כיפת הלייזר

הניסוי הראשון למערכת היירוט בלייזר הוכתר בהצלחה גדולה: המערכת שהותקנה על גבי מטוס קל הצליחה לפגוע בכמה מטוסים ללא טייס – ולהפיל אותם • בקרוב מתוכנן גם ניסוי ליירוט רקטות ופצצות מרגמה • היתרון העצום: מחיר כל יריית לייזר הוא דולרים בודדים, לעומת יותר מ־50 אלף דולרים לכל מיירט של כיפת ברזל • המטרה: הצבת מערכת מבצעית ראשונה בעוטף עזה כבר ב־2024

סדרת היירוט הראשונה באמצעות לייזר אווירי הסתיימה בשבוע שעבר בהצלחה גדולה, כאשר כמה מל"טים יורטו מעל הים התיכון על ידי מערכת יירוט בלייזר שהורכבה על גבי מטוס קל.

 

מדובר בפרויקט משותף של משרד הביטחון וחברת "אלביט" שנועד בעתיד לתגבר את מערכות כיפת ברזל, בעלות זולה משמעותית לעומת השימוש במיירטי הכיפה – ה"טמיר".

 

בניסויים שבוצעו בשבוע שעבר נפגעו המל"טים ממרחק של קילומטר, אך הלייזר שבו השתמשו בניסוי עדיין אינו בעוצמה המובטחת של 100 קילוואט, שאמורה לאפשר יירוט רקטות מהאוויר.

 

המערכת, שמסוגלת לעקוב אחרי מטרה באוויר ולירות בה קרן לייזר כאשר היא נכנסת לטווח היעיל שלה, זקוקה עדיין ל־4-3 שנות פיתוח נוספות, לפני שניתן יהיה להפוך אותה למבצעית.

 

על פי התוכנית, המערכת הראשונית תותקן במטוס נוסעים בגודל בואינג ותהיה מסוגלת לירות כמה עשרות "יריות" בכל גיחה. בהמשך יפותחו גרסאות מוקטנות שלה, שאותן אפשר יהיה להתקין במטוסי קרב ובמל"טים.

 

"אפשר יהיה להשתמש במערכת האווירית ליירט מעל שטח ישראל, ואם יוחלט – גם מעל שטחים אחרים", אמר אתמול תת־אלוף יניב רותם, ראש יחידת המחקר והפיתוח במנהלת פיתוח אמצעי הלחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון. "הכוונה היא להשתמש בלייזר כדי ליירט את הרקטות כבר בשלב ההאצה שלהן".

 

ארצות־הברית הדגימה בעבר את יכולתה ליירט טיל בליסטי מהאוויר באמצעות לייזר רב עוצמה שהותקן בחרטומו של מטוס בואינג 747, ממרחק של יותר מ־100 קילומטרים. אולם אז נעשה שימוש בלייזר כימי, שעלות ההפעלה שלו יקרה יותר והוא מייצר זיהום רב בפעולתו, ולכן בוטל הפרויקט.

 

הלייזר שבו עושה שימוש כעת משרד הביטחון הוא חשמלי, שעדיין לא הגיע לעוצמת הלייזר הכימי, אבל אינו סובל מחסרונותיו. היירוט מהאוויר מאפשר להתגבר על בעיית העננים ומגביר את יעילות הלייזר.

 

משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מפתחים במשותף במקביל שלוש מערכות יירוט בלייזר: אווירית, קרקעית וניידת. תא"ל רותם אמר אתמול שבסוף 2021 מתוכנן ניסוי גדול לאב־הטיפוס של המערכת הקרקעית, שבו תיבחן יכולתה ליירט ממרחק של 10-8 קילומטרים רקטות, פצצות מרגמה ומל"טים. אם יצליח הניסוי תעבור התוכנית לשלב של השלמת פיתוח ולהצבת מערכת מבצעית ראשונה בעוטף עזה בתוך שלוש שנים.

 

את הלייזר הקרקעי מפתחת "רפאל", על בסיס תותח לייזר של "אלביט". שימוש בלייזר מוזיל דרמטית את עלות היירוט, כאשר כל "ירייה" עולה כמה דולרים בלבד, לעומת 100-50 אלף דולרים לכל אחד מטילי היירוט של כיפת ברזל, הטמיר. עם זאת הלייזר אינו יעיל בתנאי עננות וסופות חול, ומוגבל בקצב האש שלו וביכולתו להתמודד עם מטחי רקטות. "הלייזר יאפשר לנו לשפר את אחוזי ההצלחה ביירוט, ולמקד את כיפת ברזל ביירוט בתחומי ההתמחות שלה", הסביר תא"ל רותם.

 

ישראל הציעה לארצות־הברית ולמדינות נוספות להשלים במימון משותף את פיתוח שני הפרויקטים – האווירי והקרקעי – ומנהלת שיחות עם תעשיות ביטחוניות מחו"ל שגילו עניין להשתלב בו.

 

"אני מברך את מפא"ת במשרד הביטחון, את 'אלביט מערכות' וחיל האוויר על פריצת הדרך הטכנולוגית", אמר אתמול שר הביטחון בני גנץ. "היעד הוא להביא ביטחון וחיסכון: הלייזר יוסיף יכולות הגנה בטווחים גדולים יותר ומול מגוון אמצעים, תוך חיסכון גדול בעלות היירוט וההגנה על מדינת ישראל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים