yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אלמוג גבאי
    זמנים מודרנים  • 11.07.2021
    "רציתי לצעוק לעולם כן, אני לסבית"
    היציאה מהארון של אתי ביטון לא הייתה פשוטה. אחרי הכל, מדובר בזמרת מזרחית מבית מרוקאי שומר מסורת, שגדלה בבאר־שבע. עכשיו, בגיל 32, עם הצעת נישואים מבת הזוג ותוכניות להרחבת התא המשפחתי, ביטון החליטה שהבשילו התנאים. "הדבר היחיד שעיכב אותי היה החשש מהתגובה של הוריי. כשיצאתי בפניהם, והם קיבלו אותי באהבה, כל השאר כבר לא חשוב"
    סמדר שיר ׀ צילום: אלמוג גבאי

    היא ידעה שבבטן שלה שוכנת פצצה מתקתקת. הסוד של החיים. אנשי מקצוע הזהירו אותה שהחשיפה תגמור לה את הקריירה, הרי זה לא מקרי שאף זמרת מזרחית עוד לא יצאה מהארון, יש לזה מחיר. אבל לאחרונה, בעיצומו של חודש הגאווה, אתי ביטון העלתה לאינסטגרם את "הלב שלי נקי" וכתבה: "בשבילי, היצירה הזאת היא הרבה מעבר לטקסט טוב או ללחן מרגש, היצירה הזאת היא אני!"

     

    האצבע שלך רעדה לפני שלחצת על מקש הסנד?

     

    "התרגשתי מאוד, אבל לא רעדתי מפני שכבר רציתי לצעוק את זה לעולם. רציתי לשחרר ולהשתחרר. כן, אני לסבית, כבר שלוש שנים אני חיה בזוגיות מדהימה עם שירן, שלפני חצי שנה שלפה טבעת. התארסנו, אנחנו מתחילות לתכנן את הילד הראשון שלנו, ואני מודה לאלוהים שבגיל 32 הביא אותי למקום המאושר הזה".

     

    צפית את רעידת האדמה שתתחולל?

     

    "האמת? כן. אחרי עשר שנים בתעשייה אני כבר מכירה את חוקי המשחק. יש לי ניסיון. ידעתי שיש אנשים שזה לא יחליק להם בגרון".

     

    למה, בעצם?

     

    "במקצוע שלי יש הגדרות ותוויות שלא אני המצאתי. הן קיימות כבר שנים. אחד ממשפטי המפתח הוא שהקהל של המוזיקה המזרחית מורכב ברובו מאנשים שומרי מסורת שעלולים להירתע מזמרת שלא בדיוק הולכת בתלם, ותראי כמה דעות קדומות נכנסו למשפט אחד. דבר ראשון, המוזיקה המזרחית כבר מזמן לא שייכת לעדה כזו או אחרת, זה היה המצב במאה שעברה, אבל עכשיו היא המיינסטרים, ניצחה בגדול. כל העדות אוהבות מוזיקה שמחה ואני זמרת שאוהבת לשמח, אבל מי החליט שאני זמרת מזרחית? הרי בצבא, בלהקת הנח"ל, שרתי את ריטה ועידן רייכל ורק לקינוח הוצאתי את הדרבוקה. מאז שאני זוכרת את עצמי ברחתי ממשבצות".

     

    ברחת, אבל בחרת להכניס את עצמך למשבצת של זמרת לסבית.

     

    "בגלל שלא רצחתי ולא פשעתי. עשיתי רע למישהו? אז למה שמישהו יחליט שאסור לי להיות מי שאני? נכון, אני באה מהפריפריה, מבאר־שבע, מבית מרוקאי ושומר מסורת, אבל זו המורכבות של החיים. גם אני מאמינה בבורא עולם ושומרת שבת. הדבר היחיד שעיכב אותי היה החשש מהתגובה של הוריי. כשיצאתי בפניהם, והם קיבלו אותי באהבה, כל השאר כבר לא חשוב".

     

    ההשראה: שרית חדד

     

    הוריה, מרים ושמעון ביטון ("אני מרוקאית אסלית־אסלית, משני הצדדים") הם הגב התומך שלה והכוח שמניע אותה, "וככה זה היה מאז ומתמיד", היא מספרת. "אבא, פייטן בבית הכנסת, מתפלל שלוש פעמים ביום ועובד במועצה האזורית עומר. אמא עבדה עם אחותה בעסק של קייטרינג לצהרונים ואני ילדת הסנדוויץ' במשפחה. אחי הגדול אביעד (36) טס לפני כמה שנים להשתלת שיער בטורקיה ולאור ההצלחה הפך למשווק הבלעדי של השיטה. אחי הצעיר סהר (27) עוסק בשיווק דיגיטלי".

