נציגת חברת ההשמה עידכנה את בר צברי שיש לה עבודה בשבילו: משרה בחברת תקשורת. לא רק מוקדן מכירות אלא כזה שמשמר לקוחות. זה כסף טוב והוא היה צריך פרנסה. החאפלות במוזיקה היו בסדר אבל צרכים משתנים עם הדרך, וצברי היה צריך אוטו חדש ואשראי להפקת אלבום חדש. "עבדתי שם מעל לשנתיים. זה היה אחרי הגלגול הראשון שלי במוזיקה. הבנתי שאני צריך עבודה. פרנסה קבועה. הרגשתי שיש לי הכל ואין לי כלום. היה לי כסף, בת זוג שאהבתי, רכב חדש. הכל היה על פניו במקום הנכון, אבל הייתה לי תחושה מאוד קשה בבטן. ממש חור. הייתי מוציא שירים אבל הרגשתי שאני יוצר רק כדי לעשות. כדי לא להגיד שהפסקתי ונכשלתי. לא לשאול את עצמי שאלות. לא להתייצב מול המראה ולחפש. העיקר שאני לא ארגיש שעצרתי. שבר צברי נכשל".
כמה היה קשה להגיע לעבודה כזו כזמר קצת מוכר? פרצת ב'אייל גולן קורא לך' וקיבלת חשיפה יפה בעקבותיה.
"היה רגע כזה. שאני בר צברי ופתאום אני בא לעבוד במוקד. אבל זה יותר מבוכה, התבאסות. זה לא שהייתי מגה־סטאר. זה הביא לי דווקא שחרור. כי זה הרי בלוף, הדבר הזה. על מה אני צריך להתבאס? שאני אמן וצריך לעבוד? כולם בני־אדם ואני לא רוצה להיות תלוי בזה שעוצרים אותי ברחוב".
× × ×
היו שנים שצברי ריחף סביב המוזיקה אבל לא שקע בה באמת. הוא פרץ בריאליטי עם השיר 'עכשיו' שכתב והלחין על חברתו שנפטרה מסרטן. גולן החליט להפיק את השיר כסינגל. שנה אחר כך כבר היה לו אלבום, כולל קאבר ל'האם להיות בך מאוהב' של אביב גפן. אבל צברי לא מצא את עצמו. אחרי שעזב את העבודה כמוקדן טס לחו"ל לשלושה חודשים כדי למצוא את עצמו חזרה. בברזיל הוא כתב את 'ג'וני'. מגה־להיט. למעלה מ־15 מיליון צפיות ביוטיוב, פלייליסט של גלגלצ, שודר בלי סוף ברדיו וחתם פרק ב'תאג"ד'. החור בבטן שלו קטן. "אחרי שעזבתי את העבודה טסתי לדרום אמריקה. אף פעם לא הייתי אמן מיוסר שיושב בבית עם גיטרה וטקסטים. הייתי גם על החיים, בתוכם, משתדל לשמור על איזון. בחו"ל היה לי טוב. אתה אדון לעצמך. את 'ג'וני' כתבתי על החוף במורו דה סאו פאולו. זה הדבר הכי טוב שעשיתי בטיול הזה".
נראה שהייתה לך נקודת פתיחה מדהימה בקריירה. מקום טוב למנף במקום לעזוב. על מה ישב החור בבטן?
"הבנתי שאני בלחץ ולא נהנה. שאני לא שלם עם השירים שעשיתי. רגע לפני שטסתי חבר אמר לי, 'אתה אחד הזמרים הכי מרגשים ששמעתי. אבל קשה לי, אני לא שומע דרך המוזיקה את הבן־אדם שאני מכיר'. והוא אמר לי, 'תעצור הכל, אל תוציא שירים, אל תפעיל את אינסטגרם ופייסבוק'".
כמה הסיפור האישי עם ההתמודדות שלך עם המוות של האקסית מסרטן השפיע לדעתך על הקהל בתוכנית?
"באותו זמן בתוכנית הייתה הרבה התעסקות סביב זה. זה עשה לי לא טוב, ריחמו עליי. לא רציתי שזה יהיה עניין. היינו יחד שנתיים, הכרתי אותה במגמת תיאטרון ואחרי שנה חזרה לה מחלת הסרטן. כשהייתי בצבא היא נפטרה. ככה התחלתי לכתוב מוזיקה בעצם. לא הצטערתי שסיפרתי את זה, אבל הרגשתי שזה תפס מקום ואני קודם כל זמר".
איפה הופעת אחרי 'אייל גולן קורא לך'?
"חאפלות, טברנות וחתונות. הייתי שר שלוש־ארבע שעות ברצף. זה היה בית הספר הכי טוב שהיה לי להופעות. התפרנסתי יפה, אבל זה כמו להתפלש בבוץ: הרגשתי שאני לוקח את הקול שלי ומשכיר אותו. אתה לא יכול לרצות להיות אמן ולעשות קאברים של אחרים בחאפלות. מה שעשיתי חישל אותי והפך אותי למה שאני היום אבל הייתי חייב להתנתק מהופעות. גם החלטתי שאני רוצה כסף. גרתי בבית של ההורים. היה בא לי להכניס כסף כל חודש, לא לחיות לפי מה שיש. עשיתי ראיונות עבודה. בת הזוג שלי אז בדיוק חיפשה עבודה אז הייתי הולך איתה לראיונות ונכנס אחריה לראיון בעצמי".
