תפקיד חייו

יצחק בוז'י הרצוג, הנשיא הנבחר של מדינת ישראל, נולד להיות נשיא. הביוגרפיה המשפחתית והפרטית שלו כמעט לא השאירה לו ברירה בעצם. משפחת הרצוג גדושה באישים שהיו שותפים להקמתה של ישראל וניצבו בצמתים מכריעים בתולדותיה. אביו חיים הרצוג היה נשיא המדינה השישי. סבו, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שעל שמו נקרא, היה הרב הראשי הראשון לישראל ומחבר התפילה לשלום המדינה. הוא אחיינו של שר החוץ לשעבר אבא אבן. דוד אחר, ד"ר יעקב הרצוג, היה היועץ המדיני של ראש הממשלה דוד בן־גוריון ומנכ"ל משרד רה"מ בתקופת לוי אשכול וגולדה מאיר. אחיו, תא"ל (מיל') מייק הרצוג, היה ראש מטה שר הביטחון.

יצחק הרצוג נולד בתל־אביב ב־22 בספטמבר 1960 לחיים הרצוג, שהיה קצין בצבא הבריטי שהשתתף בפלישה לנורמנדי ובשחרור מחנה ברגן־בלזן והגיע לדרגת אלוף בצה"ל, ולאימו אורה, ילידת אלכסנדריה, מצרים, הוגת חידון התנ"ך ומייסדת המועצה לארץ ישראל יפה. יש לו שלושה אחים: יואל (72), מבכירי הקהילה היהודית בז'נבה; מייק (69), מומחה למזרח התיכון; ורונית (57), פסיכולוגית קלינית.

סבו, הרב הראשי, היווה דמות משמעותית בחייו של נכדו. ב־1939, עם פרסום הספר הלבן הבריטי, קרע אותו הרב הרצוג במחאה בנאום שנשא בירושלים. בתקופת השואה יצא למסעות להצלת יהודים ופעל להשבתם לחיק היהדות של ילדים יהודים שנמסרו למנזרים או למשפחות נוצריות. "סבא השפיע על חיי המשפחה שלנו בצורה מאוד חזקה", סיפר בעבר הנשיא הטרי. "הוא לא הסתגר בד' אמות של הלכה, אף שהיה אחד מענקי התקופה אלא עשה הכל כדי לתת פתרונות למציאות שפקדה את בני דורו מתוך אמונה אמיתית בעקרונות היהדות, בציונות ובצור ישראל וגואלו". השורשים האלה הפכו את הרצוג למעורה מאוד במסורת ישראל ומסבירים את קרבתו ליהדות ולציבור הדתי על גווניו השונים.

אבל ייחוס משפחתי מפואר יכול להיות לעיתים גם נטל עבור ילד צעיר. הרצוג סיפר פעם שכשהיה בן 4 השתולל בגן וקיבל הערה נוקבת מהגננת: "כך לא מתנהג נכד של רב ראשי". את לימודי התיכון החל הרצוג בתיכון הממלכתי־דתי צייטלין בתל־אביב, ובגיל 15, כשאביו מונה לשגריר באו"ם, המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון ישיבת רמז שבמנהטן, ניו־יורק. בבית הספר היוקרתי הוא חנך את הקריירה הפוליטית כשנבחר בניצחון סוחף לראשות מועצת התלמידים.

התקופה בה שירת האב כשגריר באו"ם הייתה סוערת, והוא נודע כאחד הנואמים הישראלים המבריקים בכל הזמנים. נאומו באו"ם משנת 1975 לאחר קבלת ההחלטה המשווה בין הציונות לגזענות, במהלכו קרע את ההחלטה מעל במת הנואמים (כמו אביו עם הספר הלבן לפניו), נחשב לאחד מ־50 הנאומים הגדולים בהיסטוריה המודרנית לצד דבריהם של ענקים כמו מרטין לותר קינג, נלסון מנדלה, וינסטון צ'רצ'יל וג'ון קנדי.

את שירותו בצה"ל העביר הרצוג כקצין מודיעין ביחידת 8200 בסיני ובאיו"ש והשתחרר בדרגת רס"ן. במסגרת השירות אף למד את השפה הערבית על בוריה, דבר שיכול לסייע לו גם כעת בתפקידו כנשיא בבואו להביא אחדות בין חלקיה של ישראל.

לשירותו הצבאי חייב הרצוג דבר משמעותי נוסף, ההיכרות עם מיכל אפק, בת למשפחת חקלאים ממייסדי עפולה ובתו של אל"מ שאול אפק, שהיה נציג הטכניון בקנדה, לימים רעייתו.

לאחר הצבא עשה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל־אביב לצד לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו־יורק.

ב־1983, כשהיה בן 23, נבחר אביו חיים הרצוג לנשיאה השישי של המדינה. הוא היה, כמובן, בן בית במשכן ובזכות הקשר החם והקרוב לאביו הכיר את עבודת הנשיא על בוריה.

ב־1985 נישאו יצחק ומיכל, שכמו בעלה גם היא עורכת דין בהשכלתה. במשך כעשור עבדה במשרד אורי סלונים ובין היתר השתתפה בייצוג "האופנובנק" רוני לייבוביץ', ראש אגף האבטחה בשב"כ בוועדת החקירה של רצח יצחק רבין וייצוגו של בנק לאומי במשפט הבנקאים ב־1993. לאחר שפרשה פנתה לפילנתרופיה ושימשה מנהלת הפרויקטים בקרן ריץ' התורמת לפרויקטים של חינוך ורווחה. כמו כן הייתה פעילה בעמותת "בית נועם" ובעמותת "מרחבים", וכיהנה כחברת הוועד המנהל ב"מעלה".

ליצחק ומיכל שלושה בנים - נועם (33), גם הוא עורך דין; מתן (28), איש היי־טק שבדיוק אתמול סיים תואר במדעים מדויקים; ורועי (22), שהשתחרר מסיירת צנחנים לפני כמה שבועות.

המשפחה מתגוררת בשכונת צהלה בתל־אביב על שטח של כ־600 מ"ר, בבית שיצטרכו לעזוב באופן זמני לטובת מגורים בבית הנשיא בירושלים. יצחק ומיכל אוהבים לראות יחד סדרות ולעשות צעדות בשעות הבוקר המוקדמות בפארק ליד הבית או בטיילת על החוף. הרצוג עצמו הוא "תולעת ספרים", עם העדפה לספרי היסטוריה ופילוסופיה פוליטית. אם נשאר לו זמן בין שלל עיסוקיו, הרצוג אוהב לבשל למשפחה, שם מעידים כי המומחיות שלו היא סטייקים ושקשוקה.

לפני שפנה רשמית לפוליטיקה היה הרצוג שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו. מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל. בזכות פועלו העסקי העניק לו מגזין "פורבס" ב־2013 את המקום העשירי בדירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל.

לקראת הבחירות לראשות הממשלה ב־1999 היה הרצוג פעיל במטהו של אהוד ברק, כשזה התמודד מול נתניהו וניצח. מעורבותו במימון פעילות מטה הבחירות באמצעות עמותות זכתה לביקורת חריפה בדוח שהוציא מבקר המדינה, שבו הועלו חשדות לעבירות על חוק מימון מפלגות. למרות שב־2003 הוחלט על סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות, הרצוג ספג לא מעט ביקורת בשל העובדה שבחקירות המשטרה שמר על זכות השתיקה. ב־2015 אמר על כך: "היום הייתי נוהג אחרת".

בשנים 2001-1999 הרצוג כבר היה עמוק בתוך הקלחת הפוליטית כשכיהן כמזכיר הממשלה. שרים זוכרים אותו כמזכיר ממשלה ממולח שהיה בקיא בחיים הפוליטיים ומומחה בכיבוי שריפות. עיתונאים זוכרים אותו כמזכיר ממשלה נגיש - אך גם "תחמן" לא קטן. דוגמה לכך הייתה בתדרוך לעיתונאים שקיים לאחר אחת מישיבות הממשלה ביום ראשון. לדבריו, הישיבה הייתה משעממת ושגרתית וללא שום דבר חריג. בערב דיווחו ערוצי הטלוויזיה על עימות קשה שפרץ מסביב לשולחן הממשלה בעת סקירה ביטחונית של ראש אמ"ן. להגנתו טען הרצוג שהוא תמיד אומר אמת, אך לא את כל האמת.

ב־2003 נבחר יצחק הרצוג לראשונה כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן כחבר בוועדות הכספים, הפנים ואיכות הסביבה ובוועדה למאבק בנגע הסמים (לאחר שהיה מנכ"ל האגודה למלחמה בסמים בהתנדבות במשך שלוש שנים). בנוסף כיהן כיו"ר וכחבר בשדולות למען התיירות, הנוער, איכות הסביבה, קידום היחסים עם הקהילות הנוצריות ושדולות נוספות.

בשנים 2009-2005 הספיק הרצוג לכהן כשר בשלל משרדים. בינואר 2005 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלתו של אריאל שרון והוא התמנה לראשונה כשר - במשרד השיכון. בנובמבר אותה שנה עזבה העבודה את הממשלה וכהונתו הסתיימה. במאי 2006 חתמה המפלגה על הסכם קואליציוני עם מפלגת קדימה. הרצוג מונה לשר התיירות, אך סיים את תפקידו עם כניסתה של ישראל ביתנו לקואליציה. ב־2007 מונה לשר הרווחה והשר לשירותים החברתיים, והשר לענייני התפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. במארס 2009 מונה לתפקיד שר הרווחה בממשלתו של בנימין נתניהו. הוא פרש מהממשלה כשברק הקים את סיעת עצמאות.

במהלך כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתיים הצליח הרצוג לקדם בהתאם לתפיסת עולמו החברתית־כלכלית שורת נושאים ובהם: פתרון למצוקת ניצולי השואה החיים בישראל, הובלת תוכנית לאומית לילדים ונוער בסיכון, הגדלת קצבאות הזקנה, מהפכה משמעותית בתחום עידוד אנשים עם מוגבלויות לצאת לעבודה מבלי שתיפגע קצבת נכותם, רפורמות בשירותי הרווחה של השלטון המקומי, פעולות לשיפור תפקודו של המוסד לביטוח לאומי תוך שימת דגש על שיפור השירות לאזרח, ועוד רבות.

עד היום עובדים במשרד הרווחה זוכרים את הרצוג כאחד משרי הרווחה הטובים שהיו אי־פעם בישראל. עובדת ותיקה במשרד אמרה שהרצוג היה מעורב בעבודת המשרד עד לרזולוציות הקטנות ביותר.

מי שטבעה בהרצוג את החשיבות שבעזרה לחלשים בחברה הייתה, בין היתר, סבתו שרה הרצוג, ממייסדות תנועת "אמונה" שטיפלה ביתומים והקימה את בית החולים הפסיכיאטרי־גריאטרי הרצוג בירושלים.

בנובמבר 2013 הרגיש הרצוג בשל להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. לאחר מאבק ייצרי הוא הביס את שלי יחימוביץ' בפריימריז. בשבוע שעבר, במסגרת עדותו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה במשפט האלפים, נחשף שבשיחה פרטית בינו לבין ישועה כינה הרצוג את יריבתו במילה הבלתי ממלכתית "כלבה". לאחר החשיפה מיהר הרצוג להתנצל ואמר שהדברים נאמרו בלהט הקמפיין. יחימוביץ' לא התרגשה ואף הביעה בימים האחרונים תמיכה פומבית במרוצו של הרצוג לבית הנשיא.

כאשר יצאו לדרך בחירות 2015 רבים לא האמינו שהרצוג יהיה מסוגל לאיים על מעמדו של ראש הממשלה נתניהו. אבל הרצוג עשה את הבלתי ייאמן: בתוך זמן קצר מיצב עצמו בעיני הציבור כאלטרנטיבה ראויה. הצעד הדרמטי הראשון שנקט - האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה של ציפי לבני והפיכתה למספר 2 שלו – נתפס תחילה כהזוי אך העלה את הרצוג מ־13 מנדטים בסקרים ל־23-22, דבר שפתח את המרוץ מחדש וגרם לנתניהו להזיע.

מודע לדימוי שלו ולהתלוצצות על קולו הדק יחסית, עבר הרצוג שיעורים לשיפור האינטונציה אצל המורה המיתולוגית לפיתוח קול, רחל הוכמן. בין הרצוג לבין הוכמן - שברשימת הלקוחות המפורסמים שלה גם נינט, מירי מסיקה, יהודית רביץ, הראל סקעת ורבים אחרים - חיברה השחקנית גילה אלמגור. המורה הנערצת דיווחה כי הרצוג התגלה כתלמיד מצטיין שעושה שיעורי בית ומפנים הערות. למרות השיפור בקולו הרצוג מרשה לעצמו לא אחת להתבדח בעצמו על קולו הגבוה.

בסופו של דבר המפלגה המשותפת, המחנה הציוני, גרפה הישג גדול של 24 מנדטים, הישג שאליו לא הגיעה מפלגת העבודה מאז כהונתו של יצחק רבין.

