה בטווח זמן של שניות. "מרגע הזיהוי הם יודעים לשגר את הטיל מיידית", אומר הגורם בקומנדו. "הזמן שנותר עד הפגיעה הוא רק זמן המעוף. בימים האחרונים יש יכולת מאוד טובה של סגירת מעגלים גם מול חוליות הקורנט, כולל פגיעה והשמדה של לא מעט מהן".
עד ליום רביעי ביצע צה"ל כ־40 תקיפות נגד מערך הנ"ט של חמאס, בהן נהרגו כעשרה פעילים והושמדה כמות גדולה של אמצעי לחימה. גם ראש מערך הנ"ט בעיר עזה חוסל, ומחליפו בתפקיד נפצע קשה בניסיון חיסול נוסף. "אי־אפשר לעשות הכל, אבל אפשר להסב המון נזק", אומר גורם באוגדת עזה.
באמצע הביס מהסנדביץ'
ביום רביעי בצהריים נפגשנו עם צוות נוסף של מגלן, הפעם בשדרות. הגענו לשם מכיוון יד מרדכי, על ציר 34 הסגור לתנועת אזרחים. קצין חטיבת הקומנדו שהסיע אותנו האיץ את הג'יפ שלו ל־130 קמ"ש. אם יש חוליית קורנט באזור, לפחות שיהיה לה יותר קשה לפגוע בנו. באופק היתמרו ענני עשן שחור, תוצאה של ירי מרגמות לאזור הגדר, אבל החבר'ה ממגלן היו מחויכים. רק לפני יומיים יצאו מעמדה קדמית, וסוף־סוף הם יכולים להתמתח. מפקד הצוות כאן הוא סגן מ', בן 22, שגדל באחד מיישובי העוטף. "נולדתי לתוך הקסאמים", הוא אומר. "אנחנו די רגילים כבר למצב, לצערנו".
מ' לא התקלח כבר חמישה ימים. במהלך השהות בסמוך לגדר תקף הצוות שלו כמה וכמה מטרות של חמאס, ובין היתר גם ביצע ירי של טיל מסוג גיל 2. הטיל הזה, מתוצרת רפאל, ניתן לשיגור ממש מתוך העמדה ונכנס לשימוש בצה"ל רק לאחרונה. במהלך מבצע "שומר החומות" הוא נורה לראשונה באופן מבצעי. "לפני הירי העלינו לאזור רחפן", מספר מ'. "זיהינו את מרחב המטרה ושיגרנו".
לוחמי הקומנדו יודעים להטיס רחפנים ולהפעיל גאדג'טים מכל מיני סוגים. רק השבוע דיווח מח"ט החטיבה לרמטכ"ל שמבחינתו, חיילי החטיבה גם מוכנים להיכנס בכל הכוח אל תוך שטחי הרצועה במסגרת תמרון קרקעי. אך היתרון האנושי בחטיבת הקומנדו, כמו גם ההשקעה הכספית הרבה של זרוע היבשה בציוד ואמצעים שניתנו לה בשנים האחרונות, מאפשר לה לספק לצה"ל מנעד רחב של יכולות, נוסף ללחימה פנים מול פנים.
מ' מספר שהעמדה הקדמית מהסוג שממנה יצא נראית למעשה כמעין חמ"ל קטן, שממנו הוא יכול לתקשר עם חצי צבא. על כתפי הקצין הצעיר הזה מוטלת האחריות לחבר בין תמונת המודיעין המורכבת למגוון האדיר של יכולות האש של צה"ל, והכל מתוך עמדת הסוואה צפופה מוקפת קוצים. "זה בהחלט מאתגר", הוא אומר.
בזמן הפגישה שלנו, ברחבת תחנת הרכבת המושבתת בשדרות, נשמעה לפתע אזעקת "צבע אדום". לוחמי הצוות עזבו באמצע הביס את הסנדוויץ' עם השניצל ונדחסו יחד איתנו בתוך מיגונית קטנה עשויה פלדה. מהריח אפשר היה לזהות גם בלי אמצעים מיוחדים שהם לא פגשו מקלחת מזה זמן רב.
הבום נשמע קרוב במיוחד. בתוך שניות התברר שמדובר בפגיעה ישירה בבית בעיר. נסענו לכיוון מקום הפגיעה והגענו לשם מעט אחרי האמבולנסים. במרפסות הסמוכות עמדו תושבים עם סיגריות דלוקות, מביטים אל הרקיע בחרדה.
הקסאמים המשיכו לרחף אותה שעה בשמיים מעל הנגב המערבי, ואיתם גם הדיבורים על הפסקת אש. כך או כך, בדובר צה"ל מוסרים ש"צוותי הקומנדו מיחידות אגוז ומגלן יישארו במקומם עד שתינתן פקודה אחרת". הם ימשיכו להגן על מרחב הגדר גם אם יוחלט על עצירת הלחימה.
לפנייה לכתב/ת 