     

    אביעד, סהר, שמות מודרניים.

     

    "נכון, קראו לי אסתר על שם סבתא מצד אבא שלא זכיתי להכיר אותה, אבל תמיד קראו לי אתי. בגיל שבע, כשהודעתי להוריי שאני רוצה להיות זמרת, קיבלתי גיבוי מלא. אף פעם לא שמעתי את הקלישאות של 'זמרת זה לא מקצוע, בטח שלא לאישה'. גדלתי כילדת פלא, השתתפתי בתחרויות מקומיות וגם ב'בראבו' של מיכל ינאי וטוביה צפיר, והוריי ממש דחפו אותי לאודישנים. אבא הסיע אותי למקומות הכי רחוקים וחיכה לי בחוץ. בתקופות מסוימות היה נדמה לי שהוריי רוצים בהצלחה שלי אפילו יותר ממני. לקח לי זמן להתבשל ולהבשיל. בגיל 12 התחלתי ללמוד פיתוח קול וגיטרה. הדמות שראיתי מול עיניי הייתה שרית חדד. לא אמרתי 'אני רוצה להיות כמוה', אבל היא נתנה לי השראה".

     

    בתיכון מקיף ז' בבאר שבע היא הייתה תלמידה ממוצעת, "לא איזו גאונה וחרשנית. המוזיקה עניינה אותי יותר מהכל, אבל לא זילזלתי במבחנים ובציונים, בשבילי זה חלק מהמצווה של כיבוד הורים". אחרי שעברה את המיונים הראשונים ללהקות צבאיות הוצע לה, לדבריה, לבחור בין להקה רגילה לבין להקה מזרחית. "לא הבנתי את החלוקה הזאת, אמרתי שאני רוצה להיות זמרת ישראלית, של כולם, ובחרתי בלהקה רגילה. שרתי את 'אלף כבאים', לפעמים נאלצתי להילחם כדי לקבל סולו בשיר שהוא קצת יותר מהז'אנר המזרחי, והכי אהבתי את ההופעות במוצבים הרחוקים שבהם היו רק עשרה חיילים. אני ממש מתגעגעת להופעות הקומזיץ האלה. קיבלתי עוד טעימה מהן כשהשתתפתי בתוכנית 'היחידה' עם אילנית לוי, מאיה בצלאל וקותי סבג".

     

    את החוזה מ"הליקון" היא קיבלה בעודה לובשת מדים. "זה היה מפתיע ומבטיח ומשמח. פריצה. בשש השנים שלי איתם הוצאתי שני אלבומים, 'פתגם סיני' ו'זכרונות ילדות', עם הלהיט 'רק לאמא' שזכה להצלחה אדירה ולאלפי קאברים ברשתות החברתיות. נפרדנו כשהרגשתי שאנחנו כבר לא משדרים על אותו הגל ושאני רואה את עצמי אחרת ממה שהם רואים. ידעתי בדיוק איזה סגנון אני רוצה לעשות והתעקשתי להכניס את הפופ הערבי למוזיקה הישראלית. לא פחדתי לצאת לדרך עצמאית מפני שהופעתי כמעט ערב ערב והתפרנסתי מהמקצוע שבו בחרתי".

     

    חתונות?

     

    "המון. כשחתן וכלה בוחרים בי לשמח את הקהל ביום הכי מאושר בחייהם זו זכות ענקית. הנשמה שלי יוצאת אליהם ואני נותנת להם 200 אחוז מעצמי. יש גם אירועים משפחתיים אחרים, ויש חאפלות במועדונים ויש גם מועבטים, זה מה שעושים בסוף הערב, אחרי הריקודים והאלכוהול והבלגן. 30 גברים פותחים שולחן ושרים עד ארבע לפנות בוקר. כשלא נותנים לי לרדת זה כיף".

     

    מדביקים לך שטרות?

     

    "לא מדביקים ולא דוחפים, נותנים לי ביד ואני מקבלת את החיבוק הזה בשמחה. לפעמים הגברים שותים קצת יותר מדי, אבל אף פעם לא נקלעתי למצב שהרגשתי בו לא נוח ולא נעים".

