לפני קצת יותר משנה, בשיאה של מגפת הקורונה בישראל, עזב פרופ' חזי לוי את תפקידו כמנהל בית החולים ברזילי באשקלון ונכנס לנעליו של משה בר סימן טוב - כמנכ"ל משרד הבריאות. פרופ' לוי היה שותף בקבלת ההחלטות הגורליות ביותר במהלך השנה האחרונה - פתיחת שנת לימודים חדשה, התמודדות עם עומסים כבדים בבתי החולים, המלצות על סגרים וסגירת שדה התעופה, ניהול בחירות תחת מגפה, הורדת המסכות והחזרתן תוך שבועיים בלבד.
כפי שסיכם עם שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ, בימים הקרובים יסיים פרופ' לוי את תפקידו כמנכ"ל המשרד, ויחפוף את מחליפו בתפקיד, ידידו, פרופ' נחמן אש. לוי אמנם יחזור לתפקיד שבו כיהן מאז 2012 - ניהול בית החולים ברזילי, אך מתכנן להמשיך ולייעץ למשרד הבריאות בנושא הקורונה, שמעריך שתישאר איתנו בשנים הקרובות.
X X X
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, אתה מודאג מהעלייה בתחלואת הקורונה?
"כן. אני בהחלט מודאג. לפני הכל, העלייה במספר המאומתים ובשיעור שלהם. אנחנו עומדים עכשיו על 0.5־0.6 אחוזים של מאומתים מכלל הבדיקות, לעומת ימים לא רחוקים, שבהם שיעור המאומתים היה 0.1 אחוזים בלבד.
"הדבר השני שמדאיג אותי הוא התחלואה שנראית עכשיו בקרב מחוסנים. יש עלייה מינימלית, מזערית, גם בחולים הקשים. סך הכל הנתונים ביחס ללפני שבועיים מראים עלייה במאומתים, עלייה בשיעור המאומתים מסך הנבדקים ועלייה בהדבקות מחוסנים. המצב בהחלט מדאיג".
אנחנו בגל רביעי?
"אנחנו ללא ספק בהתפרצות. הטרמינולוגיה לא משנה. זה התחיל בייבוא מחו"ל, והתפשט בהרבה ערים ויישובים. האם זה גל? אני לא יודע לומר. אני מקווה שאנחנו עושים כל מה שצריך שלא יהיה גל של ממש, אלא אירוע שהוא בשליטה. זה מצריך מעקב יומי אחרי המגמות, לראות את שיעור ואופי התחלואה ולוודא שהתחלואה אכן נגרמת על ידי וריאנט דלתא, ולא משהו אחר".
אנחנו עוד לא שם.
"אנחנו ממש לא שם. אבל צריכים לוודא שהדברים נשארים קטנים, ולא הופכים להיות גדולים וחסרי שליטה".
יש בכלל אפשרות לשלוט בתחלואה כל כך נרחבת, שמפוזרת במאות יישובים?
"מתחילים מהכניסות לארץ, מהמעברים ומנתב"ג. אנחנו מוסיפים עשרות עמדות בדיקה ומשפרים את כל התהלכים כדי לתת תשובה תוך פחות מ־24 שעות. עוד לא הגענו למיצוי בתחום הזה. כמנכ"ל אני אישית עוסק ביכולת להגביר את האכיפה, לרבות באמצעות אכיפה אלקטרונית, ובמניעת יציאה של ישראלים למדינות האסורות על ידי ניטור טוב יותר. אנחנו דוחים בחודש את הפיילוט להכנסת תיירים זרים, שהיה אמור להתחיל בתחילת יולי, כדי לא לאתגר את עצמנו. מחזקים שוב את יכולות החקירה וקטיעת שרשראות ההדבקה. החזרנו את המסכות לחללים הסגורים ולא מן הנמנע שנצטרך לחשוב על צעדים נוספים שכבר הכרנו כמו התו ירוק והקטנת היכולת להתקהל. האמצעי האחרון הוא מבצע החיסונים של הנוער".
