עגלות ההפתעות

עגלות הקפה שצצו בשנים האחרונות בצידי הדרכים שימשו כנחמה לפודיז למיניהם בימי הקורונה: באין מסעדות עם צילחותים מתוחכמים, קרס האינסטגרם מעומס כוסות קפה ממותגות ולצידן מאפים וכריכים חתיכיים.

בשרון ובשפלה נשארו עגלות הקפה באווירה הזו גם בימים שאחרי המגפה. בהיותם ממוקמים ליד ריכוזי אוכלוסייה גדולים, מהווים קרונות האוכל האלו אבן שואבת למחפשי ריגושים קולינריים, ולא רק תחנות עצירה בדרך לטיול. לחלקם יש קהל קבוע של נשים בחופשת לידה, פנסיונרים שהתאהבו בקונספט "האוויר הפתוח", ואפילו מי שמחפשים לוקיישן קצת שונה לפגישות עסקים. ככאלה, הם שומרים על סטנדרט גבוה של אסתטיקה, גם במזון, וברובם יש שולחנות וכיסאות שהופכים את הביקור לקצת פחות ארעי. הנה כמה קרונות קפה מומלצים.

המלבי של כלה צומת ויתקין

לא קשה להבין מהי מנת הדגל של העגלה הזו, שכבר חמש שנים מעטרת את צומת ויתקין, ואין כמעט מי שלא עצר בה אי פעם בדרכו לצפון הארץ. זהו המלבי — הפודינג הלבן שמקורו בטורקיה, והתאזרח בארצנו מלווה בסירופ מי ורדים זרחני, בוטנים קצוצים מלמעלה וטעם שהמכורים מתקשים להיגמל ממנו.

כלה היא בעצם כלנית אביב (48), תושבת אלישיב, שהתחילה את העסק משולחן קטן עם שמשייה בדרך לחוף הים במכמורת, והתקדמה לעגלה בצומת ויתקין. לבד ממלבי, שנמכר ב־12 שקל (יש גם כרטיסייה לקבועים — על כל 10 מלבי מקבלים אחד במתנה), אפשר לאכול כאן גם בורקס טורקי עם תוספות (24 שקל), משקאות קרירים וקפה. לטבעונים יש מלבי על בסיס קרם קוקוס, ובחורף גם סחלב טבעוני. "גם לא טבעונים קונים את המלבי הטבעוני כי הוא מאוד טעים", מעידה כלה.

הרומן של בעלת הבית עם המלבי החל בביקור בעגלת מלבי עמיתה, ומרוחקת עד מאוד, בצוקים שבערבה. "עצרתי שם פעם, והבעלים פשוט הכניס לי את הג'וק לראש", היא מספרת. "עבדתי כסייעת, גידלתי לבד ילדה, ובזכותו התחלתי למכור מלבי. ככה זה נולד".

אותה בת, אגב, לא נהנית ממרכולתה של אמה: "היא בעייתית באוכל, לא אוכלת דברים לבנים מאז שהייתה קטנה. היום היא כבר גדולה. אבל החבר'ה שעובדים אצלי אוכלים חופשי. גם כאלה שלא אהבו התמכרו".

מי הקהל בעגלה שלך?

"אנשים שעוצרים על הדרך, אבל הרוב קבועים שמגיעים כל שישי ושבת. יש גם חדשים שמגיעים מכל הארץ. אפילו מרמת הגולן. זה גם הפך למקום מפגש של צעירים וחיילים מעמק חפר".

קורה שאנשים מגיעים ומגלים שנגמר המלבי?

"זה יכול לקרות, אבל אני מנסה לא לאכזב, אז מכינה הרבה, ומה שנשאר אני תורמת. ובכל זאת קרה שנגמר ואנשים התאכזבו. קשה לאמוד את הכמויות".

שישי 9:30־17:30, שבת 9:00־19:30, 052-3482422

פטיט קפה צור משה

חורשת הבנים בפאתי צור משה, שממזרח לנתניה, נראית כאילו נולדה במיוחד כדי לשכן בתוכה עגלת קפה ונשנושים. בין עצי האקליפטוס הגבוהים מנשבת בריזה נעימה, והשקט הכפרי של היישוב הופך כאן לכפרי במיוחד. ואכן, כשצועדים לתוך פיסת השלווה הנעימה הזאת, מתגלה קרון ממותג בשלט עגול. נעים מאוד, petit café (קפה קטן, בתרגום לצרפתית).

