ערכות הבדיקה של נפגעות אונס לא יושמדו
ערכות הבדיקה לנשים שעברו תקיפה מינית יישמרו לתמיד ולא רק לשלושה חודשים כפי שהיה נהוג עד כה • יוזמת הצעת החוק ח"כ מירב בן־ארי: "נפגעות עבירות מין רבות מגישות תלונה רק לאחר זמן ממושך מהתקיפה"
צעד חשוב עבור נפגעי ונפגעות תקיפה מינית נרשם אתמול בכנסת כשעברה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת החוק של ח"כ מירב בן־ארי (יש עתיד) שמטרתה לבטל את מגבלת הזמן על שמירת דגימות מגופם של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ולאפשר להם לבסס תשתית ראייתית גם לאחר שלושה חודשים. המשמעות: נפגעות ונפגעים יוכלו להגיש תלונה גם לאחר פרק זמן ממושך אחרי האונס.
כיום נלקחת דגימה ביולוגית מגופם של נפגעי עבירות מין המגיעים למרכזים אקוטיים, מדגימה זו ניתן להפיק דנ''א לצורכי זיהוי בחקירות משטרה ולגיבוש תשתית ראייתית. אולם, על פי הנוהל במידה ולא הוגשה תלונה במשטרה, דגימות אלו עשויות להיות מושמדות בתוך שלושה חודשים או לפני.
למעשה, באופן שבו מתנהלת המערכת כיום היא מאלצת נפגעות ונפגעי תקיפה מינית להגיש תלונה בחלון זמן מצומצם אחרת הראיות שלהם ייזרקו. כתוצאה מכך נפגעות ונפגעים מגיעים למצב שהם נאלצים להתחיל את התהליך הפלילי גם אם הם עדיין לא מוכנים לכך ברמה הנפשית. חלקם בוחרים מהסיבה הזו בדיוק לוותר על הגשת התלונה. אלו מהם שיחכו, ימצאו עצמם מנהלים את ההליך ללא הראיה המרכזית שיכולה להביא להרשעתו של זה שפגע בהם.
דגימה ביולוגית ניתן לשמר בטמפרטורת החדר והיא יכולה לשמש להפקת דנ"א במשך שנים רבות. בדומה, ניתן לשמר דנ"א לאחר הפקתו מהדגימה במעבדה הביולוגית, בתנאי הקפאה במשך שנים רבות לצורך הכנת "פרופיל גנטי" – מידע שניתן לשמור כקובץ נתונים ממוחשב ללא הגבלת זמן. לפיכך, מוצע בהצעת חוק זו להסדיר את שמירת הדגימות הביולוגיות ולקבוע שכלל ערכות הדיגום הנלקחות מגופם של נפגעי עבירות מין, בעבירות שניתן לאסוף על בסיסן דגימות ביולוגיות, יועברו למכון לרפואה משפטית לצורך הפקת דנ"א ויישמרו שם ללא הגבלת זמן, אלא אם יידרשו לעבור למשטרת ישראל לצורך שימוש משפטי.
מדובר בתיקון קריטי שיאפשר להביא להרשעה גם אם התלונה במשטרה לא קרתה זמן קצר אחרי האונס. מטרתו היא לבטל את מגבלת הזמן לשמירת דגימות פורנזיות הנלקחות מנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ולאפשר להם לעשות שימוש בהליך משפטי גם לאחר פרק זמן ממושך ממועד ביצוע העבירה.
עבר עשור מאז האונס שעברה אפרת (שם בדוי) והיא עדיין לא מצליחה לדבר עליו מבלי שהדמעות יחנקו את גרונה. למרות הקושי שבדבר מיד, לאחריו היא ניגשה לבית החולים לעבור בדיקת אונס, בדיקה שהייתה טראומטית מאוד עבורה ולא שימשה אותה בתיק הפלילי. "זה פשע להגיד שאנחנו חודרים לך לגוף סתם, בלי לדעת אם יהיה לזה ערך", היא אומרת, "כשעשיתי את הבדיקה, לא הבנתי שלא יעשו עם זה כלום".
"אם הייתי יודעת בזמן אמת שיזרקו את הבדיקה שלי לפח לא הייתי עושה אותה. אנשים לא מבינים, זו בדיקה פולשנית ומשפילה למישהי שחוותה עכשיו אונס ויש לה מחיר נפשי כבד".
“אני מודעת למצב הנפשי ולקשיים שאיתם מתמודדים נפגעות ונפגעי עבירות מין, רבים מהם מצליחים להגיש תלונה במשטרה רק לאחר זמן ממושך ממועד אירוע התקיפה", מסבירה מגישת הצעת החוק, ח''כ בן־ארי. "החוק יעלה ביום רביעי לקריאה טרומית במליאה ואני מצפה מכל חברי הכנסת לתמוך בו".
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "אחרי שנים של אי־בהירות וחוסר סדר שהביאו למצב שבו הושמדו עשרות ערכות אונס ובהן ראיות בתיקי עבירות מין חמורות, אנו מתרגשות להביא להסדרת התחום".
לפנייה לכתב/ת 
