"כל ההתכתבות הפנימית, כולל הבורקס, היא באנגלית"

דורון אהרונסון הוא מנהל הפעילות של ג'ולט, סטארט־אפ ישראלי שמכשיר אנשים לכניסה לתפקידים הלא טכנולוגיים בתחום ההיי־טק, והוא מודאג מאוד. הסיבה: רמת האנגלית של 90 אחוז מהישראלים הפונים לקבלה משרות בהיי־טק אינה עומדת בסף הדרישות של התחום, והם לא מתקבלים לעבודה. "תחום ההיי־טק עבר שינוי משמעותי במסגרתו נוספו סוגי משרות שלא דורשות שליטה גבוהה במתמטיקה ובמדעים, שהיו עד כה החסמים העיקריים לכניסה לתחום, אבל כן דורשות שליטה גבוהה באנגלית", הוא אומר ונאנח.

למה אתה נאנח?

"כי האנגלית זאת נקודת חולשה גדולה מאוד אצל הישראלים ואנחנו חייבים לשפר את זה, כמדינה, ממש באופן קולקטיבי, אם אנחנו רוצים להעלות את רמת האנשים בהיי־טק. ואני מודאג, כי אם לא נדע לשפר מהר את מצב האנגלית שלנו כמדינה - נלך אחורה. הלקוחות לא יושבים ומחכים, הם ילכו למדינות אחרות".

זאת אומרת שהמוח היהודי נתקע בפרזנט פרפקט?

|

"המוח היהודי הוא נהדר, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שמאז שאנחנו ילדים אומרים לנו כל הזמן 'מתמטיקה ואנגלית, מתמטיקה ואנגלית'. והנה, זה נכון. היום רואים שיש פער גדול מאוד בין מי שיש לו אנגלית ברמה גבוהה לבין מי שלא. מי ששולט באנגלית יכול להיכנס למגוון תפקידים מאוד מעניינים בליבת העשייה של ההיי־טק, גם אם הוא לא טכנולוגי, ומי שלא יודע אנגלית — דרכו חסומה. וזה חסם מטורף שמטריד גם את החברות עצמן, בעיקר מאז הקורונה".

איך קשורה הקורונה?

"כי הקורונה האיצה במכפלות את מספר חברות ההיי־טק שצמחו כאן בישראל, והיום אנחנו מדברים על מציאות שבה רוב המערכים המסחריים, מערכי השיווק והמכירות, שירות ותמיכת הלקוחות, האחראים על הצלחת משתמש, התמיכה הטכנית וכן כל המערכים האופרטיביים, אנשי פיתוח עסקי, מפתחי המכירות (שיושבים בטופ של המשפך השיווקי ויש היום ביקוש אדיר לתפקיד הזה) — כולם, כולם, לאורך כל ציר התפקידים, חייבים לדעת אנגלית ברמת שפת אם, בין אם זה לכתוב, לקרוא, לשוחח ולנהל גם שיחות עסקים, שיחות שיווק, מכירה וגם סמול טוק. העניין הוא שבגלל השינויים שהקורונה הכניסה כל בעלי התפקידים הללו יושבים היום בישראל, בעוד הלקוחות שיושבים ברובם המכריע מעבר לים ודורשים את השירות והמוצר חייבים לקבל אותו באנגלית מצוינת. זה מצב שלא ידענו קודם, שהקורונה האיצה בצורה יוצאת דופן, עד רמה שבה אנחנו כבר מבינים שהיום צמיחת ההיי־טק הישראלי תלויה בצורה ישירה בשיפור רמת האנגלית של העוסקים בו".

אז מדוע גם התקשורת הפנים־ארגונית צריכה להיות באנגלית?

צילום: יח"צ

"כי הרבה חברות היי־טק ישראליות הן כבר גלובליות, עם מרכזי פיתוח בעולם, ולכן כל התקשורת הפנים־ארגונית חייבת להיות באנגלית, ובנוסף גם התפקידים שדורשים אינטראקציה חיצונית עם לקוחות גם הם חייבים להיות באנגלית כי אתה כעובד מייצג את החברה שלך מול גוף חיצוני. אנחנו, למשל, עובדים היום עם רשות החדשנות על תוכנית להכשרה של אנשי פיתוח עסקי, משווקים ואחראי שימוש לקוחות ורואים ש־90 אחוז מהאנשים המצוינים שמגיעים ומגישים קורות חיים נופלים על רמת האנגלית. וזה בעייתי במציאות של היום שבה מה שחסר להיי־טק הישראלי זה לא כסף אלא כוח אדם. המצב בשוק קשה ואפילו נואש לכוח אדם".

