צנח לו תלתל
בסך הכל מתיחה הומוריסטית המשנה לרותם סלע את המראה כדי שלא יזהו אותה, או משטור של אידיאל היופי והפיכת המנחה היפהפייה ל"מכוערת"? כך או כך, הסערה על השערה שהתחוללה השבוע לא השאירה אף תלתל במקומו. אפילו אנחנו, חברות המערכת (המתולתלות!), התקשינו למצוא נשים מפורסמות שגאות במחלפות התלתלים שלהן. אבל עדן פינס, קורין גדעון, עדן סבן, מעין קרת וכמובן יוליה פלוטקין, ששומרות על המראה הטבעי בקנאות, עשו לנו בית ספר לתלתלים
מאירועי הדרמה בשבוע האחרון על המסך: המנחה היפהפייה רותם סלע, מתחפשת לדמותה של "רלי המסאג'יסטית" כחלק ממתיחה לאחד המתמודדים בתוכנית "הכוכב הבא". כדי שלא יזהו אותה, היא חובשת פאה מתולתלת, מרכיבה משקפיים, עורה מנוקד בנמשים ועוד־ועוד סממנים שאמורים לגרום לה להיראות שונה, ויש שיאמרו "מכוערת". הסערה לא איחרה לבוא. תחת כל תלתל רענן עלו טענות על "גזענות נגד מתולתלות", "דחיקה של אידיאל יופי אחד על פני אחר", או לכל הפחות, "מתיחה עם טעם רע".
"הקבוצה שלנו סערה בימים האחרונים. אני לא צופה בתוכנית ונחשפתי לנושא, לאחר שהוא התפוצץ בקבוצה", מספרת אוריין פז, מנהלת קהילת מתולתלות בפייסבוק ובאינסטגרם, המונה 100 אלף מתולתלות ומתולתלים, שמטרתה להעצים את השיער המתולתל בישראל. "מתולתלות רבות הרגישו שהפקת התוכנית חסרת אחריות כלפי הצופות הצעירות יותר, ושאין לסוג הומור כזה מקום. אחרות לקחו את הסיטואציה בצחוק ומבחינתן לעסוק בנושא זה הפגנת חולשה או הבעת רגשי נחיתות", היא מספרת. "הרבה אמהות מספרות בקבוצה שהילדות בגן או בבית הספר צוחקות על התלתלים כי בסביבתן הקרובה נשים עושות החלקה והטלוויזיה מכתיבה קו, שכולן, החל מפוליטיקאיות, דרך זמרות, נשים בעמדות מפתח ודמויות ציבוריות אחרות מתיישרות לפיו ורק מעטות נותרות עם תלתלים". אז מה חושבות המתולתלות העקביות שלא מוכנות להתיישר ולהחליק?
"אפשר להסתכל, לצחוק ולהתקדם"
"תלתלים זה חד־משמעית יתרון ששם אותנו, המתולתלות, במקום אחר מכולם. ולא סתם יש לתלתלים ביטוי במבנה ה־DNA שלנו, זה בתוכנו, זה בדם, להיות מתולתלות. זה לא רק מראה מיוחד, זה גם אופי ונשמה", אומרת עדן פינס, שמודה שלא תמיד זה היה קל כל כך. "בתור ילדה חוויתי לא מעט השפלות בגלל שהייתי מתולתלת, אבל ככל שהתבגרתי, התעצם הביטחון שלי. לכן הורים צריכים לחנך את הבנות שלהם – גם מתולתלות וגם חלקות – לאהוב את עצמן, להחמיא ולפרגן, קודם כל. ולא בגלל שבחרו לתלתל מישהי מפורסמת כי רצו 'לכער אותה', אלא בגלל שאנחנו כחברה מקבלים את השונה ואוהבים ומחבקים ויודעים גם לצחוק כשצריך, בלי דרמות.
