טלוויזיה מהעבר

"העולם הבוקר" מחוללת לרוב רעש בעקבות ההתבטאויות של המגיש ובעל הבית, אברי גלעד. התקריות הללו לא רק מעוררות הרבה רגשות (שליליים וחיוביים), הן גם מגבילות את השיח סביב הרצועה הוותיקה לשדה הפוליטי, שהוא אמנם חשוב ומשפיע אבל גם מאפיל על היבטים לא פחות רלוונטיים. למשל, עד כמה "העולם הבוקר" הידרדרה כטלוויזיה.

זה מפתיע, כי הטלוויזיוניות הייתה היתרון המהותי של "העולם הבוקר" מול יריבותיה, הן בעידן ערוץ 2 וגם לאחר הפיצול, כש"קשת" הימרה משום מה על מהדורה שהורכבה במעבדות הרובוטיקה של גלי צה"ל. אולם מאז התעשתו בערוץ 12: ניב רסקין הולבש אחרת, הוקף בדמויות קלילות, וגם התוכן נסחף עם הזרם כדי להיות, איך לנסח זאת בעדינות, נטול יומרות להתמודד על הפוליצר. ואילו בינתיים אצל השכנים ב"רשת" פשוט שכחו באיזה מדיום עסקינן.

זה מתחיל כבר בחלק של ה"פרלמנט", שדן באקטואליה אגב דפדוף בעיתונים. הקטע הזה רדיופוני כמעט לחלוטין: גלעד לועג לשפת הגוף של נשיא ארה"ב? הצופים לא מקבלים את הסרטון. אחד האורחים מעלה נושא? אין חומר ויזואלי. מדברים על כותרת ראשית? היא מובאת דרך מצלמה באולפן במקום להקרין שקופית נורמלית או להסתייע בקיר הגדול. מילא ליהוקים תמוהים, כמו שולה זקן, שסיפרה כי ברחובות ירושלים "ממשלת השינוי" נתפסת כפשע (הבדיחה כותבת את עצמה); מי שרוצה רדיו יודע איפה למצוא אותו (בערוץ 11, למרבה המבוכה).

נגמר המבזק של שבע, כולם אמורים להתעורר, יום חדש הגיע. אבל ב"העולם הבוקר" עסוקים בעדכון קורונה שצולם מראש ולא מוסיף כלום ולכן עובר כחדשות מאתמול. אחר כך בודקים מה שלום שר התרבות וילדיו לקראת סיום שנת הלימודים. תעודה מושלמת, שלא לדבר על פרס נובל, יוענקו למי שיבין איך זה האייטם השני בתוכנית. אבל זה עוד כלום לעומת המחזה עצמו: התמונה קפאה, החיבור נקטע, ומה לעשות שני שלישים מהמרואיינים לא מתורגלים בדיבור למיקרופון. אפילו גלעד איבד סבלנות (וגם את הנימוסים) ועוד לפני שנפרד מהמשפחה הוא כבר חזר לעלעל בעיתון.

גם ההמשך לא טמן בחובו בשורה: לא בסדר היום, לא בביצוע, ובטח שלא באנרגיות. חודשיים אחרי שהצטרפה, ניכר שרותם ישראל יותר מעורבת, אבל היא עדיין מתקשה להימנע מקלישאות ולראיין בטבעיות. ובעיקר: ההגשה עם גלעד אולי מוגדרת כ"משותפת", אבל השפה שלהם הרבה פחות.

לא פלא שגם מהלך נבון, כגון אימון הכושר המכונה "הרוטינה", הפך לילד מדוכא בבית עצוב. בין מתיחה לגניחה, גלעד מקפיד להזכיר את תלונות הקהל נגד קיצור הטקס לעשר דקות, אבל מסביר במרירות שהרייטינג צונח. ובכן, אחרי אייטם שחגג את "יום הקוסמטיקה" באור־יהודה (שהוכתרה כ"בירת הקוסמטיקה"), מה ש"העולם הבוקר" זקוקה לו זה לא רוטינה באורך מלא אלא מהפך.

בקטנה
אחרי עוד תוכנית עם גימיק מיותר ("אודישן בזהות בדויה"), אפשר להכריז סופית על שלב האודישנים של "הכוכב הבא" כאירוע מציק ומעיק. ככה לוקחים ריאליטי שהצליח להיות חוד החנית של הז'אנר והופכים אותו לארגז חול של מתיחות דלוחות והטרלות מעצבנות. אם ב"קשת" כל כך אוהבים את הסגנון, שייקחו את אסי עזר ורותם סלע להתפקע מצחוק בהגשת "אמבוש" או פורמט אחר בז'אנר וישחררו את כל השאר (ובעיקר את נינט) .