לינה הידי שיחקה במשך תשע שנים את אחת הדמויות החזקות והקטלניות בטלוויזיה: סרסיי לאניסטר מ'משחקי הכס', האישה שמילה אחת שלה גרמה לראשים להתעופף כמו פריזבי. אבל בזמן שחרבות ננעצו, חיצים נורו ופצצות ירוקות הרימו מבנים שלמים באוויר (עם כל מי שהיה בפנים), הנשק של סרסיי היה רק שכל חריף, מצפון לא קיים והכוח של כס הברזל. היא לא היססה להתפלש בבוץ המטונף של ווסטרוז, אבל את העבודה המלוכלכת באמת, היוצרים השאירו לאחרים.
לא פלא שהידי נמשכה לתפקיד ב'מילק־שייק אבקת שריפה', סרט שהוא מסיבה אחת ארוכה וכיפית של אקשן. ואף אחת מהגיבורות - ויש חמש כאלה, מחזה יותר נדיר בהוליווד מסלבס שלא עברו שיפוץ פלסטי - לא הורגת עם הפה שלה. הפרויקט ההוליוודי הראשון של נבות פפושדו, הבמאי הישראלי מאחורי 'כלבת' ו'מי מפחד מהזאב הרע' (שאותם יצר עם אהרון קשלס), היה עבור הידי כמו פיצוי על מה שנמנע ממנה בתור סרסיי.
"החלום שלי התגשם", היא אומרת בחיוך מבעד לזום, חמושה בכובע חמוד ובממזריות בריטית. "אני מאוד פיזית כשחקנית, אז להיות 'ליידי' ומאופקת, כמו ב'משחקי הכס', היה לי קשה מאוד. גם בחיים זה לא קל לעמוד במקום. ופתאום להתרוצץ, לצעוק, היה ממש כיף. אני ישנה טוב יותר".
אבל בכל זאת, זה די חדש לך, לא? אין לך את רזומה האקשן של ג'ייסון סטיית'האם.
(צוחקת) "צודק, אני לא ג'ייסון סטיית'האם. ואהבתי כל שנייה מזה. עשינו הרבה אימונים וחזרות על הפעלולים. סצנה אחת היא מאוד כוריאוגרפית, כי כולם זזו יחד, וזה דרש הרבה מודעות לסביבה. סצנה אחרת הייתה פשוט לשחרר מתוך עצמך את הזאבה שמנסה להגן על הגורה שלה".
אני מניח שזה היה הרבה יותר קל, למשל, מסצנת צעדת הבושה ב'משחקי הכס'.
"כן, זה בטוח".
לא בכל יום מזדמן לבמאי שנולד ביובלים, יישוב שהאוכלוסייה שלו היא בקושי צוות הקייטרינג ב'משחקי הכס', לעבוד עם שחקנית שבילתה את העשור האחרון בסדרה הכי מדוברת בהיסטוריה. אבל הידי, במסע להשתחרר מהצל המסרס של סרסיי, התאהבה בתסריט שהתיימר להיות קוונטין טרנטינו בגרסת המהפכה הפמיניסטית: "קראתי את התסריט וחשבתי שהוא ממש כיפי. ואז פגשתי את נבות בבר בדרום לונדון. אני לא זוכרת אם הוא שתה דרינק, אני יודעת שאני כן. יש בו אופטימיות שאתה לא נתקל בה יותר מדי. ההזדמנות הזאת הייתה גדולה מאוד עבורו, והוא ידע את זה".
ראית את הסרטים הקודמים שלו?
"כן, ואהבתי. יש משהו בשילוב של הומור ואלימות. זאת דרך ממש חכמה לעסוק בנושאים מורכבים ולעבוד על הקהל שלך מבחינה פסיכולוגית".
ב'מילקשייק אבק שריפה', שעלה אמש לאקרנים והוא מסרטי הדגל של נטפליקס בקיץ 2021, הידי מגלמת את סקרלט: מתנקשת חסרת פחד, שהייתה חלק מארגון ה"סיסטרהוד", שבו היו חברות עוד שלוש נשים. יחד הן לא נתנו לאף אחד, ובמיוחד לא לגברים, להפריע להן. לסקרלט יש בת, סאם (קארן גילן, ששיחקה את נבולה ב'שומרי הגלקסיה'), שאותה היא נאלצה לנטוש בנסיבות שחבל לחשוף. סאם הולכת בדרכי אמה, עד שהיא נקלעת בעצמה לצרות ועוד מכניסה לתוכן ילדה קטנה וחמודה, שחודרת עמוק לליבה. מכאן מקבלים הרבה מאוד אקשן מדמם אך עתיר סטייל, לצד כמויות נכבדות של הומור בקטשופ. אם טרנטינו אהב את 'מי מפחד מהזאב הרע', בסרט הזה הוא כבר ירגיש שהוא מסתכל במראה, שמצליחה לגרום לו להיראות צעיר, פחות מסחרי ויותר תקין פוליטית.