אהרונסון אמנם מודאג, אבל לא מיואש. כמי שעבודתו היא להכשיר אנשים, גם באמצע החיים, לכניסה לתחומי ההיי־טק, הוא אומר שברמה המיידית הצורך הוא לשפר את האנגלית העסקית של המועמדים, כדי להכניס אותם למוד של התנהלות בשפה הזרה. "לכן את כל ההכשרות עצמן, הסדנאות, הישיבות, הכל אנחנו מבצעים באנגלית. אנחנו מלמדים קורסים אינטנסיביים של 150 שעות שבהם אנחנו מקפידים שכולם ידברו, יכתבו ויחשבו באנגלית ברמה הכי גבוהה".

ומה עם מבוגרים, הרי לא פשוט לרכוש שפה באמצע החיים?

"זה נכון. יש לנו גם קורסים לבני 45 ומעלה שאנחנו מכשירים לתפקידים בהיי־טק, אבל אני חייב להתוודות שאני עומד בשער ומסנן את הרוב המוחלט של הפונים, פשוט כי אני יודע שאין להם סיכוי לשפר את האנגלית הבסיסית שלהם במידה שתעניק להם עבודה בהיי־טק".

בלה אברהמס, סמנכ"לית ממשל, תקשורת וחברה באינטל ישראל, מעסיקת ההיי־טק הגדולה במשק, מסבירה שלא מדובר בגחמה או אופנה. "האנגלית אינה רק אחת השפות המדוברות בעולם, אלא היא השפה המקצועית המקובלת ביותר בשווקים רבים ברחבי העולם, ומכאן חשיבותה גם ובעיקר לענפי ההיי־טק. אנו נמצאים בעידן בו מרבית העסקים נעשים בין גופים ברחבי העולם, עידן עם נציגויות משמעותיות של חברות גלובליות בישראל, ובעיקר עידן בו אנגלית היא שפת המידע. היא מאפשרת שיתופי פעולה, והכלכלה הגלובלית תלויה כמעט לגמרי בשליטה בה". גם אברהמס מזהה את החסם הקשה של האנגלית. "למרבה הצער, מיומנויות השפה האנגלית בישראל לוקות בחסר, ועבור חלק ניכר מהאוכלוסייה אנגלית מהווה חסם מרכזי להשתלבות בשוק עבודה מודרני. חוסר השליטה באנגלית מהווה מכשול במעבר לתפקידים בשכר גבוה יותר, ואף בשימוש בטכנולוגיה בסיסית, שכן אנגלית היא השפה שבה נכתב הקוד המפעיל את מערכות המחשוב. שליטה בשפה האנגלית היא מיומנות שבעזרתה נוכל לצמצם פערים חברתיים ולאפשר מוביליות חברתית בישראל".

דודו גל, סמנכ"ל שיווק תכנון ואסטרטגיה במיקרוסופט ישראל, בהחלט מסכים שאנגלית היא כלי חשוב מאוד בעבודה בהיי־טק, ובכלל בעבודה מול שווקים בחו"ל, אבל הוא דוחה את הטענה שמדובר בחסם אבסולוטי. במקום לוותר על עובדים שלא יודעים טוב אנגלית, הוא עוזר להם לדבר את השפה. בפועל. "אם במהלך ישיבה אני שם לב שהאנגלית של אחד העובדים שלי צריכה שיפור, אני אדבר איתו על זה בארבע עיניים וננסה לשפר".

והעובדים נעלבים כשאתה מעיר להם?

"לא. כי אני פה כדי לעזור לו להשתפר בכל דבר שהוא רוצה, אז הוא יקבל עזרה באנגלית, ואנחנו גם נתחיל לדבר בינינו רק אנגלית, כולל כשניפגש בפינת הקפה. כמו שמכשירים אנשים לא טכנולוגיים לעבוד בסביבה טכנולוגית, ככה אנחנו מלמדים אותם אנגלית יותר טובה".

ומה עם המבוכה מהטעויות?

"זה שם. ולרוב הן מאוד מאוד נסלחות. אנשים גם מעבר לים וגם כאן יודעים שאנגלית זו לא שפת אם שלך, אז יש הרבה סבלנות לטעויות הגייה או מייל עם טעויות תחביר.

ואיך מסגלים ז'רגון ולא מתרגמים לאנגלית?