באילו אמצעים אלקטרוניים מדובר? שר הבריאות הורוביץ אמר שהצמידים ירדו כרגע מהפרק.
"אנחנו מחפשים אפשרויות שיהיו יותר קלות ליישום גם לאזרח. כל מיני אפליקציות וצמידים חד־פעמיים. הדברים האלה עומדים מול חופש הפרט והאזרח. הממשלה תצטרך כמובן להחליט על זה. הנושא הזה יעלה הבוקר לדיון אצל ראש הממשלה".
אתה מסכים עם כל דברי ההרגעה של המומחים מהימים האחרונים, שהחיסונים ימנעו כאן תחלואה קשה?
"למרות המגמה המדאיגה שדברתי עליה, אנחנו עדיין במצב טוב ביחס לגל השני והשלישי. אבל הנגיף הזה מתעתע. תראו מה קורה בהודו ובבריטניה, שהשהתה את היציאה מהמגבלות בגלל העלייה העצומה בתחלואה. פחדנו מהזן הבריטי ועכשיו מתגעגעים אליו. מצבנו עוד לא חמור. שגרת החיים עדיין נשמרת, לשמחתי. אבל הסימנים מדאיגים".
האם הקורונה כאן כדי להישאר? ואיך, לדעתך, נחיה איתה?
"אני מאמין שבשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה. זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. אולי נזדקק לחיסון מחזורי כדי להוריד את הסכנה מפניה, כפי שקרה במגפות אחרות. לצערי אני לא יכול כרגע לערוב לשגרת החיים שלנו. אני מקווה שזו תהיה שגרת החיים שמוכרת לנו".
אתה אופטימי או פסימי באשר לחודשים הקרובים?
"אני אדם אופטימי מטבעי. החיסון הנרחב במדינת ישראל זרע בי אופטימיות רבה באשר לשיתוף הפעולה עם הציבור ובאשר ליכולת להכיל את המחלה. אבל אני גם דרוך וערני. האופטימיות לא מעיבה על הדריכות הנדרשת".
"פועלים כדי להביא עוד חיסונים עד אוגוסט"
בוא נדבר על תחלואת המחוסנים. בימים האחרונים מחצית מהמאומתים החדשים חוסנו בשתי מנות. מה זה אומר על יעילות החיסון?
"המחוסנים הם 40־50 אחוז מההדבקות החדשות ביממות האחרונות. זו מגמה שבהחלט ראויה למעקב רציני מאוד, אך יחד עם זאת המחלה שלהם ברוב המקרים קלה. זה מעיד על מוגנות. החיסון מונע סיכון ומוות, ואנחנו מקווים שימנע את המחזות שראינו בגלים הקודמים, של עומס כבד במערכות הקהילה ובמערכות האשפוז".
בכל זאת, שיעור המחוסנים שנדבקים מפתיע.
"הכל יכול להיות במלחמה נגד וירוס שמנסה למצוא את הדרכים להתחמק מההגנות שיש לאדם, אם זה במערכת החיסונית ואם דרך החיסונים. זו מלחמה תמידית. אני מקוה שהווריאנטים החדשים יהיו כאלה שהחיסונים ידעו להכיל אותם, ושגם החברות תדענה לשדרג את החיסון כך שיידע להיאבק טוב יותר בווריאנטים החדשים, כפי שנעשה מדי שנה בחיסון נגד שפעת. אני מעריך שדבר דומה יתרחש גם בקורונה. זו השגרה שאני צופה בזמן הקרוב".
אתה יודע לאפיין את המחוסנים שחלו באופן קשה?
"רובם בני 60 ומעלה. ללא ספק התחלואה הקשה נראית יותר במבוגרים. אותם חולים שמבצע החיסונים תיעדף אותם ראשונים".