ואז הלכת להיות מוקדן. למה החלטת דווקא ללכת על הכיוון המשרדי?
"היה לי חוסר שביעות רצון ממה שעשיתי. חשבתי שאני צריך לעבוד בעבודה שתכניס לי 12 אלף לממן את המוזיקה שלי ואז הכל יהיה טוב. חארטה. ככה הגעתי לטיול ואז הבנתי שלא אעבוד יותר בעבודה שאין לי בה עניין. אז אחרי הטיול עשיתי קורס למאמני כדורגל, התחלתי ללמד מוזיקה בבית ספר ובגני ילדים, וגם לעשות שיעורים לפיתוח קול בבית. החזקתי ארבע עבודות במקביל".
ומה עם אלבום?
"במקביל התחלתי לעבוד על האלבום. האסטרטגיה שלי הייתה ברורה: עד שאין אלבום מוכן ביד אני לא נכנס להקליט. לא משנה כמה זמן ייקח. הייתי צריך ליצור את הזהות שלי, את הסיפור שלי, את הסגנון שלי. עצרתי הופעות. היו מתקשרים, מציעים לי להופיע. פרנסה. לא הולך. לא פוסטים ברשתות. ניתוק מוחלט".
× × ×
ההתכנסות עבדה. עכשיו יוצא האלבום השני שלו, 'רוקנרול בצהריים', שאותו יחגוג בהופעה מיוחדת ברדינג 3 ב־24.7. הוא ישיר שם סינגלים שכבר יצאו כמו 'ניצוצות' היפה ושובר הלב שלו או 'חדרה' הכיפי. צברי מגדיר את המוזיקה שלו כרוקנרול מזרחי. סאונד שמתרפק על פעם. עוּד וגיטרה. יש לו יכולת ורסטילית לשיר סביב הרוק ולמתוח לו את הקצוות.
את צברי לא מעניין לדבר במושגי פריצה. הוא לא כאן בשביל הכסף והסלפי ברחוב. את ההצלחה של 'ג'וני' לא הצליח למנף בגלל הקורונה, אבל הוא לא מצטער. "'ג'וני' יצא לפני שנה. היינו אמורים להוציא אותו לפני אבל פתאום התחילו סגרים אז דחינו. כשראינו שהקורונה נשארת החלטנו להוציא".
התבאסת שאי־אפשר היה למנף להופעות?
"מרגיש לי חוצפה להגיד למה זה קרה, ושלא הייתי יכול להופיע ולפרוע שטרות על העניין. אבל אין ספק שאם 'ג'וני' היה בלי קורונה היו הופעות שברמה הכלכלית היו שמות אותי במקום יותר טוב".
ההצלחה של השיר גם הציבה לך רף?
"החלטתי לעשות אלבום שלם לפני שאני מוציא שירים, שאם יקרה דבר כזה אז אני לא אתחיל ליצור שירים בשביל ההצלחה הזאת. אני יוצר זהות באלבום הזה. 'ג'וני' נהיה להיט. ואני לא טרנד".
צברי מתמסר לגמרי לחיפוש העצמי שלו. בדרך הוא נעזר בחברים, אחת מהם הייתה אהובה עוזרי. "כזמר הרגשתי שאני יודע לשיר אבל רציתי להתמקצע. כשפניתי אליה לא היה לה מקום. אשתו של המנהל שלי באותה תקופה התקשרה אליה והיא אמרה שאין מקום. היא לא ויתרה. היא אמרה לה, 'את חייבת לראות את הילד הזה'. היא הצליחה להשיג פגישה ונסענו אליה הביתה. היא אמרה לי, 'תשיר לי שיר'. שרתי והיא התחילה לצחוק. אמרה, 'אתה כזה מתוק. יש לך יהלום ואתה לא יודע בכלל להשתמש בו'. וככה התחלנו. הייתי בא אליה פעם בשבוע. היינו יושבים שעות ומדברים על מוזיקה. אמרה לי שאני אחד הזמרים הכי טובים שיצא לה לעבוד איתם אבל היא לא התחברה למוזיקה שלי אז. זו האמת".
הצלחת להיפרד ממנה?
"הייתי בלוויה שלה. לא הגעתי לבית החולים כי הייתי בלופ של ארבע עבודות. זה גם היה כבר טבעי שהיא נכנסת לבית חולים, אז לא הבנתי שזה זה לצערי. באותה תקופה לקחתי אחורה עם פיתוח הקול, אז יצא שהייתי אצלה פחות. לפני זה היא התארחה אצלי בברלה. במופע הראשון שלי בחיים. בכל הזמן שאני עובד על מוזיקה אני חושב מה אהובה הייתה חושבת. היינו מדברים שעות, היא גם לא תמיד רצתה לקחת כסף".
