האדם שבטנק זה לנצח

מה שהחל בקיץ האחרון כהערת אגב בסלון של אלעזר (לזר) לויה, קצין שריון ממחזור אוגוסט 73 בבה"ד 1, הפך אתמול בטקס מרגש בלטרון לחלום שהתגשם.

בוגרי הקורס, שנשלחו מבה"ד 1 היישר אל התופת של מלחמת יום הכיפורים ומעולם לא זכו לקבל את סיכות המ"מ שלהם, קיבלו אותן אתמול במעמד קצין שריון ראשי תא"ל אוהד נג'מה, מפקד בה"ד 1 הנוכחי אל"מ גיא לוי ומפקד בה"ד 1 של אותם ימים, תא"ל בדימוס חיים בנימיני.

"נסגר מעגל מורשת אתוס וגבורה", אמר תא"ל נג'מה, "מעגל של שכול, כאב ורעות שריונרים". אל"מ לוי הוסיף: "לא כל אחד זוכה לומר שהוא חלק מעיצוב ההיסטוריה. לכם, קורס הקצינים של מחזור אוגוסט 73, יש את הזכות המלאה לומר זאת".

בחודש אוקטובר פירסמנו את סיפורם של לויה ושלמה גל, שניים מבוגרי אותו קורס, שסיפרו את סיפור סיכת המ"מ שמעולם לא קיבלו. כשהמלחמה הסתיימה הם נשלחו ישירות להשלמה החיילית, ולבה"ד 1 כבר לא חזרו.

בעקבות פרסום הכתבה וביוזמת ראש אכ"א (שפרש בינתיים), אלוף מוטי אלמוז, החליט צה"ל להעניק לבוגרי הקורס את סיכות המ"מ שלהם. אתמול, באיחור של יותר מ־47 שנה – נסגר המעגל בטקס חגיגי.

השריונרים הוותיקים הגיעו ללטרון עם הילדים והנכדים. חלקם סיפרו שלא ישנו בלילה מרוב התרגשות. היו שם גם בני המשפחות השכולות שיקיריהן יצאו למלחמת יום הכיפורים ולא שבו ממנה, ולצידם בני משפחות שיקיריהן נפטרו במהלך השנים.

כשפרצה מלחמת יום כיפור היו רובם בני 19. היום הם כבר בגיל הפנסיה. חלקם לא התראו מאז. אבל אתמול, לכמה שעות, הם היו שוב החבר'ה הצעירים של קורס קציני שריון. "זה כאילו שהזמן עצר", אמר לזר לויה, "ראיתי אחות של אחד הלוחמים שהיה איתי. חשבתי שזו אמא שלו. התנצלתי. אמרתי לה: סליחה, פשוט הזמן עצר לי. בשבילי אחיך עדיין בן עשרים". את הפקידה שהייתה אז בבה"ד 1 הם דווקא זיהו – והיא הופתעה. "כולנו התחלנו איתך", הסבירו לה.

"האירוע הזה מגלגל אותי למחוזות רחוקים", אמר שלמה גל, "אני נזכר בצוות שלי, ביום שבו לקחו אותנו מבה"ד 1, בחיים שלפני ובמלחמה. פתאום גיליתי דברים שלא ידעתי קודם".

מה יעלה בגורל הסיכה שקיבלו? "נראה לי שהיא תהיה תלויה על הקיר", אמר גל בתום הטקס, "נמצא לה מקום של כבוד. אף אחד לא יבין את זה, אבל אני מדי פעם אביט בה ואדע מה היא מסמלת".