אנחנו ישראלים, אנחנו חושבים בעברית ומתרגמים אחד לאחד, את יודעת כמה פעמים שמעתי בשיחות ובישיבות: 'דה אנד אוף דה רואוד'?, שמעתי את זה אלפי פעמים. סוף הדרך. אין דבר כזה הרי. אבל בסוף לומדים, זה עניין של הרגל ותרגול. פעמיים שלוש נופלים בזה ואז מתחילים להשתפר. יש גם את המהלך ההפוך, שאני מוצא את עצמי מתרגם מאנגלית לעברית, ופתאום אומר ש'בואנה, זה עושה היגיון'. באנגלית זה באמת מייק סנס", הוא צוחק. "בסוף אין כדור פלא, הסוד הוא לדבר אנגלית ולכתוב אנגלית. וכן, צריך עזרה בזה ועובד לא יכול לעשות את זה לבד והיום ארגונים מבינים ותומכים. הרי כולנו דורשים היום אנגלית ברמה גבוהה, זו המציאות".

|

שלומית גולדברג היא מנהלת משאבי אנוש בחברת ההיי־טק צ'אג, אבל גם ממקום מושבה הנוח והבטוח היום היא מודה שהאנגלית הגרועה שלה הייתה לה לרועץ בכל פעם שחיפשה עבודה וכי לאורך שנים נמנעה מלהגיש קורות חיים לתפקידים שדרשו אנגלית ברמה גבוהה. אבל לפעמים המציאות מפתיעה, וגולדברג גילתה שלמרות שהיא ויתרה על האנגלית המעסיק הפוטנציאלי שלה לא ויתר עליה, ובמקרה הזה חברת צ'אג שאמרה לה: "אנחנו לא מוותרים על אדם איכותי בגלל האנגלית. נקבל אותך לעבודה ונדאג שתלמדי אנגלית". היום היא בעצמה דואגת להכשרה באנגלית לעובדי החברה. איך שגלגל מסתובב.

והיום את דואגת לרמת האנגלית בחברה שבה את עובדת.

"נכון, אני דואגת שאחת לכמה זמן העובדים יעברו סדנאות אנגלית בכל מיני רמות, ומי שצריך יקבל גם שיעורים פרטיים. גם מי ששולטים באנגלית צריכים לשמר אותה, ואני הבאתי לתוך החברה מורים לאנגלית שמעבירים שיעורים פרטיים למי שצריך את זה".

ואיך האנגלית שלך היום?

טובה, אבל דרוש עוד שיפור. אני חיה כל הזמן את חוסר הביטחון שלי מול השפה, לכן אני בעצמי מקפידה על סדנאות, שיעורים פרטיים, ולאט־לאט, ככל שמתנהלים באנגלית, החסם הולך ומשתחרר. החוכמה היא לא להפסיק לדבר אנגלית, להמשיך לשלוח מיילים באנגלית, לקרוא, להשתפשף, לראות טלוויזיה, סרטים וסדרות בלי תרגום, והכי עוזר לי — לשמוע פודקאסטים באנגלית".

"להבין את הקאלצ'ר"

בעוד צ'אג קיבלה לעבודה את מי שהיום היא אשת משאבי האנוש בחברה למרות חוסר השליטה בשפה, הרי שאורנה פרי־מיצ'ליני ("בעלי הוא סקוטי־איטלקי, המבטא מגניב"), סמנכ"לית משאבי אנוש בסטארט־אפ "קומיוניקס", נחרצת: "אני לא אקבל לעבודה מועמד שהאנגלית שלו לא מספיק טובה. ודאי לא מי ששלח קורות חיים שאינם באנגלית. על אלה אנחנו בכלל לא עוברים, הם לא ייכנסו לפול. הסיבה היא שאנחנו עובדים באנגלית גם החוצה וגם פנימה, כלומר קהל היעד שלנו בעולם ורוב הלקוחות הם לא בישראל - הם בכל העולם, ובטח בתפקידים שבהם מתקשרים עם לקוחות או ספקים בחו"ל נדרשים לא רק כתיבה, דיבור וקריאה אלא גם רגישות להבין את הקאלצ'ר, מי בצד השני ואיך מדברים אליו. יש הבדל בין מייל שתכתוב לאמריקאי ומייל לאירופאי, ובאוסטרליה זה בכלל אחרת, והכל זה אנגלית, אבל הבדיחות אחרות, הניואנסים אחרים, אתה חייב לדבר את השפה כדי שיבינו אותך. נכון שיש גם תפקידים שבהם הדיבור פחות קריטי, כמו מתכנת שיושב וכותב קוד, אבל עדיין הקודים באנגלית והמיילים באנגלית וההכשרות באנגלית וגם ממחלקת משאבי אנוש כל מייל שיוצא בחברה, גם אם זה מייל שאומר "בוקר טוב, הגיעו בורקסים טריים למטבח", חייב להיות באנגלית.

