ועדת הכספים תדון היום בהצעת חוק משק החלב, שנועדה למנוע את עליית המחירים הצפויה של מוצרי החלב עקב התייקרויות עלויות הייצור, ובעיקר המזון לפרות. הוועדה אמורה לאשר את ההצעה כתנאי לכניסתו לתוקף. ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), יו"ר הוועדה, הזהיר כי "כל ניסיון של האופוזיציה לעכב את החוק על ידי הסתייגויות לא מהותיות יפגע ישירות בצרכן".

לדבריו, "החוק נועד למנוע את עליית מחירי מוצרי החלב על ידי קביעת מחיר מטרה המבוסס על עלויות ייצור יעילות יותר". החיסכון יושג באמצעות הוצאת רפתות קטנות ופחות יעילות מחוץ לנוסחה לחישוב המחיר לליטר החלב הגולמי שמקבל הרפתן. המחיר לרפתן מחושב לפי העלייה או הירידה בהוצאות הייצור של החלב: הרפתות הקטנות, שההוצאות שלהן גבוהות בגלל חוסר יעילות, "העלו" את מחיר המטרה. במקביל, ההצעה מבטיחה לרפתנים את המשך תכנון משק החלב במעורבות ממשלתית: אפשר יהיה לקיים רפת רק למי שמקבל מכסה ממועצת החלב, ויימשכו ההגנות על יבוא מוצרי חלב.

מחאת הקוטג' הצליחה

ההסכם בין המדינה לרפתנים נחתם בינואר, אך עקב היעדר ממשלה הובא רק עכשיו לאישור. לקראת הדיון בוועדה יוגש דוח של מכון המחקר של הכנסת על השפעות המשך תכנון משק החלב, שממנו עולה כי ב־2018 עמדה ההוצאה החודשית של משקי בית על חלב ומוצריו על כ־285.9 שקל (שוק החלב מוערך ב־7 מיליארד שקל בשנה). נתח השוק של תנובה הוא 60.5% מקליטת כל החלב הגולמי בישראל שמסתכם ב־1.5 מיליארד ליטר לשנה. מנתוני הדוח עולה כי משקל ההוצאה על חלב ומוצריו מסך ההוצאה על מזון (ללא פירות וירקות) ירד מכ־16% ב־2008 לכ־12.5% ב־2018, תופעה שמיוחסת למעבר לתחליפי חלב. בשורה משמחת בדוח היא שמחאת הקוטג' עזרה: בין 2010 ל־2020 עלה מדד המחירים ב־7.5%, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה ב־9.9%, אבל מדד מחירי החלב ומוצריו עלה רק ב־5.9%.

ומה קורה ברפתות? לפי הדוח, בשנים 2010־2020 הייתה ירידה של כ־26% במספר הרפתות, מ־952 ל־697 בלבד, אך הייצור הממוצע לרפת עלה ב־65% בעקבות רכישת המכסות של הרפתות הקטנות על ידי הגדולות.

הצעת החוק מבטיחה לשמור עוד שלוש שנים על המחיר המובטח לרפתן לליטר. מחיר המטרה בישראל גבוה ב־%48.1 ממחירו בגרמניה, ב־39.6% ממחירו בצרפת, וב־34.9% ממחירו באיטליה, אך במדינות אלה הממשלה מסבסדת את הרפתן ו"מפצה" אותו על המחיר הנמוך יחסית שבו הוא מוכר חלב למחלבות, בניגוד לישראל.