ולכן אני חלוקה לגבי התחושות שלי בעניין התלתול המכוון של רותם סלע. מצד אחד, צר לי שבנות נפגעו מהמערכון הזה בשל היותן מתולתלות, ובגלל שיש להן משקפיים. אגב, גם אני מתולתלת וגם לי יש משקפיים ולא נפגעתי מזה. מצד שני, אני חושבת שהכל עניין של הסתכלות. אפשר להסתכל, לצחוק ולהתקדם, או להתעכב ולהתמרמר. יש תחושה כבדה שכבר אי־אפשר לעשות שום דבר כשאתה חלק מהתעשייה הזו, כי תמיד ירימו גבה. וחבל. זה לוקח את כל הכיף וגורם לך לחשוב מיליון פעם לפני שאתה עושה משהו. אבל צריך לזכור שאפשר גם לקחת דברים בקלילות וליהנות, כי מדובר במערכון הומוריסטי. בסופו של דבר, אני חושבת שהבחירה להפוך את רותם למתולתלת עם משקפיים הייתה רק כדי להפוך אותה למשהו שהיא לא, כדי שלא יזהו אותה. זה הכל".
"נשים חונכו לא למשוך תשומת לב"
"כשנכנסתי לטלוויזיה, היה איזשהו עניין עם התלתלים שלי, ובדקו איך אני נראית עם שיער חלק, אבל מהר מאוד הבינו שזה לא אני, ושזה לא מתאים לי. לא אהבתי את עצמי עם חלק, אני לא מרגישה נוח בלי התלתלים שלי", מתוודה מגישת הטלוויזיה קורין גדעון. אבל מיד מוסיפה ש"זה לא סתם שאנחנו לא רואים נשים מתולתלות בטלוויזיה. מודל השיער החלק קשור לתפיסות פטריארכליות, הטוענות שאישה צריכה להיות מסודרת ואסופה. בתלתלים יש משהו פרוע ולא מסודר, ובתת־מודע נוח לחברה שנשים יתפסו פחות מקום, שיהיו יותר מרוסנות, ושהנוכחות שלהן תהיה קטנה ומצומצמת. תלתלים מושכים תשומת לב ונשים חונכו שלא למשוך תשומת לב. לכן גם בטלוויזיה מעדיפים את המגישות בשיער חלק, כדי שלא נתפוס הרבה מסך, שלא יהיו תלתלים 'פריזים' וקופצים שישתוללו דרך המצלמה", היא אומרת.
טוב, אז מה עם מרד מגישות ונשים מתולתלות? כמעט שיכנעת גם אותי לזנוח את הפן, אני אומרת לה וגדעון עונה שלא צריך מרד. "זה קורה באופן טבעי. לאט־לאט. כמו עם הרזון. יש יותר נשים אמיתיות שמקבלות את עצמן עם התלתלים ועם מידות הגוף. הנה תראי את עדן פינס, אחת הנשים המצליחות בארץ, הלוק שלה לא היה עובר לפני כמה שנים. או מנחה כמוני בפריים־טיים. את יודעת כמה אמהות אומרות לי עד היום שבזכותי הבנות שלהן התחילו להרגיש נוח עם התלתלים? זה עצוב להגיד, אבל לילדות עם תלתלים יש יותר קושי לאהוב את עצמן", היא אומרת אבל מיד מוסיפה שלשמחתה, זה מתחיל להשתנות ואני רוצה להאמין שהיום ילדה מתולתלת מרגישה יותר בנוח עם התלתלים שלה מאשר כשאני הייתי ילדה".
והמשטור הוא של נשים או גברים?
"עולם האופנה נשלט בידי גברים והמודלים בכל תחום הם פטריארכליים. זה עולם שמנוהל לאורך שנים רק על ידי גברים שמכתיבים לנו איך אנחנו צריכים להיראות".
"כוח, אופי, עוצמה, ייחודיות"
"אפשר ונחוץ לשחרר את המרדף אחרי השיער החלק. יש היום יותר ויותר בנות שמרגישות ביטחון להפסיק עם המחליקים ולחזור למקורות. בשנים האחרונות התברר לכולם עד כמה תלתלים זה כוח, אופי, עוצמה, ייחודיות", מצטרפת לקריאה גם עדן סבן, שגם היא נושאת את תלתליה בגאווה גדולה. "רוב הסיכויים שאם ירצו להפוך אותי למכוערת, יעשו לי שיער חלק, כי זה יראה אותי באור אחר. ואני מודה, גם לי היו זמנים של חוסר ביטחון שבהם אפילו ביקשתי מאמא שלי לגזור לי פוני בובה כדי להשתלב בין חברותיי המוחלקות, אבל מזל שמהר מאוד הג'וק הזה יצא לי מהראש ולמדתי לאהוב את התלתלים שלי. תאהבו את עצמכן ותעריכו את הכוח שיש לכן. התלתל, כל תלתל והייחודיות שלו. נכון, לוקח זמן להכיר ולהבין את האופי של השיער המתולתל של כל אחת, אבל ברגע שעלית על זה, את על הגל".