למרות שהתחרו ראש בראש, הקשר האישי בין הנשיא הנבחר לראש הממשלה ב־12 השנים האחרונות הוא טוב מאוד. הרצוג "פלירטט" עם נתניהו כדי להצטרף לממשלתו וניהל מגעים חשאיים לצירוף המחנה הציוני לקואליציה ולהנחת יוזמה מדינית בינלאומית. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני. עם כישלון המגעים במאי 2016 אמר הרצוג שנתניהו סירב לחתום על הסכם שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים".

במסגרת אותו קשר חם בין האישים מוכנים שרים בליכוד להישבע שנתניהו שם מאחורי הפרגוד את הפתק "הרצוג" ולא "פרץ". עצם העובדה שאיפשר לחברי המפלגה חופש הצבעה, אמרו שם, היא מתנה גדולה להרצוג. גם ב־2018 "איפשר" נתניהו להרצוג להיבחר כיו"ר הסוכנות ורק ברגע האחרון עשה קולות של התנגדות כביכול ותמיכה במקורבו, השר יובל שטייניץ. גם לקראת הבחירות האלה עשה הרצוג חריש עמוק בקרב חברי הגוף הבוחר - וכמו במרוץ לנשיאות גם במקרה זה ניצח בפער ניכר.

בנאום הפרידה שלו במליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם.

לאורך השנים סבל, כאמור, הרצוג מדימוי "חנוני" שדבק בו. אולם מי שמכיר אותו אומר שאסור לתת למראה הבייבי־פייס שלו להטעות. הוא אולי נראה חנון, צנום וחיוור, אומרים, אבל במערכת הפוליטית הוא נחשב קילר. אדם ערמומי, מתוחכם, ויש שיאמרו גם מרפקן. אחד כזה שיודע לסגור בריתות ודילים מאחורי הקלעים. יש אומרים עליו שהאידיאולוגיה שלו מאוד אלסטית, מפא"יניק אמיתי. הוא יודע לדבר עם כולם, להתחבב על ימנים, שמאלנים, חרדים וערבים - ולהגיד להם את מה שהם אוהבים לשמוע. ניצחונו של הרצוג ה"פריבילג", איש "ישראל הראשונה", בפער חסר תקדים דווקא בתקופה כזו מוכיח יותר מכל את יכולותיו כפוליטיקאי.

אבל הרצוג לא נבחר רק בגלל הפוליטיקה. הוא נבחר קודם כל בשל התאמתו לתפקיד. התפקיד שנולד וגדל לאייש. במשך השנים הצליח ליצור קשרים ענפים עם גורמים שונים בקהילה הבינלאומית, ומנהיגים רבים בעולם הם חברים אישיים שלו. בהם נשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר, שר החוץ הגרמני הייקו מאס, ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן, יו"ר בית הנבחרים האמריקני ננסי פלוסי (ממנו לקחה את הציטוט המפורסם של אהוד מנור: "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת"), שר החוץ האירי הנוכחי סיימון קובני, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ראש ממשלת יוון מיצוטאקיס, ועוד. בנוסף, יש לו קשרים טובים עם אישים פלסטינים ועם יו"ר הרשות אבו מאזן. הקשרים האלה יסייעו לו, ללא ספק, בפעילות הדיפלומטית הנדרשת מנשיא המדינה.

הרצוג נהנה מתדמית טובה ומאמינות בקהילה הבינלאומית. האנגלית השגורה בפיו הפכה אותו ל"מסבירן" מצוין לטובתה של ישראל, דבר שיוסיף גם כעת לעשות במסגרת המעמד החדש. הוא אהוד מאוד גם בקרב הקהילות היהודיות בעולם על זרמיהן השונים והמנוגדים. מנכ"ל הפדרציה היהודית של ניו־יורק (UJA), אריק גולדשטיין, אמר כי "עם ניסיונו רב השנים בכנסת והבנתו העמוקה את יהדות התפוצות, לבוז'י יש את הכישורים הייחודיים למלא בהצלחה את תפקידו כנשיא מדינת ישראל וכמאחד של העם היהודי כולו".

"בחרדת קודש ובהתרגשות גדולה הנני, העני ממעש, מקבל עליי את בחירת כנסת ישראל בי לתפקיד נשיא המדינה", אמר הרצוג לאחר הבחירה אתמול. "אני מקבל עליי את האחריות הכבדה שהטלתם על כתפיי. מקבל את הזכות לשרת את הציבור הישראלי כולו, בתפקיד רם ונישא זה".

ב־9 ביולי יתקיים טקס ההשבעה של הרצוג לתפקיד נשיא מדינת ישראל ה־11 במספר, והוא ייכנס למשכן הנשיא 28 שנים לאחר שאביו עזב אותו.