     

    "היו לי בני זוג"

     

    בכל אותן שנים היא שמרה מתחת לרדאר את חייה הפרטיים. "היו לי בני זוג, הכרתי, יצאתי, ניסיתי, אבל זה אף פעם לא הרגיש לי שלם ולא ידעתי להסביר לעצמי למה", היא מספרת. "לא הבנתי מה עובר עליי ולמה אני לא מסוגלת להיות כמו כולן. רוב הלילות שלי היו שחורים. כיוון שאני אדם מאוד חברותי וחברתי, הכרחתי את עצמי להסתגר בבית כדי שלא איאלץ לשקר לחברים הטובים שלי שישאלו למה אני עצובה. בגיל 23 הרגשתי שמשהו משתנה בי, אבל סירבתי להשלים עם השינוי הזה. זו הייתה תקופה נורא בודדה וחשוכה. אחרי הרבה שיחות עם בורא עולם החלטתי לנסוע עם גיסתי ואחיותיה לאומן. השתטחתי על הקבר של הצדיק והתפללתי. אמרתי לאלוהים, 'אני יודעת שככה בראת אותי ושאתה אוהב אותי כמו שאני, ואני בסך הכל מבקשת שתשלח לי את האושר שלי'. זה מאוד העצים אותי. כשחזרתי ארצה, קיבלתי על עצמי שמירת שבת כהלכתה וגם זה חיזק אותי. פעם אחת בשבוע היה לי יום של שקט ושלווה".

     

    בגיל 26, לראשונה בחייה, היא התאהבה בבחורה. "היינו שנתיים וחצי ביחד, זוגיות רצינית, אני לא נכנסת לקשר סתם. האהבה הזאת סיפקה לי תשובות לכל סימני השאלה שבערו בתוכי ורציתי לטוס לבאר־שבע ולספר למשפחה, אבל אמא שלי חלתה בסרטן השד וחוויתי חרדות איומות. הרגשתי שאני לא מספיק חזקה לעמוד בפני העולם ולהתגאות במי שאני. חיכיתי שנה שלמה עד שאמא הבריאה".

     

    ואיך היה?

     

    "אמרתי להוריי שאני אוהבת נשים, שזה המסלול שלי בחיים ואני רוצה ללכת אחרי הלב שלי. עמוק עמוק בתוכי ידעתי שהוריי לא ינדו אותי ולא יוותרו עליי, ולא הופתעתי כשהם חטפו הלם. הם לא ראו את זה בא ולא ידעו שום דבר על העולם הזה. כששאלו אותי, 'מה זה אומר? תביאי לנו נכדים?' עניתי בלי להסס, 'אל תדאגו, אני אהיה אמא'. הם שאלו איך זה יקרה, איך זה יתבצע ולכל שאלה הייתה לי תשובה מוכנה. אחרי השיחה נכנסתי למיטה של אמא שלי. היא חיבקה אותי ועד הבוקר ישנו כפיות".

     

    ביטון חזרה לדירתה השכורה בצפון בתל־אביב וחלקה את שמחתה עם שירן דולב, המנהלת האישית שלה מאז שנפרדה מחברת התקליטים. "אחרי שלוש שנים של חברות ועבודה משותפת קרה לנו משהו מטורף. התאהבנו. זה פשוט קרה. לא, בעצם זה לא פשוט בכלל. זה קרה מפני ששירן היא בחורה מדהימה. הוריי הכירו אותה בתור המנהלת שלי, ושמחו לשמוע שבחרתי בה. בספטמבר החלטתי להפתיע את שירן לרגל יום הולדתה ה־33 והזמנתי לנו כרטיסים ליוון. לא העליתי בדעתי שהיא תעשה לי הפוך על הפוך ותפתיע אותי. בערב הראשון בבית המלון, מול הים והשקיעה, היא הוציאה טבעת. אוף, כמה בכיתי. כשקצת נרגעתי צילצלנו להוריי וגם הם בכו מהתרגשות. שתינו עונדות טבעות יהלום זהות. נראה לי שהילד הראשון שלנו יגיע לעולם לפני החתונה. שירן תהיה הראשונה שתבקר בבנק הזרע מפני שהיא גדולה ממני בכמה חודשים".