עוד לפני התפריט, שנכתב בגיר על לוח, נקבע על חזית קרון העץ האסתטי שלט המאחל ימים טובים. ואם מסתכלים על היצע המאפים המסתתר מתחת כיפות הפלסטיק, וסביבם עציצים פורחים, ברור לגמרי שלפחות היום הזה יהיה טוב מאוד.

אז מה אוכלים ושותים כאן? יש לא מעט אפשרויות יחסית לעגלה. ההיצע מתחיל בקפה סטנדרטי ומתקדם להיצע נאה של שייקים: זה המכונה "כתום" מכיל מנגו, בננה, תמר, תפוזים ואף ג'ינג'ר וצ'ילי גרוס. הצהוב מבוסס על חלב קוקוס עם אננס, פסיפלורה, נענע ומלון. ואילו הירוק מתהדר באפיל בריאותי, עם מנגו, בננה, סלרי, נענע, מלפפון, קייל וג'ינג'ר. 20 שקל לשייק, וכמו שמכריז התפריט: תכלס, בשביל זה באת!

בתחום המזון יש סלטים (מ־32 שקל), כריכים (26), טוסטים (31 שקל), בייגל (19 שקל) ושלל מאפים מתוקים (16 שקל). אבל ההצעה שמצטלמת יותר יפה לאינסטגרם, וגם הולמת את מזג האוויר הנוכחי, היא קערת פירות עם גרנולה, צ'יה וקוקוס (36 שקל).

ראשון־חמישי 7:00־14:00, שישי 8:00־14:00, 050-3551355

|

פזי קפה מושב ינוב

לא מעט עגלות נפתחות על תקן "פרק ב'" עבור עצמאים שחיפשו שינוי תעסוקתי ואווירתי, בעיקר בתקופת הקורונה, שקידשה עסקים באוויר הפתוח. אבל מתברר שיש גם צעירים שמחבבים את הז'אנר. כזו היא, למשל, פז גדניאן, צעירה בת 20 וקצת שפתחה לפני פחות משנה את פזי קפה במושב ינוב שבשרון.

זהו קרון שצבוע כולו ירוק, וההיצע הקולינרי שבו מתמקד בעיקר בקפה ומאפה עבודת יד. התפריט מנוסח בתמציתיות: כל משקאות הקפה כאן (מ־7 שקלים לאספרסו), שייקים (23 שקל), כריכים (15 שקל) והמאפים — עוגייה (6 שקלים) וקרואסון (מרגיל ועד שוקולד חלבה, 20 שקל). הספורטאים שעוצרים בעגלה להתרעננות יכולים לנשנש חטיף חלבון על בסיס תמרים ואגוזים (15 שקל).

יש גם מגוון פינוקים משתנה כמו פיצות שמפציעות לפעמים, קוסקוס, עוגיות מיוחדות, כמו אלפחורס, או שייק בעל אפיל טרופי המכונה פנדה שייק ומורכב מפסיפלורה, מנגו, אננס, מלון, בננה ומיץ תפוזים.

ראשון עד שישי ‏‏7:00‏־‏14:00‏‏, בשלישי גם בשעות 16:00־21:00, 054-9466192

Vicky's Bake Shop, נורדיה

הקרון של ויקי בורשטיין במושב נורדיה הוא גן עדן לפודיז חובבי אפייה, וגם סוג של נחמה עבור כל מי שאכול געגועים למאפיות של פריז. כי בימים שבהם פטיסרי צרפתי הוא משהו שאפשר בעיקר להתאוות אליו, בורשטיין — קונדיטורית עם הכשרה מתדמור, שוקולטיירית עם הכשרה מאסטלה ובעבר אחראית על הקונדיטוריה של מסעדת "שגב ארט" בהרצליה — עושה קסמי אפייה במושב קטן בשרון.

המאפים, חגיגה של טעם ומראה, נמכרים בקרון החביב שלה, שעונה לשם ההולם כל כך Vicky's Bake Shop. בקרון ספון עץ שחזיתו חפה מקישוטים, כמעט נזירית, מוצגים הכוכבים הראשיים, שבזכותם מגיעים למקום מעריצים מכל רחבי הארץ: מבחר מאפים בטעמים סופר־מקוריים, שבורשטיין רוקחת במוחה הקודח והופכת למציאות.