"עצם העובדה שיש בסרט חמש נשים מובילות, מה שלא קורה אף פעם – אף פעם! – הוא מסר פמיניסטי", אומרת הידי. "אולי באיזה מערבון מלפני כמה שנים היה משהו דומה. וזה פשוט אירוע נדיר שמפקידים סרט בידיהן של חמש נשים, בלי להתנצל".
זה לא רק זה: הוליווד ידועה באכזריותה כלפי נשים מעל גיל מסוים. הידי, 47, מעיפה חופשי אגרופים ובעיטות יחד עם נשים דוגמת אנג'לה באסט (62), מישל יאו מ'נמר, דרקון' ו'אסייתים עשירים מטורפים' (58) וקרלה גוג'ינו (49), מה שמסב לה גאווה. אבל כשהיא מתייחסת לעצמה כאישה "בעשור החמישי לחייה", יוצא לה פתאום "מהההההה" נדהם מהפה. "באירופה עוד יודעים לחגוג נשים בגילים האלה. התעשייה שלנו מונעת מכסף, אז נראה מה יהיה איתנו".
כמו שחקניות רבות אחרות, הידי חוותה על בשרה את הוליווד הלא כל־כך ישנה ואת האיש שהטיל עליה את אימתו. ב־2017, אחרי פרסום התחקירים על הארווי וויינשטיין, היא צייצה על שני מפגשים שלה עם המפיק ועבריין המין הסדרתי. בפעם הראשונה, בפסטיבל ונציה, וויינשטיין ביקש מהידי ללכת איתו לסיבוב ואז ניסה ליזום מגע לא אפלטוני. הידי ההמומה אמרה לו, "בחייך, זה יהיה כמו לנשק את אבא שלי" וביקשה לחזור למקום שבו היו עוד אנשים.
כמה שנים אחר כך נקבעה ביניהם פגישה. הידי חשבה שמדובר בהצעת עבודה. "הוא שאל אותי כמה שאלות על מצב חיי האהבה שלי", היא סיפרה, "אני הזזתי את השיחה למשהו פחות אישי. ואז הוא הלך לשירותים. הוא חזר ואמר, 'בואי נעלה לחדר שלי, אני רוצה לתת לך תסריט'. הלכנו למעלית והאנרגיה השתנתה, כל הגוף שלי נכנס למצב מגננה. המעלית עלתה ואמרתי להארווי, 'אני לא מעוניינת בשום דבר מלבד עבודה, אל תחשוב שהגעתי לכאן איתך בשביל סיבה אחרת, שום דבר לא עומד לקרות'. אני לא יודעת מה אחז בי לדבר באותו רגע, אני רק יודעת שהייתה תחושה כל כך חזקה של 'אל תתקרב אליי'". בתגובה, וויינשטיין הוליך אותה מחוץ למלון ואמר לה לא לספר לאף אחד על מה שקרה. "הרגשתי חסרת כוח לחלוטין, נכנסתי לרכב ובכיתי".
ארבע שנים אחרי החשיפה, הידי נשמעת מעודדת יחסית בנוגע למצבן של נשים בהוליווד. מנגד, היא אומרת ש"זה בטח לא הזמן להירגע. השינויים קורים, אנחנו תומכים ומעסיקים יותר נשים בעמדות שהיו גבריות באופן סטריאוטיפי. זה מרגש שדלתות נפתחות. אבל נמשיך להתקדם ככל שאנשים לא ייבהלו. נהיה חסרות פחד, לא נקבל 'לא' כתשובה ולא נפחד להגיד 'לך תזדיין, זה שטויות'".
אם לינה הידי הייתה מגיעה היום להוליווד, היה לה קל יותר?
"כן, בהחלט. יש הרבה יותר ברירות. אתה רואה שחקניות צעירות שמקבלות הזדמנויות שלא היו שם. לפני כמה עשורים, אם היית אומרת, 'היי, יש לי תסריט, אני רוצה לכתוב, אני רוצה לביים', היית פשוט חוטפת חרא מכולם בחדר, מילולית. אני שמחה שאנשים מבינים שהכוח והיכולות של נשים זה לא משהו להתעסק איתו".
