לעבור לשפיות

כאשר הדברים הללו נכתבים, ההערכה היא שמצעד הדגלים בירושלים עבר "רק" עם בלונים מצד חמאס אבל לא עם רקטות. אנחת רווחה? רחוק מכך. העובדה שמדינה שלמה חיה בצל החלטות של ארגון טרור – ישגר או לא ישגר – היא ניצחון לארגון הטרור. "חמאס", כתב יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, "הגביל את יכולתו הצבאית של צה"ל, והפך כל ניצחון צבאי של ישראל לעוד הפסד מדיני".

האתגר של הממשלה שקמה השבוע הוא לשנות את הפרדיגמה. תושבי הדרום, מאות אלפי אנשים, חיים בפחד מתמיד, עם הפסקות של רגיעות זמניות. לא ברור מה עוד צריך לקרות כדי שישראל תשנה כיוון ותתחיל להתמודד עם האתגר שמציב חמאס. בכל התמודדות של צבאות מערביים מול ארגונים כמו הטליבאן וחמאס יש חובה להימנע ככל האפשר מפגיעה באוכלוסייה אזרחית. וכאשר מדובר בצה"ל – הקושי הרבה יותר גדול, משום שכל ילד שנהרג מגיע לעמוד הראשון ב"ניו יורק טיימס". אפשר להתלונן מכאן ועד להודעה חדשה על האפליה הזאת, שיש בה נימה אנטישמית, אבל זה מצב נתון. נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה לא ידרשו מנשיא ארה"ב להפסיק מבצע כלשהו נגד הטליבאן בגלל פגיעה באזרחים, אבל זה מה שהם יעשו מול ישראל, ונשיא ארה"ב יצטרף אליהם. זו נקודת החוזק של חמאס. זו נקודת התורפה של ישראל.

כדי להתמודד עם האתגר הזה אי אפשר לחזור בדיוק על אותה מדיניות שעיצב ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו. המדיניות שלו התבססה על הזרמה קבועה של כספים מקטאר. אלה דמי אתנן. הבעיה, מזכיר כרמון, היא שקטאר היא מדינה תומכת טרור. בעשור האחרון היא העבירה מיליארדי שקלים לארגוני טרור בעולם, ובכלל זה לחמאס. העברת כסף לחמאס באמצעות הפיקוח של קטאר היא כמו הפקדת השמנת לפיקוח של החתול. אין סיכוי שקטאר תמנע מחמאס להתחמש. להפך, היא מעבירה את הכספים כדי שחמאס יפתח את תעשיית המוות.

ישראל צריכה, חייבת, להעלות הצעה דרמטית, בשיתוף עם מדינות מערביות, לסיוע נרחב לתושבי הרצועה. תוכנית מרשל, על בסיס של שיקום תמורת פירוז. קטאר רוצה לעזור? בבקשה. אבל לא לטרור, אלא רק לתוכנית בפיקוח של הקהילה הבינלאומית, ומצרים בתוכה, ואולי גם בשיתוף הרשות הפלסטינית. ייתכן שעצירת הכספים מקטאר תגרום לעוד עימות, אבל עדיף שעימות כזה יקרה לאחר שחמאס יסרב להצעה ישראלית־בינלאומית לשיקום.

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות". המשפט הזה מיוחס לאיינשטיין, למרות שספק אם אמר אותו. עם או בלי איינשטיין, מדיניות ישראל מול הרצועה סבלה מאי־שפיות מתמשכת. הגיע הזמן לעבור למחוזות השפיות.