HO REALLY? ואיך את כותבת בורקס באנגלית?

"BUREK ואז S' עם גרשיים", היא מתפקעת מצחוק. "אז נכון שצוחקים עליי, אבל אין מה לעשות. כל ההתכתבות הפנימית, כולל הבורקס, היא באנגלית. ואם מדברים בחדר ויש דובר אנגלית עוברים לאנגלית. עדיף לדבר עם טעויות אבל שכולם יבינו".

איפה הבעיה? בלימודי האנגלית בבית הספר?

"כן. אני לא יכולה ללמד ABC את מי שמגיעים להתקבל לעבודה. נכון שהיום הצעירים הרבה יותר חשופים לאנגלית ויש יוטיוב ויש רשתות שמתנהלות באנגלית, אבל מידת השליטה בשפה תלויה ברצון של הצעירה או הצעיר להיות חשופים לשפה ואת זה צריך לעשות עוד לפני האוניברסיטה. ואני אומרת, גם כאזרחית במדינה, אנחנו חייבים לתגבר את לימודי האנגלית ולשים דגש על אנגלית מדוברת".

העוזרת האישית של נועה כהן

נועה כהן עברה ללוס־אנג'לס בגיל 12, חזרה לארץ בגיל 16 עם אנגלית מעולה, וממש אחרי הצבא התחילה לעבוד בבית הספר "וול סטריט" ללימודי אנגלית, שם לימדה בכירים בקוקה־קולה, בנת"ע, בפייזר, בנס טכנולוגיות ובעוד חברות איך לדבר אנגלית. ואז הבינה שיש צורך אמיתי בשוק הישראלי ללימודי אנגלית ושיש פה הזדמנות פז, "כי הדרך שלימדו אותנו אנגלית בבית הספר לא קידמה אותנו לשום מקום ולא עזרה לנו להתקדם בעולם העסקים והעבודה".

כשהייתה בת 20 הקימה את "אפטיק" — חברה שמעבירה בעולם ההיי־טק הכשרות באנגלית. "אנחנו מלמדים אנשים בהיי־טק שיש להם אנגלית יחסית טובה אבל רוצים לקחת את השליטה בשפה שלב אחד קדימה ולהגיע לאנגלית של נייטיבס", היא אומרת במבטא שלעולם לא יהיה לי.

ואז, היא מספרת, נולד הרעיון לסטארט־אפ העכשווי שלה. "כל הזמן אנשים פונים אליי עם שאלות בנוגע לאנגלית: 'תעברי לי שנייה על המייל, מה ההבדל בין IS ל־THAT, מתי משתמשים ב־ING. אנשים שהם לא חברים שלי ויכולים לכתוב לי מתי שבא להם - תלמידים לשעבר שלא דיברתי איתם שנים, או דייטים מהעבר שאני לא מאמינה שיש להם את האומץ לפנות אליי, או סתם אנשים שלוקחים את המספר שלי מהאתר ושולחים לי הודעות. הבנתי שיש פה נואשות ושאם כל האנשים האלה מרגישים חופשי לשלוח לי הודעה אז יש דרישה מטורפת למישהו שיענה על שאלות שנוגעות לאנגלית".

