נטייה מינית, אפליה ועבודה

האם השפלת עובד על רקע נטייתו המינית נחשבת הטרדה? והאם ניתן לפטר עובד/ת שעובר שינוי מין? • מדריך לזכויות קהילת הלהט"ב במקום העבודה

חודש הגאווה הסתיים, אולם הסוגיות המשפטיות וזכויות הציבור הגאה ממשיכות להעסיק את עולם המשפט ועולם התעסוקה. לדברי עו"ד נעמה שבתאי־בכר, המתמחה בייצוג מעסיקים והינה ראש מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי, "בתי המשפט, ובכללם בית הדין לעבודה, מאוד מקפידים בסוגיות הקשורות לחד־מיניים ונוקטים צעדי אכיפה חריפים". כך לדוגמה, עוד בשנת 1994, לפני שנחקק חוק השוויון, פנה עובד של חברת אל על לבית הדין לעבודה כיוון שהחברה סירבה להעניק לבן זוגו, שהיה מאותו המין, הטבה שהוענקה לבני זוגם של עובדים הטרוסקסואליים. כבר אז נקבע כי מדובר בהבחנה פסולה המפלה את העובד על רקע נטייתו המינית, וחייב את אל על להעניק את אותה ההטבה גם לבן זוגו של העובד.

 

בשנת 2005, עובדת שפוטרה על ידי מעסיקתה כיוון שהייתה בתהליכי שינוי מין, פנתה לבית הדין בבקשה שיבטל את הפיטורים הפסולים, ואכן, בית הדין קבע כי מדובר בפיטורים פסולים וחייב את המעסיקה לבטלם ולהשיבה לעבודה. יחד עם זאת מסבירה עו"ד שבתאי־בכר, "חשוב לציין שאכיפת השבה לעבודה וביטול פיטורים על ידי בית הדין לעבודה הוא צעד שנעשה במשורה ורק במקרים חריגים וחמורים". באמצעות עו"ד נעמה שבתאי־בכר גיבשנו מדריך לזכויות קהילת הלהט"ב במקום העבודה.

 

האם קיים איסור בחוק להפלות חבר קהילה במקום העבודה?

 

כן. בחוק השוויון נקבע במפורש כי חל איסור להפלות עובד או מועמד לעבודה מחמת נטייה מינית, וזאת בכל אחד מן הנושאים הבאים: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, השתלמות או הכשרה מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.

 

עו"ד נעמה שבתאי בכר | צילום: מיכל רביבו
עו"ד נעמה שבתאי בכר | צילום: מיכל רביבו

 

 

מהו הפיצוי שניתן לדרוש במקרה של אפליה?

 

ישנם שני סוגי פיצויים: הראשון, פיצוי על נזק ממשי שנגרם לעובד שהופלה (לדוגמה, הפסד שכר); השני, פיצוי על נזק לא ממוני, לדוגמה, עוגמת נפש.

 

מה נחשב להטרדה מינית כלפי חבר קהילה במקום העבודה?

 

מלבד האיסורים שקיימים בחוק ביחס לכל אדם באשר הוא אדם, נקבע בחוק באופן מפורש, כי התייחסות משפילה או מבזה המופנית לאדם על רקע נטייתו המינית תחשב כהטרדה מינית. חשוב לשים לב שדי בפעם אחת של התייחסות משפילה או מבזה כאמור, כדי שהדבר ייחשב כהטרדה מינית. כך למשל, מסבירה עו"ד שבתאי בכר, התקבלה תביעה של אדם נגד שומר במועדון שהשמיע כלפיו אמירות מבזות כגון "הומו", ובית המשפט קבע כי עליו לפצות את התובע בסך של 5,000 שקל. "זו אמנם לא תביעה שעניינה ביחסי עבודה, אך ניתן להבין מפסיקת בית הדין שהוא לא מתכוון להבליג אפילו ביחס לאמירות שכאלה, וגם אם נאמרו באירוע חד־פעמי".

 

האם ניתן לפטר עובד/ת שעובר שינוי מין?

 

פיטורים שכאלו עשויים להיחשב אפליה פסולה, אלא אם מקום העבודה גייס את העובד מלכתחילה בהתחשב במגדר שלו (למשל, מוכרת בחנות לבני נשים), וכעת בעקבות השינוי המגדרי – העובד כבר אינו מתאים לתפקיד.

 

האם ניתן להיעדר מהעבודה בשל ימי מחלה של ילדים שהם לא הילדים הביולוגיים?