ארבע שנים כמעט עבד על האלבום הזה. שייף וחידד עד שאהב. במקביל השקיע גם בקריירת משחק. הצטלם ל'מנגן ושר' (שם זמני), סדרה חדשה של yes עם ששון גבאי, דפנה דקל, ג'וי ריגר וקים אור אזולאי שנמצאת כרגע בעריכה, והשתתף במחזמר 'זה אני' שכתב מאור זגורי עם שירים של אייל גולן. "קיבלתי הודעה בפייסבוק בזמן שעבדתי. כתבו לי שמחפשים מחליף לתפקיד במחזמר וביקשו שאגיע למחרת לאודישן. אמרתי, 'לא, נשמה, אני מפסיד מחר 1,000 שקל אם אני בא לאודישן'. וחוץ מזה ידעתי שאם אני אבוא אני אשב עם עוד 200 איש, ואין לי את הפריבילגיה לוותר על יומית כדי לבוא לאודישן".
אז איך זה כן קרה בסוף?
"כדי להוריד אותם ממני אמרתי, אני לא יכול שלישי, אני יכול רביעי. אמר לי שזגורי לא נמצא ברביעי בקאמרי. אמרתי שאני מצטער אבל לא יכול. פתאום הוא מתקשר ואומר לי, 'זגורי יפגוש אותך ברביעי'. נסעתי לשם עם חבר, אמרתי שלא יהיה לי בלגן גם עם חניה, חכה לי שנייה באוטו אני בטח כבר חוזר. התאהבתי במאור, היה ממש כיף. עברתי את האודישן וזה קרה".
המחזמר משלב שירים של אייל גולן. היית בקשר איתו מאז התוכנית?
"לא בקשר אישי. אייל הוא זמר שאני מאוד מעריך, שפירגן לי לאורך הדרך".
הייתה לך בעיה עקרונית עם מה שקרה איתו בפרשייה של הקטינות?
"אני מאוד מעריך את אייל גולן כמוזיקאי ואלה דברים שאני לא מתעסק בהם. יש חודשים שלמים שאני בוחר לא לראות טלוויזיה כי אני לא רוצה שאנרגטית זה ישפיע עליי".
גם לא להגיד כלום זה להגיד.
"לא מסכים איתך. חלק מהמוזרות שלי שבאה לידי ביטוי גם בשירים שלי הוא שאני מתעסק רק במוזיקה. מספיק שהטלוויזיה שלי דולקת על חדשות ואני הולך לעשות נס ואז האנרגיה שלי מחולקת. אני מכבה אותה. אני קם, שם תפילין, מכין נס ומפוקס כל הזמן בדברים שאני עושה".
אם אייל גולן רוצה לעשות עוד שיר זה סבבה? דואט? משהו מקצועי?
כשיגיע הרגע אני אתן תשובה אבל זה יחמיא לי, חד־משמעית".
× × ×
הוא נולד בחדרה לפני 29 שנים. בן זקונים לאבא בעל מסעדה לשעבר ולאמא מורה בפנסיה. לפני שנה וחודש התחתן ולפני שמונה חודשים הפך לאבא. הקורונה נתנה לו זמן להכיר את עצמו ככזה. "הבן שלי נתן לי פרופורציה, נסיך של העולם. אוהב להעיר באמצע הלילה אבל מדהים".
כמוזיקאי יצא לך לחשוב על המקום שהוא יתפוס לעומת המוזיקה?
"אני מסתכל על זה כאתגר. אשתי יודעת עם מי היא התחתנה ושאני אמן. דיברנו על זה בצורה פתוחה. שיש ימים שאני צריך לצאת מוקדם ולחזור מאוחר בלילה. שהיא לבד עם הילד, זה לא פשוט. היא אמרה לי שהיא איתי".
מוזר לך שהגעת לקהל גדול כל כך דרך שירים כמו 'ג'וני' אבל לא בטוח שיזהו אותך ברחוב?
"אני עף על זה שאנשים מכירים את 'ג'וני' ולא יודעים שזה אני בכלל. באודישן ל־yes היה איתי איזה שחקן שעשה גם אודישן. נתתי לו טרמפ אחר כך. הוא שאל מה אני עושה בחיים, אמרתי לו שאני זמר. הוא אמר מגניב וזה. שאלתי אותו אם הוא מכיר את 'ג'וני' של בר צברי. הוא אמר, 'מה זה. אנחנו מתים על בר צברי, הוא אחד הכי גברים בארץ וזה אחד השירים!' עפתי על זה. לא אכפת לי שיזהו אותי ברחוב, זה לא מרגש אותי כמו מישהו שאומר, 'עזבתי את העבודה שלי ושיניתי את החיים שלי בגלל השיר'. או שמישהי מתקשרת ואומרת לי, 'יש לי שלושה ילדים ובזכותך קיבלנו החלטה לעבור לאירופה כדי להגשים חלום'. זו הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה".