× × ×
אם יש מישהי שבאמת לא היה רצוי לבחון את גבולותיה זאת סרסיי, הדמות האיקונית שהפכה את הידי משחקנית מוערכת לסופרסטארית עם מועמדויות לפרסי האמי וגלובוס הזהב. פיטר דינקלידג', שגילם בסדרה את אחיה טיריון, הוא שהמליץ ליוצרים ללהק אותה לאחד התפקידים המרכזיים ב'משחקי הכס'. על המסך היחסים ביניהם היו רעילים כמו כוס ציאניד, אבל מחוצה לו הם היו ונשארו חברים טובים. כך זה גם עם ניקולאי קוסטר־ולדאו, ששיחק את אחיה – ואבי ילדיה – ג'יימי לאניסטר.
אלא שהידי, בניגוד לדמויות אחרות, לא שותפה למור"קים על צילומים באמצע הלילה בקור כלבים. הדמות המלכותית שלה הייתה רוב הזמן בארמון, ומדי פעם באיזה מרתף עינויים. אף אחד לא העז להוציא אותה לקרבות עם שחר נגד דרקונים וזומבים, מה שגרם לה להודות בעבר שהיא עבדה בסך הכל 15 ימים בשנה. "אני תמיד באיזה חדר בבלפסט", התוודתה, "אף פעם לא פגשתי דרקון, אבל אמיליה קלארק המסכנה (חאליסי) עושה את זה עם ביצים ירוקות".
לא פלא שבתשובה לשאלה שלי, אם היה לה קשה להמשיך הלאה אחרי סיום הסדרה, כנראה לפרויקט עם פחות פוטנציאל להיסטריה, הידי לא מהססת: "קשה? לא ממש. שיחקתי את סרסיי כמעט תשע שנים ואהבתי את זה. אהבתי את ההזדמנות לבלות עם דמות כל כך הרבה זמן ולעשות איתה צדק. אבל גם שמחתי מאוד להיפרד ממנה. זה לא שהייתי במצב של 'אוי, הלוואי שיכולתי להישאר'".
אולי עכשיו תוכלי גם לחוות ימי צילום ארוכים מאוד בקור.
(צוחקת) "אני בהחלט שמחה להיות בחוץ, לזוז ולא ללבוש שמלה ארוכה ושופעת".
הידי בהחלט שילמה את המחיר שגבו הצילומים לסדרה שהניפה את דגל האלימות הטלוויזיונית. בסצנת ה"בושה" שהוזכרה לעיל, מהרגעים המצמררים בתולדות 'משחקי הכס', סרסיי הוצעדה בעירום ברחבי הממלכה כשהעוברים והשבים יורקים עליה ומשליכים לעברה ירקות רקובים. יוּנֶלה, כוהנת הדת הסדיסטית, צועדת לצידה ואומרת שוב ושוב "בושה! בושה! בושה!"
בעקבות התובענות הנפשית והפיזית של הסצנה, הידי ביקשה שכפילת גוף (רבקה ון־קליב) תמלא את מקומה. כמה מצופי הסדרה, שכנראה לא קיבלו מספיק דם, אש והתעללות בנשים, תקפו את הידי על כך. "הסיבה שלקחתי כפילת גוף הייתה שרציתי להיות שם מבחינה רגשית", אומרת הידי. "לא רציתי להצטלם כשאני רק חושבת על זה שאני עירומה ליד 4,000 איש. זה היה מביא לתוצאה מאוד שונה". "עשיתי עירום, אני לא סולדת מזה", סיפרה בראיון אחר, "אבל יש לי ילדים והם כבר מכירים אותי וזה היה פשוט קצת יותר מדי נוסף על הכל".
בעונה לאחר מכן, הידי הרגישה איך זה להיות בצד השני, כשהזדמן לסרסיי לענות את יונלה בשיטה אכזרית, המכונה Waterboarding: לדחוף בכפייה נוזל לפיו של אדם (יין, במקרה הזה). "חוץ מהלידה, זה היה היום הכי גרוע בחיים שלי", סיפרה האנה וודינגהאם, הקורבן בסצנה. "אפילו לא הבנתי שזה עשה לי קלסטרופוביה... אשכרה הלכתי ודיברתי על זה עם מישהו, בגלל שעשו לי Waterboarding למשך עשר שעות, ורק דקה מחצי מזה נכנסה בסוף".