בדקתם את הקשר בין העיתוי שבו חוסנו החולים הקשים לחומרת המחלה שלהם? כלומר, יש סיכוי שהחסינות דועכת אצל מי שחוסנו ראשונים ולכן הם יותר פגיעים?
"עשינו כמה בדיקות כאלה אבל המספרים שלנו לא מספיק גדולים לתת לנו אמת סטטיסטית. ברור שרמת הנוגדנים שנוצרים בעקבות החיסון הולכת ויורדת עם הזמן. זו הסיבה שבגללה אנחנו מדברים על חיסון שלישי בספטמבר־אוקטובר".
כמה בני נוער צריכים להתחסן על מנת שנהיה מוגנים מחדש?
"בקרב בני 12 עד 16 אנחנו רוצים להגיע לפחות ל־50־60, אפילו 70 אחוז. זה לא פשוט. אנחנו מאמינים שהסיבוכים מהחיסונים הם פחותים בהשוואה לסכנה בתחלואה, ובזה אני מתכוון גם לאותה דלקת בשריר הלב, שחקרנו עד תום בארץ".
מה יעלה בגורל החיסונים שתוקפם עומד לפוג החודש?
"אנחנו נחסן עד 10 בחודש במנה ראשונה כדי להבטיח שכל מי שיתחסן במנה ראשונה שמורה לו מנה שנייה תקינה ותקפה. עד 31 ביולי נחסן במנה שנייה מאותו מאגר. במקביל, אנחנו פועלים באופן מואץ להביא עוד כמות מסוימת של חיסונים חדשים באוגוסט, כדי שנוכל להמשיך לחסן".
אתה רואה אפשרות שכמעט מיליון חיסונים פגי תוקף יזרקו לפח?
"אני מאוד מקווה שלא. אנחנו מנהלים משא ומתן עם מספר מדינות לעשות עסקת חליפין – לתת להם את מה שהם זקוקים לו עכשיו ולקבל את החיסונים שיגיעו אליהם בהמשך. אבל צריך להבין שרכש החיסונים היה כרוך מראש בסיכון מסוים. באנגליה רכשו שבעה־שמונה חיסונים לאדם כדי להבטיח שכל האוכלוסייה תוכל להתחסן. אנחנו קנינו הרבה פחות: כשני חיסונים בלבד לאדם. במצב כזה של תחרות בלתי נלאית בעולם על החיסונים, ובמצב של מחסור בייצור מלכתחילה אתה קונה תוך לקיחת סיכון שחלק מהחיסונים ירדו לטמיון, מתוך רצון להבטיח שיהיו חיסונים בכמות סבירה שישכבו על המדף, ולא נצטרך לזחול כדי לקבל את החיסונים הנדרשים. כך יקרה גם להבא. אלה כללי המשחק".
מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי להבטיח חיסון לכל אזרח?
"המדינה עוסקת רבות בנושא הזה. לא שקטנו על השמרים. כבר רכשנו גם חיסונים וגם אופציות שייתנו לנו את כמות החיסונים הנדרשת ב־2022, עם אפשרות ל־2023. ממשלת ישראל החליטה למרות ההוצאה הכספית לרכוש חיסונים כך שבסוף השנה הנוכחית נקבל חיסונים ל־2022, ואנחנו אמורים לקבל משלוח נוסף לקראת ספטמבר. אנחנו בהחלט מכינים את עצמנו לסבבים נוספים של חיסונים".
מה לגבי מאות אלפי חיסונים של מודרנה, ששוכבים במחסנים?
"נשתמש גם בהם. אנחנו מקווים שמודרנה תקבל בשבועות הקרובים אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש בבני נוער, ואז נשתמש בהם לצורך זה. אנחנו עוקבים אחר הרגולציה. לא נשתמש בחיסון שלא עבר את הרגולציה המערבית".
בשעתו רכשנו גם חיסונים של אסטרהזניקה. מה קורה איתם?
