ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון לא תהיה ככל הנראה הדרישה היחידה להקמת ועדת חקירה. גורם בכיר בממשלת בנט אומר שיש סיכויים גבוהים שהם ידרשו הקמת ועדת חקירה בנושא הצוללות, נושא שהותיר כתם שחור מעל שלטונו של נתניהו ושהיה המניע המרכזי ליציאת אנשים לרחובות.

"אני מתכוון לתמוך בהקמת ועדה כזאת", אמר אותו גורם, "בפרט אחרי מה שאנחנו מגלים עם הכניסה ללשכת ראש הממשלה". אבל צריך יהיה לפחות עוד חמש ועדות חקירה: על בזבוז של מיליארדים בלי הכרה ובלי שום פיקוח; על הריסת היחסים עם הדמוקרטים באמריקה; על כך שאיבדנו את האיחוד האירופי שהיה שותף הסחר העיקרי שלנו; על זה שאין במשרד ראש הממשלה שום תהליכי עבודה, סדר ארגוני או אפילו תיעוד של מה שנעשה שם (אלא אם הכל נגרס ערב העזיבה, כפי שפורסם).

אם ביבי היה מנהל ככה מכולת, אמר הבכיר, היא הייתה מתמוטטת. האיש הוא השקר הגדול ביותר בתולדות המדינה. ראש ממשלה גרוע, כושל, אפס בניהול. אותו בכיר מספר, שאחרי מה שהם מגלים במשרד ראש הממשלה, ברור להם שנתניהו נאחז כל כך בתפקיד. גם בגלל הפחד שיגלו את עומק ההזנחה. "האיש לא עשה כלום כבר שלוש שנים חוץ מנאומים", הוא אומר. "אפילו בנושא האיראני אין שום תהליכי עבודה נורמליים. הכל היה פשוט הצגה חלולה מקרטון. כל מגירה שאנחנו פותחים – מתגלה עוד אסון, עוד הזנחה. אם היה ממשיך עוד שישה חודשים הכל היה קורס מעצמו".

לדבריו, כל מי שהיה אמור להתריע פשוט הועף. לא במקרה לא היה מנכ"ל למשרד כל כך הרבה זמן. מי שהיה עד למתרחש הבין שהוא יהיה אחראי לאסון וברח. כששאלתי, איך הם מתכוונים להתגבר על כל זה, אמר הבכיר שהם יצטרכו להתחיל מאפס. לבנות למדינה תרבות ארגונית וניהולית. נפתלי מנהל מצוין, הוא אמר. מבחינה זאת הוא האיש הנכון במקום הנכון.

אותו בכיר אינו היחיד שמעלה שוב את נושא הצוללות. אתמול התקיימה ישיבת מרכז של ישראל ביתנו. בפתיחת נאומו מנה ליברמן את היעדים שהשיגה ישראל ביתנו: החלפת השלטון, קואליציה בלי ש"ס ויהדות התורה ואת תיק האוצר. עכשיו, אמר ליברמן, אנחנו מציבים שני יעדים חדשים: ייצוב הקואליציה והעברת התקציב.

קיבלנו תלונות, הוא אומר, שההסכם הקואליציוני לא כולל נישואים אזרחיים, פתיחת עסקים בשבת ודרישה לוועדת חקירה בנושא הצוללות והקורונה. אני מסביר, שהאלטרנטיבה הייתה בין זה לבין הוצאת נתניהו מבלפור. בין שתי האפשרויות האלה, בחרנו בשנייה. אבל כל הנושאים האלה, מוועדת חקירה בנושא הצוללות ועד לתחבורה ציבורית בשבת, תלויה ברצון וביכולת של הקואליציה להתגבש סביבם. אם יהיה רצון מצד כל מרכיבי הקואליציה – אנחנו נתמוך בכל הכוח.

אבל לא רק בלשכת ראש הממשלה הותיר נתניהו אדמה חרוכה. גם בתוך הליכוד, יותר ויותר מבינים שצריך להיפרד ממנו. הוא בהכחשה טוטאלית, אומרים בכירים בליכוד. הוא בטוח שאו־טו־טו הוא חוזר להיות ראש ממשלה. הוא מתכוון להישאר ולהילחם עד טיפת הדם האחרונה – שלו ושלנו.

כל אדם רציונלי, אומר לי שר לשעבר, מבין שאין שום אופק עם נתניהו. גם אם יהיו בחירות וננצח – הוא ימסור את התיקים הבכירים למפלגות שיסכימו להצטרף לקואליציה שלו. אנחנו נישאר עם תיקי הגנת הסביבה והמים. ואם לא נגיע לשלטון, אנחנו נקבל את ראשות ועדת המדע והטכנולוגיה. בכל מקרה אנחנו נישאר פיונים במשחק שלו. ובכל זאת, הם מודים שלמרות האווירה הקשה במחנה הלאומי, כל פעם שנתניהו עולה לדבר כיו"ר האופוזיציה, הוא מצליח לחבר את מרכיביה כמו בדבק אפוקסי. מביך לראות אותם ממשיכים לכנות אותו ראש הממשלה למרות שהם מבינים שעידן נתניהו הגיע לקיצו. אין היום שר או ח"כ בליכוד שחושב שנתניהו יחזור, אומר לי מישהו. כולם לעומת זאת יודעים שהוא מונע מהם לחזור.

"העובדה שנתניהו שם נותנת לממשלה אריכות ימים", הוא מוסיף, "הממשלה הזאת יכולה להחזיק ארבע שנים בזכות נתניהו. בכל פעם שהוא תוקף אותם, הוא מזכיר להם למה הם יחד. רק כשהוא ילך, הליכוד יוכל לחזור לשלטון ואולי גם בנט וסער יוכלו להשתלב".

היתרון של נתניהו מנקר עיניים. עומד לרשותו כל המנגנון והכספים - 2.6 מיליון שקלים שנכנסים כל חודש לקופת הליכוד. כולם עברו לעבוד מהמצודה, כולל יועציו של נתניהו, אוריך ולוק. אבל אם יש משהו שיש עליו הסכמה בקרב אלה הרואים עצמם יורשיו, זו ההתנגדות לפריימריז. בשיחות פרטיות הם מדברים על חצי שנה לפני הבחירות הבאות או רק כשמכריזים על בחירות חדשות. זה לא על סדר היום, הם אומרים. כמה שיותר רחוק מאפקט נתניהו.

אדלשטיין, ברקת, ישראל כץ וחיים כץ, כבר הביעו את התנגדותם בדרך זו או אחרת. אדלשטיין, כפי שנכתב כאן, כבר הקים מטה מסודר לקראת ההתמודדות. גם הפגישה של ברקת עם נתניהו בתחילת השבוע, לא צריכה להטעות אף אחד. אולי דובר שם על שיתוף פעולה, אבל ברקת לא פראייר. להביא 5,000 איש לכנס זה לא רק עניין מספרי. ברקת הציג בו גם תקווה להמשך ולסדר יום שייצר חלופה בתוך הליכוד. מה שבטוח, שהאיש שנתניהו הבטיח לו את תיק האוצר ולא קיים – לא מתכוון לשנות את סדר יומו.

אבל גם אדלשטיין, גם ברקת וכל מי שחושב על התמודדות מודה שהוא נתקל באותה תגובה: בשביל מה אתה צריך את זה? הוא ירסק אותך כמו את גדעון סער.

נדמה לי שהתשובה הכי טובה לזה נמצאת עכשיו במשרד המשפטים.