רואים 6/6
הם עוורים או כבדי ראייה אבל זה רק חלק אחד מחייהם המלאים בעבודה, בבית ובשעות הפנאי. צלם "ידיעות אחרונות" יובל חן נפגש עם מוקט, דנה, רואן, מיכל, מיכאל ואלירן והתמונות המרגשות שצילם מחיי היום־יום שלהם עם בני המשפחה מוצגות השבוע בתערוכה מיוחדת ברחבת הבימה שהכנסותיה מיועדות לאגודה למען העיוור
השבוע מוצגת ברחבת הבימה בת"א התערוכה "משפחה ישראלית רואה 6/6" שמביאה את הישראליות בהתגלמותה, כזו הכוללת התמודדות מתמדת עם אתגרים, חום, אהבה ולכידות משפחתית. המסר של התערוכה בא להציף את נושא "ההכלה". בתערוכה האדם העיוור מוצג בתוך המשפחה שלו, שהיא עולם ומלואו בשבילו, כך שהצופה לא יכול לזהות כמעט מי הוא העיוור בתוך התא המשפחתי.
נושא העיוורון או לקות הראייה, הוא רק נדבך אחד בחייהם של המשתתפים בתערוכה ושל ציבור האנשים אשר נושאים תעודת עיוור. כמו כל הישראלים, הם פועלים למען משפחתם, למען החברה ולמען הגשמה עצמית. העיוורים רוצים להראות לציבור שהם חלק מכולנו, לא שונים בשום דבר, צריכים ורוצים להשתלב באופן מלא בחברה. הקושי בלמצוא תעסוקה וכל נושא ההנגשה לעיוור - אלו בעיות שעדיין לוקות בחסר בארצנו, והתערוכה נועדה כדי להציף נושאים אלה.
מוקט מסא // אוהבת לטייל ולקרוא
מוקט היא מורה לחינוך מיוחד אשר עלתה לארץ עם משפחתה מאתיופיה ב"מבצע שלמה" לפני 30 שנה. היא בת בכורה למשפחה בת 12 נפשות. משפחתה חיה במשך 25 שנה בעיר רחובות ובעשור האחרון מוקט מתגוררת בירושלים. היא נולדה רואה והתעוורה בגיל שלוש, כתוצאה מחיידק נגיפי שתקף את הכפר שבו התגוררה באתיופיה וכתוצאה מטיפול לא מתאים למצבה. בארבע השנים האחרונות היא עובדת בבית החינוך לעיוורים כמורה ללימוד ברייל ומורה ללימודים כלליים וחינוך מיוחד. בשנתיים האחרונות נעזרת מוקט בכלבת נחייה מיוחדת בשם ורנה, ששיפרה באופן משמעותי את הניידות שלה. מוקט אוהבת לטייל, להאזין למוזיקה ולקרוא ספרים.
דנה בר־דע // חוגגת את החיים
דנה היא אם חד־הורית לשני בנים מופלאים: עילאי בן ה־17 ונועם בן התשע וחצי. המשפחה מתגוררת בכפר־סבא. דנה לוקה במחלה RP הגורמת להתנוונות רשתית. בשנים האחרונות חלה התדרדרות במצב ראייתה וכעת היא מועמדת לקבלת כלב נחייה. דנה היא בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש ומדעי המדינה, ולאחרונה סיימה לימודי תעודת הוראה ותמשיך בשנה הבאה לתואר שני בייעוץ חינוכי. דנה אומרת שמוזיקה ושוקולד הן שתי האהבות הגדולות של חייה והבנים משמשים עבורה מקור השראה אשר מעניק לה כוח להמשיך לפעול למען עצמה ולמען הכלל. המוטו של דנה הוא "לחגוג את החיים כל יום מחדש".
רואן עמאר // שרה ומנגנת
רואן היא תלמידה מחוננת בת 17 שנולדה עם לקות ראייה של ניוון ברשתית. רואן לומדת בביה"ס בכפר הירוק בכיתה י"א. במהלך השנים ראייתה התדרדרה וכיום היא על גבול העיוורון ורואה בעיקר צללים. רואן בת למשפחה ערבית מוסלמית המתגוררת בכפר־קאסם. האם אימאן, מורה למתמטיקה והאב אמין, חשמלאי מוסמך ויש לה שלושה אחים: מרים (18.5), מוחמד (11) ואחמד (ארבע). רואן למדה בגן אלי"ע (עמותה לקידום ילדים עם עיוורון או לקויות ראייה) ודרכו רכשה עצמאות לחיים ואת השפה העברית. בזמנה החופשי רואן אוהבת לשיר ומגיל צעיר מנגנת על פסנתר ועל כלים נוספים.
מיכל ומיכאל מלצ'ין // נהנים לבלות ביחד
מיכל ומיכאל, נשואים כ־35 שנה והם מתגוררים בכפר־סבא. מיכאל לקה במחלת RP אשר גורמת להתנוונות רשתית. מיכל נולדה עם עיוורון כתוצאה מחוסר התפתחות העיניים (תסמונת מיקור אופטלמיה מולד). לזוג שני ילדים ושלושה נכדים ונכד נוסף בדרך. הם הכירו בקבוצה של עיוורים וכבדי ראייה. מיכאל הוא מהנדס תוכנה במקצועו ובעל תואר שני במדעי המחשב ומתמטיקה, בעברו עבד בתחום המחשבים עד שפרש לגמלאות לפני כחמש שנים. כיום מיכאל מסייע לאנשים עם עיוורון דרך מוקד המידע לעיוורים ומתעוורים בשפה הרוסית. הם אוהבים לבלות ביחד, להיפגש עם בני משפחה וחברים, להאזין למוזיקה ולצאת לפעילויות תרבות.
אלירן גולן // מעדיף מוזיקת רוק
אלירן משמש כמנכ"ל אגודת אלב"י - האגודה ללבקנות בישראל, נשוי לגל ואבא של אריאל בת העשר, והם גרים בפתח־תקווה. אלירן הוא בן זקונים למשפחה בת ארבעה אחים, שניים מהם לבקנים. את גל הכיר אלירן דרך האינטרנט ובפגישה הראשונה קבע להיפגש איתה בים מתחת לשמשייה, לאור המגבלה האוסרת על לבקנים להיחשף זמן ממושך לשמש. הבת אריאל גם לבקנית והוריה מספרים עליה שהיא סקרנית, חברותית וחייכנית, אוהבת מוזיקה ואוהבת לחקור כל דבר. אלירן הוא יזם ופעיל חברתי בנושאים רבים ועוסק בעיקר בשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה ומשמש כשגריר מטעם המרכז לעיוור בישראל. בזמנו החופשי אלירן נהנה להאזין למוזיקה, בעיקר רוק על כל גווניו, לתופף ולטייל.