"אסטרהזניקה השתמשה בפלטפורמה אחרת מפייזר ומודרנה, של נגיף מוחלש. בסך הכל מדובר בחיסון טוב, אם כי עושה רושם שהוא פחות יעיל נגד וריאנט דלתא. היות שחיסנו בפייזר יש כוונה להמשיך לחסן באותו חיסון. חלק מהחיסונים של אסטרהזניקה המרנו בדברים אחרים. חלקם יגיעו לישראל לקראת סוף השנה. יש כל מיני אפשרויות מה לעשות עם החיסונים האלה, ואנחנו בודקים את זה בימים אלה".
אתה בעד זריקה שלישית לעידוד ההגנה ומתי? באנגליה כבר הוחלט לתת בוסטר כזה למבוגרים באוגוסט.
"אנחנו מתכוננים לתת את החיסון השלישי לקראת סוף השנה או בתחילת השנה הבאה על מנת להרוויח זמן ואולי לקבל חיסונים משודרגים נגד הווריאנטים השונים. אבל אם נראה שהעולם ממליץ שכדאי לתת חיסון נוסף כבר עכשיו או בספטמבר, בעיקר למבוגרים ולמוחלשים - ניערך גם לכך".
האם ניתן להבטיח שהילדים שלנו יחזרו בספטמבר אל ספסל הלימודים?
"אני מאוד מקווה שכן. אני מעריך שזה יתבצע עם מסכות, ומקווה שלא נצטרך להחזיר את הריחוק החברתי, דבר שיחייב אותנו לחזור לקפסולות. לסגירת מערכת החינוך יש השלכות מאוד קשות, זה ברור לכולנו. ככל שנחסן יותר נמנע את ההדבקות גם בחוגים ובקייטנות, ועם מערכת בדיקות מתאימה נוכל להחזיר את הילדים לספסל הלימודים. את חופשת הקיץ נקדיש לדיונים עם האוצר על הנושא הזה. אני מאוד מקווה ששר הבריאות ושרת החינוך יפעלו יחד עם אנשי המקצוע על מנת לעצב את שנת הלימודים הבאה. זה הזמן לעשות את זה".
"נדרשת ערבות הדדית כדי לנצח את הקורונה"
בימים האחרונים אומרים על אנשי משרד הבריאות שאתם שאננים. מאחרים להגיב להתפרצות החדשה. משתהים.
"יש הטוענים הפוך, שאנחנו מגיבים בהיסטריה וזורעים פחד. זה טיבה של ביקורת. חייבים לעשות את הדברים באופן מקצועי".
למה אתם עדיין לא מחזירים את איסור ההתקהלויות ואת התו הירוק? החיים נמשכו כסדרם גם תחתיהם. אין קל מזה.
"הדברים האלה נידונים מדי יום. התו הירוק אולי לא מזיק, אבל הוא מנע הרבה פעילויות של ילדים ופעילות משותפות של הורים וילדים, וחייב את כולם להיבדק. הדברים האלה אולי לא משבשים את שגרת החיים אבל אין ספק שהם מעיקים עליה, ולכן צריך לשקול אותם בכובד ראש. אנחנו לא פוחדים מזה. אם נצטרך להחזיר את התו הירוק - לא נהסס".
מה עדיין טעון טיפול דחוף כרגע?
"מניעת יציאה לשש המדינות מוכות הקורונה - שהן ברמת סיכון גבוהה, ואכיפת הבידוד על החוזרים. אלה שני הדברים שצריך להשקיע בהם הרבה. אנחנו עדיין לא מספיק טובים בזה. הממשלה דנה בזה, עשו מספר מהלכים להרתיע. אבל עיקר האכיפה צריכה להיות בראשו של מי שאמור להיות מבודד. אם לא אנשים לא יבינו שהם פוגעים בריאותית בהם ובסובבים אותם, לרבות בילדיהם, ובשגרת החיים של כולנו - זה לא יקרה. אף אכיפה לא תוכל להתמודד עם אנשים שמפירים בידוד ושולחים את הילדים שלהם חולים לבתי הספר. פקחים או צמידים לא ישנו את זה. אני קורא לאנשים: נדרשת ערבות הדדית כדי לנצח את הקורונה. תעזרו לכולנו להתגבר על התחלואה. זה בנפשנו".