"לחברה לא נוח עם מראה סוער ופראי"
מעין קרת, הדוגמנית לשעבר, שחרכה שערי מגזינים ומסלולי תצוגות כשהיא נושאת בגאון את תלתליה המטלטלים, מסרבת להתרגש. "אותי זה לא עניין הפרשייה הזו. עייפתי. אני גם מרגישה יותר מתונה בדעות שלי וגם יש דברים יותר קשים מתלתלים. אנשים חריגים, אנשים עם מוגבלויות שלא רואים אותם. אז תלתלים? לא נראה לי כמו סקנדל נוראי, ואני באופן כללי בעד הומור. היום גם דיברתי בסדנה שלי עם נערות ומישהי אמרה שם משפט מאוד חזק, שזה נורא מיושן שהטלוויזיה צוחקת על תלתלים, ושזה מאוד לא רגיש לצחוק על נראות של בני אדם. היא עוד אמרה שהיא מצפה מגוף שידור להיות רגישים למצב. יש היום מלא נערות שהן במצוקה ענקית, מחלקות של הפרעות אכילה שמפוצצות פי שלושה, יש מצב חירום לאומי והטלוויזיה מתעסקת בתלתלים במקום בבעיות האמיתיות. היום כולם לוקחים אחריות חברתית, חברות אופנה, חברות כלכליות, לשם העולם הולך, ולכן, להתמקד בתלתלים נו באמת. זה לא מעניין.
אבל למה יש מרדף אחרי החלק?
"כי יש מודל יופי צר, והסיבות לכך רבות ומגוונות וקשורות בקפיטליזם ובמבנה חברתי כלכלי ותלתלים הם פשוט, יותר מגוונים ולא נכנסים לנישה הצרה שהחברה דורשת. התלתלים פחות ניתנים לריסון", אומרת קרת, יוצרת קלפי מראות ומייסדת צ'יינג'ינג מודל ללימוד דימוי גוף חיובי אצל נערות. "זה לא מבוסס מה שאני אומרת, אבל תלתלים הם יותר מבולגנים, סוערים, הם מבטאים תשוקה או עזות מצח או פראיות או אומץ וזה לא נוח לחברה שרוצה אותנו מרוסנות יותר. ואם נלך על הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, שדיבר על זה שהגוף שלנו הוא המקום שדרכו מדכאים אותנו, אז תלתלים קשים לדיכוי ולריסון מעצם הנראות שלהם".
"בעיניי תלתלים זה כמו בגד ססגוני מלא בשמחה"
שיחה עם יוליה פלוטקין, המתולתלת הכי מבסוטית בסביבה
טוב, אי־אפשר להתחמק. כמתולתלת. מה את חושבת על המתיחה?
"כל רגע של צחוק עם רותם ואסי הוא בונבוניירה לעם. אני לא לקחתי את הפאה באופן אישי, וסביר להניח שמי שהחליט על הפאה לא ניסה להעביר מסר נגד מתולתלות, אז אני לא באמת לוקחת את זה ללב. יחד עם זה, אני יכולה להבין את אחיותיי המתולתלות שהרגישו עם זה לא בנוח, ויש סיכוי כי משהו באמת לא מרגיש להן בנוח עם העולם הזה שיושב להן על הראש. כמו הרבה מתולתלות ילדות ובוגרות שלא באמת מתחברות או מסתבכות והולכות ומחליקות. קים קרדשיאן למשל בטח מתולתלת מטבעה ורוב השחקניות על המסך מוחלקות ורק "פעם ב.." קופצת איזה מתולתלת. הרגילו אותנו למנחות " קלאסיות" עם שיער חלק – אולי כי הוא מושך פחות תשומת לב, או שזה פשוט עניין של טרנדים והליכה אחרי העדר. בדיוק כמו בוטוקס שהוא טרנד – חלק מאמצות אותו וחלק פחות".
נדמה לי שאת לא מוותרת על התלתלים שלך.
"נכון. כי שיער מתולתל בעיניי זה פראי ושובבי. הוא משפיע על כל הנוכחות שלנו. בעיניי תלתלים זה כמו בגד ססגוני מלא בשמחה. אני נתקלת כל הזמן בנשים שעוצרות אותי ואומרות לי שגרמתי להן לפזר את השיער ואני נפעמת כל פעם מחדש שאשכרה השפעתי על אחרות".