"זה היה יום מאוד, מאוד קשה", הגיבה הידי לדברים, "היה לה חרא לעשות את הסצנה הזאת. לאנשים יש גבולות שונים, אנשים ילכו למקומות מסוימים. ויש אנשים שיגידו, 'אני פאקינג לא רוצה לשים את עצמי בעמדה הזאת'. אני לגמרי מכבדת את הגבולות האלה, אבל האנה הייתה גיבורה. זה היה יום ארוך של מיץ שזיפים בפרצוף שלך". הידי אף סיפרה, שבשלב מסוים שפכה את הנוזל מסביב לפניה של וודינגהאם.
גם את הסוף של 'משחקי הכס', הידי דמיינה אחרת. כשאני אומר לה שסביר להניח שהקהל לא יכעס על הסיום של 'מילקשייק אבק שריפה' כמו על הפינאלה של 'משחקי הכס', היא צוחקת ומגיבה במילה אחת: "לא!"
אז מה דעתך על הסיום?
"היו לי את השאלות שלי, אבל בסוף דן ודיוויד (וייס ובניוף, יוצרי 'משחקי הכס') הם הבוסים ואני אוהבת אותם. אני ומייזי (וויליאמס, שמגלמת את אריה סטארק) היינו מפנטזות על דו־קרב בין סרסיי ואריה. אולי זה יקרה יום אחד".
× × ×
היא בת להורים אנגלים שנולדה באי ברמודה, היכן שאביה שירת כשוטר בשלוחה המקומית של המשטרה הבריטית. כשהייתה בת חמש המשפחה חזרה לאנגליה. כילדה למדה בלט ובסביבות גיל 17 החלה קריירת המשחק שלה, בעיקר בסרטים. הפריצה שלה התרחשה ב־2007 בסרט '300', אפוס המלחמה של זאק סניידר. ארבע שנים אחר כך הגיעה למה שנראה אז בתור '300' של הטלוויזיה. אבל 'משחקי הכס' שינתה את פני המדיום וגם את חייה של הידי.
אולם בעוד המעריצים התייצבו שבוע אחרי שבוע כדי לראות את הדמות שלה שוברת את גבולות הרוע והסדיזם, החיים של הידי היו רחוקים מלהיות חלב פרגים. שנה לפני עליית הסדרה היא הביאה לעולם את בנה הבכור, יחד עם בן זוגה, המוזיקאי פיטר לאורן. רק שנים לאחר מכן חשפה באומץ את הדיכאון אחרי הלידה שפקד אותה, בעודה מתמודדת עם צילומים להפקה שטרם נראתה כמותה, כזאת שכמעט נגנזה אחרי פרק פיילוט שנחשב לאסון מיתולוגי.
"זה היה נוראי", סיפרה הידי בעבר, "הייתי בדיכאון אחרי לידה ולא ידעתי את זה. הלכתי לבדיקה אצל רופאה ופשוט פרצתי בבכי. היא אמרה שהייתי בדיכאון אחרי לידה ואני אמרתי, 'כן? למה?' הלכתי לבחור נהדר והוא סידר אותי, אבל עשיתי את השנה הראשונה של הסדרה במצב הזה, ניסיתי להבין את האימהות ולעבור תקופה אישית מוזרה. זה היה מסובך".
לינה, להיחשף ככה זאת לא החלטה קלה.
"זאת הסיבה שאני קוראת לעצמי 'חנונית', בגלל האותנטיות הזאת שיש לאנשים שחוגגים את מי שהם באמת. את מסתכנת בבחירה להיות פתוחה, את מקבלת ביקורת. אבל דברים שחשובים לי - זכויות אדם, אנושיות, שלום, הזדמנויות, ביטחון לילדים, בריאות נפשית - זה מה שמחבר את כולנו. ולדבר על ההתנסות שלי זה כל מה שאני יכולה לעשות. כי זה מה שעברתי. אם כולנו נעמיד פנים ונגיד (משמיעה צחוק מזויף) 'הא, פשוט לבשתי שמלה יפה והכל היה בסדר', זה יגרום לאנשים להרגיש ממש חרא עם עצמם. אבל כשהם מבינים שגם את נתקלת במכשולים לאורך הדרך, זה מנרמל את מה שנראה לנו נורא ואיום".