כמה דוגמאות לקרואסונים: קרם שקדים ושזיף מקורמל; קרם שקדים, קוניאק ומשמש מקורמל; קרם פטיסייר עם אפרסקים שבושלו בחמאה, וניל וקרמבל פקאן; אקסטרה פטל וקרם פטיסייר; פיסטוק ודובדבני אמרנה; קרם שקדים, קרם אשכולית אדומה וורדים. וכמה שהם טעימים. אפילו המשקאות בקרון הזה מקוריים ופוטוגניים, למשל תה קר עם פטל, ליצ'י וורדים, גן עדן בגוני ורוד ואדום בכוס שקופה. 30 שקל תשלמו פה על קפה ומאפה, שטעמם יישאר איתכם הרבה אחרי.

ראשון עד חמישי מ־8:00 בבוקר ועד המאפה האחרון (בסביבות 12:00), שישי מ־9:00 ועד המאפה האחרון (בסביבות 13:00), 052-6196111

פק"ל קפה משמר דוד

כשיושבים ליד אחד השולחנות הפזורים סביב פק"ל קפה, בכניסה לקיבוץ משמר דוד שבשפלה, אפשר לשכוח לרגע את המיקום האסטרטגי שלו, כמה מאות מטרים מכביש 3 ההומה. השלווה פה אבסולוטית, חורשת האורנים שעוטפת מסביב נהדרת, והשירים המודפסים על הקרון הלבן, הפתוח לארבעה כיווני אוויר, מוסיפים לאווירה. זה קרון עם אופי, מה שנקרא, עמוס בחפצי נוי.

את המקום מפעילה יפעת צוקרמן, גרפיקאית בעברה, שהחליטה להמיר את המשרד ואת העיצובים במפגש בטבע עם לקוחות שהם ארץ ישראל היפה.

זה הרבה יותר מפק"ל קפה. שלל הפתעות קולינריות משתנות מציע הקרון הזה, למשל פרעצל חם עם נוטלה (12 שקל), או כפי שמכריז שלט קטן על מנת היום: "היום יש סמבוסק בולגרית, ביצה קשה, חומוס/טחינה, זיתים שווים, חסה עגולה, 35 שקלים". ברקע נשקפת אנדרטה אייקונית לחללי חיל ההנדסה, בצירוף שמשקף במדויק את החיים בארץ הזאת, שמתקיימים גם לצד אלה שאינם.

ראשון עד שישי 7:00־11:30, 052-3347020

הפינה של הילה עמק האלה

הילה כרמלי, שמפעילה את "הפינה של הילה", הולכת עד הסוף עם קונספט העגלה ופשוט מתגלגלת איתה ממקום למקום. "העגלה נגררת לרכב ואני נוסעת איתה בעמק האלה", מסבירה כרמלי, בת 38, שפתחה את העסק שלה לפני שנה וחצי, רגע לפני הקורונה שהצמיחה עגלות לרוב.

כרמלי היא מאפרת במקצועה, שביקשה להרחיב את מנעד עיסוקיה, ו"ממש במקרה העיתוי היה מושלם, כי בקורונה לא היו אירועים ולא הייתה עבודה למאפרות. אני מגיעה מבית שמאוד אוהב אירוח ואוכל. הייתה לי אחות שפית שנפטרה וחיפשתי דרך להנציח אותה. היא השאירה המון מתכונים. רציתי להעביר את זה הלאה".

לדברי כרמלי, היא בעצמה חובבת של הז'אנר. "עוד לפני שהייתה לי עגלה, גרתי בעמק חפר והבילוי היה עגלות קפה. זה ממש תפס אותי. באזור שלי אין בכלל עגלות, אני הראשונה שפתחתי פה".

היצע המתוקים בקרון התכלת של הילה ממש מחייב התעכבות: יש קינוחים אישיים מעולמות המוס בכוסות קטנות, יש עוגות בחושות, וגם עוגות פאי יפות. כרמלי מתקינה גם שייקים מפנקים (מ־22 שקל), כריכי בריאות (35 שקל), לביבות ירק, גלידות טבעוניות ועוד.

"יש אנשים שממש עושים טיולי עגלות", מגלה כרמלי. "אנשים מגיעים מרחוק במיוחד לאזור ולעגלה. ביום־יום באים עובדים ופועלים פשוטים. זה מה שיפה בעגלה, באים הכל מהכל. יש כאלה שמבקשים המלצה למסלולי טיול, וכמובן רוכבי אופניים ואופנוענים".

בקיץ העגלה נודדת בעמק האלה ושעות הפתיחה משתנות. בימי חמישי היא במשק חביביאן במושב נוחם. כדאי להתעדכן בדף הפייסבוק ובטלפון: 050-4651100