בהתחשב בכך שמחוסנים נדבקים ומדביקים עכשיו, למה שלא תבטלו את הפטור מבידוד למחלימים ולמחוסנים בשובם ארצה?
"זו מחשבה נכונה, שהיא חלק מההערכה המקצועית שאנחנו מקיימים. אם נגיע למסקנה שכלו כל הקיצים, נצטרך גם לבודד אותם".
האם טעיתם בהנחיה להסיר את המסכות?
"אני חושב שלא. בתנאים שבהם עשינו את זה, זה היה סיכון מחושב. כל המלחמה בקורונה היא נטילת סיכונים. לא היססנו לחזור בנו לאחר פחות משבועיים ולהחזיר את המסכות באופן גורף כשראינו בכך צורך. לא בטוח שהורדת המסכות היא זו שהביאה את ההתפרצות וגם החזרנו אותן בשלב מוקדם, כשהיו רק עשרות מאומתים. קשה לשקול סיכונים בחוכמת הבדיעבד".
"מקבל את ההחלפה בשלמות רבה"
אתה עוזב את תפקיד המנכ"ל השבוע. נעלבת כשהורוביץ בחר לא להשאיר אותך בתפקיד?
"לא נעלבתי. אני שמח בעשייה שלי וגאה בה. מנכ"ל הוא משרת אמון. שוחחתי על זה עם השר ואני מקבל את ההחלפה בשלמות רבה. אני מודה לשר הבריאות הקודם, יולי אדלשטיין, שבחר בי לתפקיד והיה קשוב, נתן מקום לחוות הדעת של אנשי המקצוע וגיבה אותן. הוא היה מאוד מעורב".
אתה חוזר לנהל את בית חולים ברזילי, שעומד בחזית בדרום. מה יותר קשה – מלחמה בנגיפים או מלחמה בטילים?
"מלחמה בטילים היא מלחמה מסכנת מאוד, אבל כללי המשחק שלה ידועים. הנגיף הוא אויב לא ידוע. אויב מתעתע, מדביק. זו הייתה מלחמה קשה, מקצועית מאוד אבל גם רגשית מאוד. זה היה מאוד קשה נפשית. הריחוק משלושת בניי ומשתי נכדותיי הקשה עליי מאוד. אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי בשעה הזו בעת הזו להיות בתפקיד הזה, ומודה עד כדי ריגוש ודמעות לכל עובדי מערכת הבריאות, בבתי החולים ובקהילה. אין לי מילים לתאר את המסירות ואת המקצועיות שלהם".
מה דעתך על מינוי פרופ' נחמן אש לתפקיד המנכ"ל?
"נחמן הוא ידידי זה שנים רבות. יש לי אמון מלא ביכולותיו".
מה הנושא הדחוף ביותר שממתין לטיפולו עכשיו, פרט לקורונה?
"כל נושא מערכת האשפוז והתקנים שחייבים לקבע אותם. אסור לחזור לנקודה שבה נכנסנו לקורונה. מערכת הבריאות תשתנה מאוד בעשור הקרוב - יהיו יותר זקנים ויותר חולים. חייבים כוח אדם איכותי ומיטות נוספות. חייבים למצוא את הדרך לממן את שבעת בתי החולים הציבוריים, כדי שהמנהלים שלהם לא יצטרכו לשבור את הראש בכל חודש מחדש מאיפה הם מוצאים את הכסף להמשיך את הפעילות”
עצה אחת שאתה יכול לתת לו?
"לראות את הדברים בעין פקוחה ובאומץ לב מקצועי. לשמוע את כל הדעות וכל המומחים, כדי לדעת להפריד את המוץ מהתבן ולפעול על פיו. ובתוך המרוץ האינסופי - לא לשכוח גם לנוח".