הידי ובן זוגה נפרדו ב־2011 והשנתיים שחלפו עד הגירושים הסופיים היו קשות. בשלב מסוים נוצר ויכוח משפטי על החזר מס בגובה כמה עשרות אלפי דולרים. במסמכים שהגישה הידי לבית המשפט, נטען שלכוכבת הסדרה שכל היקום אובססיבי כלפיה, אין יותר מחמישה דולרים בחשבון. לאחר מכן הייתה בזוגיות עם דן קדן, במאי וחבר ילדות. היא ילדה את בתם המשותפת ב־2015, אבל השניים נפרדו ב־2019.
האימהות היא נושא מרכזי ב'מילקשייק אבק שריפה', היכן שהאם (הידי) והבת (גילן) עוברות חוויות פחות סימפתיות מאשר אמבטיה משותפת. "להיות הורה נתן לי הרבה ידע על העבודה שלי", אומרת הידי. "כי החיים שלך משתנים. זה להיות אחראי לעוד אדם, שאתה אוהב בלי שום גבולות, גם אם לפעמים זה הדבר הכי קשה בעולם. וזה גורם לך להבין את האנושיות של הדברים".
"האנושיות של הדברים" עומדת מאחורי צעד אחר של הידי, שהכעיס לא מעט ישראלים. לפני חודשיים, כשהמהומות סביב שייח' ג'ראח הידרדרו למלחמה בין ישראל ועזה ולמהומות בערים המעורבות, הידי ציטטה כמה פוסטים אנטי־ישראליים בהקשר של שייח' ג'ראח באינסטגרם שלה, שאחריו עוקבים שלושה וחצי מיליון בני־אדם. הטקסטים היו חריפים וחד־צדדיים, 7.5 בסולם בלה וג'יג'י חדיד.
"ידעתי שתשאל על זה", אומרת הידי בנימה חשדנית. אשת היח"צ שמשגיחה על הזום כותבת בצ'אט שהגיע הזמן לקפל את הראיון. את הפנים שלה אני לא רואה, אבל לא מסובך לדמיין שאין שם חיוכים. בינתיים הידי שוקלת מילים. "אני מדברת רק כמישהי שרוצה אנושיות ושלום", היא אומרת לבסוף. "ברור שתהיה עליי ביקורת, כמו בכל פעם שאת בוחרת לפתוח את הפה. אבל כשאת רואה את האלימות בעולם - לשתוק מרגיש כמו טעות".
את יודעת, ישראל חטפה טילים. זה לא היה נעים להיות בארץ באותם ימים.
"אני מבינה שיש צדדים להכל. זה מסובך מאוד, וזה מפחיד להתייחס לזה. אני מוכנה ללמוד ומוכנה להקשיב, אבל אני לא יכולה לשתוק רק בגלל שמישהו שולח לי הודעה מגעילה".
× × ×
בימים שחלפו מאז הראיון, פורסם שסרט ההמשך ל'מילקשייק אבק שריפה' כבר נמצא בפיתוח. בשיחה הידי ניסתה להתחמק באלגנטיות משאלה ישירה בנושא, אבל הסכימה לומר שהיא לא תהווה מכשול. "בטח שהייתי רוצה להשתתף בסרט המשך, בשמחה", היא אומרת. בכל זאת, הידי כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לנהל מערכות יחסים ארוכות עם דמויות.
בינתיים הידי מתחזקת את חברת ההפקה שלה, שצפויה להעלות הילוך בשנה הקרובה. "זה לוקח זמן", היא אומרת, "אבל זה מה שכיף בזה. תשמרו מקום". ומה קורה בזמנה הפנוי? ובכן, מתברר שגם אחרי כל כך הרבה ימים ושעות ביחד, הכוכבים של 'משחקי הכס' עדיין מתנהלים כמו משפחה.
אז אתם בקשר?
(צוחקת) "אני לא מדברת עם אף אחד! סתם, אנחנו ממש בקשר. אני מדברת עם פיטר (טיריון) וגם הייתה לי ארוחת ערב לא מזמן עם ניקולאי (ג'יימי)".
ממש כמו הימים היפים בווסטרוז.
"כן, הוא אכל בשר, אני אכלתי ירקות. ושתינו אלכוהול. אז היה אחלה ערב. יש לנו גם קבוצת ווטסאפ עם כולם פחות או יותר".
וואו, זה מלא אנשים. מה שולחים בקבוצה הזאת? סטיקר של ראש כרות?
"כמו בכל הקבוצות האלה, שולחים שטויות אחד לשני. גם אמוג'י".