     

    שנת הקורונה עברה עליה בהקפאה. "בניתי בדירה שלנו אולפן קטן כדי להקליט סקיצות, הייתי חייבת ליצור בשביל הנשמה. בין הסגרים נפגשתי עם רוברט בן שושן ושוקי ביטון, בעלה של עדן בן־זקן, שהקימו חברה חדשה בשם 'אייקון ניהול אמנים' וחתמתי איתם. זה כיף לעבוד עם צוות כזה מיומן. אני משמיעה להם סקיצות ומתייעצת איתם, אנחנו בוחרים יחד את הסינגל הבא, הם הצמידו לי סטייליסטית ויחצן שסגר לי קמפיין ראשון עם חברת 'אלפא פארף מילאנו'. צבעתי את השיער בגוונים של דגל הגאווה לכבוד ההופעה שלי במצעד. בזכותם אני כבר לא צריכה להתמקח על מחיר ההופעה או לעסוק בגבייה. כשנאלצתי לעשות את זה, המוזה שלי כבתה".

     

    בת זוגך לא פירשה את הצעד הזה כבגידה?

     

    "ממש לא. פרגון הדדי הוא יסוד הכרחי בזוגיות. שירן ידעה שהמעבר הזה יעשה לי טוב ונתנה לי את ברכת הדרך. היא עובדת כמנהלת מרכז קהילתי וממשיכה ללוות אותי להופעות. שירן הייתה לידי גם כשהתחלתי לכתוב את 'הלב שלי נקי'. ידעתי שהאמת שלי חייבת לצאת בתור שיר של ניצחון. ישבתי עם דף ובמשך חצי שעה מילאתי אותו בכל מיני משפטים שזרקו לי בתעשייה כמו 'מה הסיפור שלה? מה היא מסתירה?' כתבתי על הרמזים והעקיצות שספגתי. אחר כך ישבתי עם החברים הכי טובים שלי, תמר יהלומי ויונתן קלימי, סידרנו את השורות והלחנו יחד. ברמת ההפקה נתתי להם יד חופשית. לא התערבתי יותר מדי כי ידעתי שהשיר הזה יתפוס חזק".

     

    הזכות להיות הורה

     

    לא רק הקהילה הגאה חיבקה את השיר, ואותה, בחיבוק חם. "המון מגיבים לי ברחוב", היא מחייכת. "מישהו נעצר מולי, פוער עיניים, מצביע עלי ושואל, 'זו את, נכון? את הראשונה? כל הכבוד!' במקביל, אין יום שבו אני לא מקבלת עדויות מזעזעות של להט"בים. ילדה חרדית בת 17, תלמידת אולפנה, בעוד שנה ישדכו אותה ויחתנו אותה, אפילו יישבו עליה שבעה רק בגלל שהיא אוהבת נשים. גיי מספר שבתקציב שעומד לרשותו הוא חייב לבחור בין רכישת דירה לבין תינוק שיבוא לעולם בזכות ההון שהוא ישקיע בתורמת ביצית ובפונדקאית מעבר לים. לכל אדם יש זכות להפוך להורה, מגיע לנו שוויון זכויות מפני שכולנו שווים, כולנו משלמים מסים ולכולנו מגיע לחיות".

     

    זה נאום הבכורה של שגרירת הקהילה?

     

    "לא, אני זמרת ויוצרת שרוצה להיפתח לכל הקהלים, הרי מוזיקה זה לגעת באנשים, והסיפור האישי שלי לא מגביל אותי. אם כלה תבקש לצעוד לחופה עם שיר אהבה של אישה לגבר – אין לי בעיה לשיר את זה. בכל השנים שבהן נתתי לפחדים שלי לנהל אותי וחייתי בשקר, ידעתי שביום הגדול שבו אסיר את המסכה ואצא עם האמת שלי ארוויח פעמיים, אישית ומקצועית. וזה בדיוק מה שקורה לי עכשיו. כשאני עולה לבמה עם 'הלב שלי נקי' בא לי לטרוף את העולם – והקהל טורף אותו יחד איתי. וזה הרגע שבו אני חושבת על ילדים ובני נוער, במיוחד מהפריפריה, שעדיין יושבים בחושך. נכון, יצאתי מהארון בשביל עצמי, כדי למצוא את עצמי, אבל תודה לך, בורא עולם, על הזכות להיות עבורם קרן של תקווה".

     

    smadarshirs@gmail.com

     

     

    הפקה: מיטל ברונר הפקה ויח"צ: שי כהן דבי; סטיילינג: לימור ריחנה; איפור: מעיין פרץ ל־GADE; שיער: פדור ל־g. Cosmetics ; צבע שיער צבעוני: יגאל לובטון ל־״alfaparf milano״

     

    כל הלוקים: LUNA BY SARIT LEVI, רחוב ששת הימים 32 ראשון לציון. טל: 0542299156

     


    פרסום ראשון: 11.07.21 , 19:00
    yed660100