אז היא פתחה לפני שנה קבוצת פייסבוק שנקראת "אנגלית בהיי־טק" ושם מפרסמים בכל יום שאלות בנוגע להתנסחות באנגלית, אבל לא רק דקדוק ושגיאות כתיב אלא גם ניואנסים וקושיות שנוגעות בהבדלי תרבות, כמו איך דוחים פגישה עם מנכ"ל סיני בלי להעליב אותו, ומה אומרים לקולגה שמצוי באבל. אבל גם זה לא הוריד את מטר השאלות מראשה של כהן, שכן כל משתמשי הקבוצה מחפשים את התשובות שלה. ומכאן נולד במוחה התזזיתי הרעיון הבא: הכירו את Clair - עוזרת אישית בווטסאפ שעולה 19 דולר בחודש ובאמצעותה אפשר לחפור 24 שעות למורים דוברי אנגלית שבמהירות של רכבת פרברים בבריטניה מתרגמים כל מה שאתם רוצים מעברית לאנגלית. כן, זה השוס. בניגוד למערכי תמיכה אחרים שבהם צריך לנסח את השאלות באנגלית ולקבל דיוק של השפה, פה עושים שגר־ושכח בעברית ומקבלים הכל מתורגם תוך כמה דקות, כולל התאמה תרבותית ליעד המבוקש. "לישראלים יש הרי דרך ניסוח שיכולה להיתפס כאגרסיבית, אז אנחנו מעדנים את השפה שלהם כדי שהמייל או המכתב ייקרא טוב באוזניים אמריקניות, בריטיות, סיניות ועוד, וזה משהו ששירות שמבוסס על בינה מלאכותית לא יכול לעשות. הרי בסופו של דבר למילה הכתובה יש כל כך הרבה כוח, עד כדי 'מייק או ברייק', והדרך שבה אנחנו מתנסחים יכולה להרים או להפיל עסקאות", היא אומרת ושולחת אותי לדבר עם ד', שעובדת מול עשרות מנכ"לים של חברות גלובליות ושכבר התמכרה לשירות.

"יש לי בטלפון אשת קשר שקוראים לה 'קלייר', ואני מטריפה אותה שם. שואלת אותה, שולחת פסקאות, תוך שלוש דקות אני מקבלת את זה באנגלית ברמה הכי גבוהה שיש, בעיקר הודעות שאני חייבת לדייק בהן, ולא יכולה שהאנגלית שלי של חמש יחידות והתואר שלא השתמשתי בה שנים תפיל אותי. אני מנסחת את הטקסט בעברית, בין פגישות, על הדרך, ומחזירים לי את זה באנגלית", אומרת ד'.

"כל מי שעונים אצלנו הם מורים לאנגלית דוברי שפת אם, והיום גם חברות היי־טק לוקחות את השירות שלנו ככלי עזר לכל הצוותים שמתכתבים עם חו"ל. פשוט מבינים שזו הדרך להבטיח שכל הטקסטים והמיילים יוצאים ברמה איכותית", אומרת כהן.

אבל האפליקציה של כהן הצעירה והנמרצת לא יכולה לבוא איתך לפגישות מכירה, ולא יכולה להשתתף מעבר לכתף שלך בסמול טוק עם הרפרנט מניו־יורק. עם כל הכבוד לאפליקציות, משהו מהותי בלימודי האנגלית שלנו בישראל חייב להשתנות. ומהר.

שירלי רוזנפלד, סמנכ"ל השיווק של "ברליץ", מדווחת על עלייה בביקוש לשיעורי אנגלית מצד חברות גלובליות, ובעיקר חברות היי־טק. "אנגלית עסקית זה עניין שנדרש בחברות גלובליות, וככל שיש יותר חברות כאלה, הביקושים לשיעורי אנגלית עולים. אם בעבר שכבות מסוימות בחברות - בעיקר הנהלה ורכש - הן אלה שהיו צריכות את האנגלית העסקית בשל התקשורת הבלעדית מול חו"ל, היום זה יורד יותר לשטח וגם מחלקות אחרות ודרגים אחרים צריכים לשפר את האנגלית. החברה עובדת לתקשר באנגלית על כל המחלקות, מהמזכירות ועד הדרגים הבכירים, ואנחנו מרגישים את זה באופי הפניות אלינו".

שרון ערמון מאוניברסיטת בר־אילן, מומחית לרכישת שפות ולדו־לשוניות, מודה שלא פשוט ללמד אנשים שפה שנייה ככה פתאום. "אני יכולה להגיד לך איך מכשירים את ילדי דור העתיד לדעת אנגלית, אבל איך מכשירים אנשים מבוגרים? יש קוסמים שיספרו לך סיפורים על לימודי בזק, אבל הדרך היחידה ללמוד שפה היא להיות מוקף בה, להישטף בה, כל הזמן, רצוי מגיל צעיר ולדבר בה. אפשר כמובן לרכוש אנגלית ולהשתפר גם בגילים מבוגרים, ומי שעושה את זה מצוין זה הצבא, שמלמד חיילים מאפס תוך כמה חודשים לשלוט למשל בפרסית שדרושה להם לצורך עבודתם. שבהיי־טק ילמדו מצה"ל איך עושים את זה נכון".

והלימוד האינטנסיבי יעזור?

"מי שילמד אנגלית באופן אינטנסיבי - בטוח יידע יותר ממה שידע קודם. אבל אף אחד לא יהפוך להיות דובר אנגלית ילידית, ולא יישמע כמו אמריקאי. כדי שזה יקרה צריך באמת־באמת להיות מוקף בשפה, שהשפה תשטוף אותך. אבל זה דורש החלטה שבזה משקיעים".