פייר, חשבת פעם להחליק?
"אני לא אשקר. לפעמים כשחקנית אני מרגישה שאולי אם אגיע עם שיער חלק זה ישפיע אחרת, אז זה כן עובר לי בראש, אבל שני דברים ברורים לי: קודם כל אני שמרנית, ואני מפחדת משינויים שקשה או לא ניתן להחזיר לאחור. ושנית אני באמת מאוד מחוברת לתלתלים שלי. יש להם הרבה כוח. אני חושבת שהרבה נשים חושבות שאם הן יחליקו אז שגרת התפעול של השיער תהיה קלה יותר, ואני מבינה, כי במשך שנים גם אני שמתי מלא קרמים וייבשתי עם דפיוזר וכדומה. ברגע שהפסקתי להתעסק בשיער באינטנסיביות אימצתי שגרה קלה: חפיפה, מסכה וייבוש".
בתך רני, מתולתלת כמוך?
"כן. היא בת ארבע, מקורזלת, תחום שגם עם כל הידע שלי בתלתלים עדיין אני לומדת איך מתפעלים, ואני כל הזמן אומרת לה כמה שהיא מיוחדת וקוראת לה "רניקאווה" כמו האפריקאיות. יש לה אישוז עם התלתלים, זה ברור. אבל אין לה הרבה ברירה כי אמא שלה היא מודל נחוש. כאלו אנחנו ועם זה ננצח. בהתחלה השיער לא ארך והיא דיברה על זה שרק השיער שלה קצר ואחר כך עברנו לשלב הקוקיות והיום היא עם קוקו מתוח לאחור. היא לגמרי מזכירה לי את עצמי כילדה".
מה זאת אומרת? גם לך היו עניינים לא פתורים עם התלתלים?
"ברור. לפני כמה ימים רני ביקשה שאספר לה סיפור לפני השינה וסיפרתי לה איך כילדה הייתי רק עם צמה או שתיים ויום אחד, בכיתה ד' פיזרתי את השיער. עד אז הייתה לי רק חברה אחת ופתאום, כל הילדים רצו להיות חברים שלי! כולם אמרו לי שזה מגניב וביקשו שאפזר ועדיין, לא הצלחתי לשחרר את הצמה. השינוי הגיע בגיל 16, בזכות עולם האופנה שפירגן לי. הבנתי שהשיער שלי הוא כוח והוא מדליק ובאזור גיל 20 שידרגתי לתסרוקת יותר קופצנית, הפסקתי לשים קרמים בכמויות מסחריות, והעזתי ליהנות מהאפרו שלי".
את באמת נשמעת מבסוטית תמיד. איפה אני תופסת אותך?
"האמת, בתוך עשייה גדולה וזה כיף. סיימתי צילומים של שני סרטים השנה, יש לי הצגת יחיד שרצה, וכבר חמש שנים שאני מרצה על ההתנהלות ברשתות החברתיות וההשפעה שלהן עלינו. בחודש האחרון התחלתי לעבוד על קומדיה חדשה שתעלה באוקטובר של הבמאי ערן טובול עם קבוצת התיאטרון הירושלמי שבה אנחנו עובדים כאנסמבל, וגם על ניהול הדיגיטל של פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, פרויקט שאני ממש מתרגשת לקראתו מכל כך הרבה סיבות: קודם כל כי אני רוצה להביא את הנוער לפסטיבל וקהל חדש שיכול להיחשף לדברים מאוד מיוחדים. דבר שני, חשוב לי ממש להזכיר לכולם כמה תיאטרון זה דבר חיוני וחשוב וכמה חוויה של פסטיבל היא לכל החיים. ואחרון חביב - המקום הפרטי שלי. גדלתי בעכו ועבדתי בפסטיבל כמאבטחת ואחר כך כשחקנית ואם יש משהו שאני יכולה להגיד בלב שלם זה שצריך להחזיר את הביטחון של האנשים בדו־קיום. עברתי לא מעט פרעות ואני יודעת דבר אחד: כמו שהן נפיצות, הן נרגעות ממש מהר, כי בסופו של דבר, כולנו רוצים שקט".
לפנייה לכתב/ת 