 

אין לכך תשובה חד־משמעית בחוק. מצד אחד החוק מתייחס לעובד שהילד מצוי עימו, ומצד שני החוק משתמש במינוח "ילדו". לדברי עו"ד שבתאי בכר, "מה שקורה בפועל הוא שזוגות חד־מיניים רבים נוהגים לאמץ באופן חוקי את הילד הביולוגי של בן זוגם, ובכך מיישבים את הדואליות – שכן, מעת שהורה רשום כהורה המאמץ של הילד, זכויותיו משתוות לאלו של ההורה הביולוגי".

 

האם מעסיק חייב להיענות לבקשת עובד שהפנייה אליו תהיה בכינוי גוף שאינו תואם את מינו?

 

בקשה שכזו מהווה למעשה ביטוי של הזהות המגדרית של העובד, ולכן מצופה מן המעסיק להיעתר לה. מעסיק שיסרב לכך עשוי להיחשב כמי שהפלה את העובד על רקע זהות מגדרית והוא יידרש להציג נימוקים לסירובו. סירוב לבקשה עלול גם להצדיק את התפטרות העובד בנסיבות שאינן מאפשרות את המשך עבודתו, ובמקרה שכזה הוא יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים כאילו פוטר. בעולם החלה מגמה של הימנעות מהבחנה מגדרית, והטמעת המושג של "מגדר שלישי". בארה"ב נעשה שימוש גובר בכינויי הגוף "הם" ו"אתם", בשוודיה הוכנס לשפה באופן רשמי כינוי גוף שלישי ניטרלי.

 

בת הזוג שלי ילדה האם אני זכאית להיעדר מהעבודה כמו ההטבה שניתנת לגבר שאישתו ילדה?

 

בת זוגה של יולדת זכאית על פי החוק לאותם תנאי היעדרות להם זכאי גבר בשל לידת בת זוגו בימים שלאחר הלידה. לעומת זאת לגבי עניין פיצול חופשת הלידה הדברים אינם מוסדרים.

 

מחוץ לפרוטוקול

 

התכנסו: הכנס השנתי של ACC ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים נערך בהשתתפות למעלה מ־500 יועצים משפטיים ועורכי דין. עוה"ד קרן יכין־דורון נשיאת ACC ונירה פורן מנכ"לית הארגון ארחו בין השאר את היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט וכן את השופט העליון בדימוס חנן מלצר וראש לשכת עורכי הדין אבי חימי.

 

 

מציגים: התרגשות גדולה במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן עם פתיחתה של תערוכה ייחודית של גלריית "פינות עיגול" המציגה יצירות אמנות שיוצרו בידיהן של אמנים עם מוגבלות. אלדד שושתרי הינו יוזם התערוכה. • פרויקט "שיעור אחר" הוא קורס בן 3 חודשים המתקיים מדי שנה, במהלכו לומדים בני נוער על קצה המזלג את עיקרי עולם המשפט. גם השנה נטלו חלק במלאכת העברת השיעורים בהתנדבות שופטים ועוזרים משפטיים מבתי המשפט של מחוז הדרום.

 

אלדד שושתרי הינו יוזם התערוכה
אלדד שושתרי הינו יוזם התערוכה

 

התחדשו: עוה"ד הילה רווח ואינסה גולדנברג פתחו משרד משותף שיעסוק בין השאר ברשויות מקומיות. • פירמת עו"ד ש. הורוביץ ושות' ציינה 100 שנים להיווסדה. באירוע פנים משרדי שנערך לאחרונה נחשף הלוגו החדש של שנת ה־100. • פירמת הרצוג פוקס נאמן חנכה לאחרונה את משכנה החדש ב"מגדל הרצוג".

 

 

מפריז באהבה: נחתמה אמנת שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת עורכי הדין בפריז. יו"ר הפורום הבינלאומי בלשכת עורכי הדין ושותפה מנהלת במשרד דורון ברזילי, עו"ד נעמי עיני פלדמן יזמה והובילה חתימה על אמנת שיתוף הפעולה.

 

 

נבחר: עו"ד גדעון פישר, נבחר יחד עם דוקטורנטים נוספים מאוניברסיטת בר־אילן על ידי הוועדה הבינ"ל של האוניברסיטאות לייצג את מדינת ישראל בכנס הבינ"ל לחוקרי משפט בהולנד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים