עכשיו, כשהשקט חוזר לרחובות, משטרת ישראל חייבת לדרוש מהממשלה לתגבר את מצבת כוח האדם במאות שוטרים ולוחמי מג"ב, למרות הקיצוץ בתקציב. ההתפרעויות אמנם נרגעו, אולם עדיין מדובר ב"שקט מתוח" שבכל רגע יכול להתפרץ שוב, ועל המשטרה להיות מוכנה להגיב במלוא העוצמה לכל נקודת חיכוך על בין ערבים ליהודים.

הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי, שבעבר שימש למהומות ולסכסוכים בתוך המגזר, הופנה הפעם לעבר יהודים ושוטרים. הנחת העבודה של המשטרה, במיוחד בערים המעורבות, צריכה לקחת בחשבון שאפילו סכסוך שכנים "פעוט" בין יהודי לערבי יכול להיות הגפרור שיצית מחדש את התבערה הלאומנית.

המשטרה והעומדים בראשה מחויבים לתושבי המדינה בחשבון נפש נוקב. בימים הראשונים לפרעות היא "נתפסה" ללא כוח אדם שיכול להגיב בעוצמה להפגנות האלימות המרובות או לקריאות לעזרה. הפרעות גבו קורבנות יהודים, מאות פצועים משני הצדדים והרוג ערבי שנורה על ידי תושב לוד בטענה להגנה עצמית. בתי כנסת הוצתו, מסעדות ובתי מלון נהרסו, כבישים נחסמו לתנועה, תחושת הביטחון של האזרחים הגיעה לשפל ואנשים הסתגרו בבתיהם. המשטרה גייסה לראשונה פלוגות מילואים של לוחמי מג"ב שמספרם הגיע לכ־1,300 לוחמים. בלוד הוכרז מצב חירום אזרחי והוטל עוצר לילי.

במהלך ימי מבצע "שומר החומות" היו 1,554 הפרות סדר, פי עשרה לעומת בימי שגרה. אירועי ההסתה זינקו ל־164, פי 13 מבימי שגרה, והתרחשו 463 אירועי פח"ע, עלייה של פי 7.5. מתחילת ההתפרעויות נעצרו 1,527 חשודים, 1,361 מתוכם ערבים.

האתגר הבא שעומד בפני המשטרה הוא איסוף אלפי כלי הנשק הבלתי חוקיים מהמגזר הערבי. דוח מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, מצא כי פעולות שנקטה המשטרה עד כה לתפיסות אמצעי לחימה בלתי חוקיים לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית, או אפילו לצמצום המגמה. במבצעי איסוף אמצעי לחימה ארציים שערכה המשטרה בשנים 2017 ו־2019 נאספו ביישובי החברה הערבית רק 15 ו־19 כלי נשק בהתאמה.

המפכ"ל יעקב שבתאי מתכוון להציג לממשלה תוכנית פעולה בערים המעורבות, שיכלול אמצעים טכנולוגיים כמו רחפנים אוטונומיים לצד הצבת כוח מאסיבי.