בנק ישראל: נוטלי משכנתאות רבים מסתכנים

נוטלי המשכנתאות בישראל עלולים להסתכן מכיוון שרבים מהם נוטלים את ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים, מצב שמדאיג את בנק ישראל. יתרה מזאת: משבר הקורונה גרם להגדלת הסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאות. "סיכונים מסוימים נעשו משמעותיים יותר, במיוחד סיכון האשראי הצרכני". כך עולה מהדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים בראשות המפקח יגאל אבידן.

בבנק ישראל ציינו אתמול בעניין משבר הקורונה כי "בדומה למשברים כלכליים קודמים, גם במשבר הזה עולה המתאם בין הסיכונים השונים, שמתבטא בעלייה זמנית של כלל הסיכונים שלהם חשופה מערכת הבנקאות".

הדוח מגלה כי תיק האשראי לציבור גדל בשנת הקורונה 2020 ב־5%, בדומה לממוצע הצמיחה בשנתיים הקודמות, למרות הצמצום בתוצר ב־2.6% בשנת 2020. האשראי לדיור גדל בשיעור גבוה של 9% והאשראי העסקי גדל ב־6%, בעיקר בענפי הבינוי והנדל"ן ובמגזר העסקים הגדולים. עם זאת, דווקא האשראי הצרכני צומצם ב־7% לאחר ירידה של 4% ב־2019. המשמעות היא שהישראלים נוטלים באחרונה הרבה יותר אשראי לדיור מאשר למטרות אחרות.

הסבר בנק ישראל למגמה זן נעוץ בעיקר בשנת הקורונה: "עיקר הירידה באשראי זה מקורה בצמצום האשראי לכל מטרה. ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, שהביאה ב־2020 לירידה של 5.9% בצריכה הפרטית ובהוצאות בכרטיסי האשראי בהשוואה ל־2019, הביאה גם לירידה בביקוש לאשראי הצרכני".

ביחס לשוק המשכנתאות ציינו בבנק ישראל כי "מגמת הצמיחה באשראי לדיור נמשכה במהלך 2020 על אף השלכות משבר הקורונה על הכלכלה ובפרט על משקי הבית, שהתבטאו בעלייה נוספת במחירי הדיור, לאחר שאלו ירדו מעט בשנים 2018־2019".

כ־100 אלף עסקאות משכנתה בוצעו במהלך 2020, ובסך הכל נטל הציבור משכנתאות חדשות בסכום שיא של 78 מיליארד שקל, עלייה של 16% לעומת 2019, שבה נטל הציבור הלוואות ב־10 מיליארד שקל פחות, כמעט ב־68 מיליארד שקל. גם הסכום הזה היה שיא.

ב־2020 נענו הבנקים ל־908 אלף בקשות לדחיית תשלומי הלוואות בהיקף של 11.5 מיליארד שקל. 57% מהבקשות היו באשראי צרכני, רק 21% בהלוואות משכנתה ו־20% באשראי לעסקים קטנים. עוד 2% היו בהלוואות אחרות. במארס 2021 החובות בדחייה הסתכמו ב־25.5 מיליארד שקל.

בדוח הודגשה בניית מבני המשרדים בעת שנראה כי רבים מהם לא יהיו דרושים עוד. היקף חשיפת הבנקים למימון הלוואות לבניית משרדים הגיע ל־15 מיליארד שקל. משרדי מכירות מדווחים על היעדר ביקוש למשרדים חדשים. המפקח מדגיש כי כמה חברות דיווחו שגם לאחר המשבר הן יעברו למתכונת חלקית של עבודה מהבית ויצמצמו את היקף שטח המשרדים הנדרש. כלכלני בנק ישראל מציינים: "הפגיעה בטווח הקצר התמתנה לנוכח חוזים ארוכי טווח ועלויות מעבר גבוהות לחברות שהשקיעו בנכסים".

ועוד פרט לא שולי כלל: הבנקים ממשיכים לצמצם את מספר הסניפים והעובדים, ובשנה האחרונה צימצמו את מספר עובדיהם בלא פחות מ־1,000.