חברות ההיי־טק מוכנות להשקיע בזה.

"ויש בתי ספר פרטיים שישמחו לקבל את הכסף הזה, אבל אני מדגישה שזה צריך להיות אינטנסיבי. כדי לרכוש שפה, גם ראשונה, אבל בטח ובטח שנייה, צריך המון־המון שעות ברצף שמותאמות לרמה של מי שמעוניין להשתפר".

מה לקוי בלימודי האנגלית בבתי הספר?

"מעט מדי שעות ודגשים על בחינות בגרות במקום על דיבור ושליטה בשפה. אין לי בעיה שיתחילו בכיתה ג', אבל בעשר שעות בשבוע. מה זה שעתיים־שלוש בשבוע? צריך להקיף את הילד בשפה, לשטוף אותו בה. הוא צריך לשמוע אותה עשרות שעות בשבוע. צריך לקיים גם לימודים כלליים באנגלית. זה מה שהצבא עושה וכך הוא מכשיר את חייליו, וכך צריכים לעשות בתעשיית ההיי־טק — להכשיר אנשים להיות דוברי הייטקית באנגלית", אומרת ערמון.

איך משפרים רמת אנגלית?

"'לחיות' באנגלית, לדבר אנגלית בכל הזדמנות, לקרוא עיתונים ואתרי חדשות באנגלית (יש ynet באנגלית!), לשמוע פודקאסטים, לצפות בסרטים בלי תרגום, להעביר את ההוראות במחשב ובגלישה באתרים לאנגלית, לחשוב עם עצמנו באנגלית, להתיידד עם השפה, להרגיש אותה".

תתחילו לשנן: הבאזזוורדס המילון הבסיסי לאנגלית בהיי–טק

1. Circle back: לחזור לדון בנושא מסוים שכבר דנו בו בעבר

(במיוחד במקרה שבו טרם התקבלה החלטה)

2. Churn rate: שיעור נטישה

3. Leverage: למנף

4. Touch base: ליצור קשר, להתעדכן

5. Action items: משימות המשך (במיוחד בהמשך לפגישה)

6. Drill down: לרדת לפרטים

7. Kick off: לפתוח (אירוע), להתחיל, להשיק

8. Agility: שיטת פיתוח ועבודה זריזה, מהירת תגובה וגמישה

9. Automation: אוטומציה, מיכון

10. Bandwidth: רוחב פס – ברמה הטכנית או האישית (אנרגיה, זמן או משאבים אחרים הנדרשים להתמודדות עם מצב)

11. Data-driven: מבוסס נתונים

12.Unicorn: חד־קרן. חברת סטארט־אפ (הזנק) פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר

13. Ecosystem: המערך האנושי והטכנולוגי המלא של חברה או מוצר או קהילת יזמות באזור או בסקטור מסוים הפועלת באינטראקציה, שיתוף פעולה והפריה הדדית

14. Gain traction: לצבור אחיזה בשוק, לצבור תאוצה ולהגדיל את קצב הצמיחה של החברה

15. (ROI (Return on Investment: תשואה בגין השקעה

16. (KPIs (Key Performance Indicators: מדדי ביצוע מרכזיים

17. Take it offline: להמשיך את הדיון במסגרת מצומצמת, בעיקר נושא שנידון בפגישה רבת משתתפים.

18. Scalable: בנוי לגדילה ולהתרחבות לכל קנה מידה. למשל, תוכנה בעלת יכולת להתמודד עם כל כמות של משתמשים, ממספר מועט ועד למיליונים או יותר

19. (POC (Proof of Concept: הוכחת היתכנות

20. Big data: מערכות שעובדות מול מאגרי עָתֵק של נתונים, ושיכולות לעבד ולנתח נתונים אלו, לעיתים בעזרת בינה מלאכותית

21. Sprint/Sprint planning: תקופת פיתוח קצרה (לרוב שבוע) לפיתוח חלק מסוים ממערכת, בדרך כלל חלק קטן / פגישה שבה מתכננים את ה"ספרינט" הבא, כולל תכולה, משימות ואחריויות

22. Daily scrum: פגישה יומית קצרה בה משתתפים רק חברי צוות הפיתוח ומטרתה לתאם פעילויות וליצור תוכנית ליממת הפיתוח הקרובה

 מקור: Clair, עוזרת אישית בווטסאפ