"את אגרות הגודש אפשר יהיה לגבות רק אם במשרד התחבורה יסכימו"

אחרי התגובות הרבות שעוררה הצעת האוצר להתחיל לגבות אגרות גודש מהנוסעים בכניסה וביציאה מגוש דן בסך 2 עד 25 שקל לנסיעה בבוקר ואחר הצהריים, הבהיר אתמול שר האוצר אביגדור ליברמן: "את אגרות הגודש אפשר יהיה לגבות רק אם במשרד התחבורה יסכימו לתוכנית". בכל מקרה, המהלך לא ייצא לפועל לפני 2023, והוא מעורר התנגדויות רבות וקשיים שצפויים לעכב את יישומו.

המשבר התחבורתי בישראל, ובעיקר בגוש דן, הופך יותר ויותר קשה, כשמאות אלפי בני אדם מבלים בכבישים לפחות שעתיים ביום, בבזבוז זמן והחמרת זיהום האוויר. ערים גדולות אחרות בעולם, כמו לונדון וסן־פרנסיסקו, כבר הפעילו מהלכים כאלה, וגם סינגפור. כבר כיום יש לא מעט נהגים שיש להם אופציית תחבורה ציבורית נגישה ורלוונטית, אבל הם מעדיפים לבלות שעות בכבישים בבועה הפרטית שלהם, וללא ייקור משמעותי של השימוש ברכב הפרטי ימשיכו להשתמש בו. המהלך של משרד האוצר מוכוון לנוסעים לעבודה, כאשר טבעות התשלום, 5 שקלים באזור שיא גודש התנועה ו־10 שקלים בכל אחת משתי הטבעות שמסביבו, יהיו מוכוונות אזורי תעסוקה, כדי לעודד את המגיעים אליהם להשאיר את הרכב בבית.

"בין 2009 ל־2019 תקציבי התמיכה בתחבורה הציבורית גדלו ב־240% בזמן שתקציב המדינה גדל רק ב־63%", אומר הכלכלן רועי שוורץ־תיכון, מייסד אגודת התחבורה הציבורית בשבת "נוע תנוע". "הרבה נהגים לא מודעים לגודל השיפור ולכך שיש להם אלטרנטיבה בתחבורה הציבורית, שיכולה לחסוך להם זמן וכסף. היא לא מושלמת, אבל היא הרבה יותר טובה מהפעם האחרונה שבה הם נסעו באוטובוס. מעבר משמעותי של נהגים לתח"צ ישפר את זרימת התנועה, כי ברגע שכביש עובר את קיבולת התנועה שלו כולם נוסעים הרבה יותר לאט".

עם זאת, באותן ערים בעולם שבהן כבר נגבות אגרות גודש יש תשתית פעילה ויעילה של רכבות תחתיות ועיליות שיכולות להחליף את הרכב הפרטי בדרך אל מקומות העבודה. בישראל, הקו האדום והראשון של הרכבת הקלה לא צפוי לפעול לפני תחילת 2023, והקווים הבאים, הסגול והירוק, לא צפויים לפני 2026/7. המטרו, הרכבת התחתית האמיתית של המרכז, לא צפויה להתחיל לפעול לפני אמצע העשור הבא, וזה בתנאי שהמדינה תצליח לסדיר את מימון העלות האדירה שלה, 155 מיליארד שקל לפחות.

צילום: אלכס קולומויסקי

שרת התחבורה מרב מיכאלי, כמו השרים שלפניה, מתנגדת למהלך ורואה בו מס שיכאב בעיקר לחלשים כלכלית. בשיחות סגורות אומרת מיכאלי כי מניסיון ממקרים קודמים הבטחות האוצר לההעביר כסף למטרות חברתיות (כמו תחבורה ציבורית) לא תמיד התממשו ועלולות להתפוגג גם הפעם, ובלי קשר, יש צורך בחיזוק התח"צ בגוש דן כאלטרנטיבה לרכב הפרטי לפני שמיישמים מהלך כזה.

מס על דירות

אתמול, לראשונה מאז שנכנס לתפקידו, כינס ליברמן מסיבת עיתונאים ולא שלל שחלק מתוכניות חוק ההסדרים לא יאושרו: "אם לא תהיה הסכמה מלאה להצעות שלנו לא נפעל בכפייה". השר הדגיש כי את אגרות הגודש והעלאת גיל הפרישה לנשים אי אפשר יהיה לאשר "בלי הסכמה. יש כיום מספר שיא של שרות בממשלה. אני מקווה שנוכל להגיע להסכמות. ברור שיהיה צורך להתחשב בנשים, שאפילו בגיל 58־59 כבר מתקשות בעבודתן. נתחשב בכוחן".

שר האוצר לא שלל אפשרות להטיל בעתיד מס הכנסה על השכרת דירות, אבל הדגיש שכרגע "לא יהיו שום העלאות מיסים ולא קיצוצי תקציב".

בתשובה לשאלת "ממון" אם יעמוד בהבטחה להעלות את קצבאות הזקנה, שעלו בפעם האחרונה ב־6 שקלים לפני שנתיים וחצי, אמר ליברמן כי "אי אפשר להספיק ולעשות הכל בתוך זמן כל כך קצר. איך נוריד את הגירעון? מהעלייה הגדולה בצמיחה. רק בעקבות הרגולציה החדשה מעריכים ב־OECD כי תהיה תוספת לצמיחה בישראל של 8.5-7.5 מיליארד שקל בשנה. אני שואף לשמור בחמש השנים הבאות על צמיחה של 5% בשנה".

על יוקר הדיור אמר כי "יש מחסור רב בשיווק קרקעות בזמן שיש הרבה כסף זול על המדף, בריבית נמוכה ובפריים. זה שנטלו משכנתאות ביותר מ־20 מיליארד שקל בתוך חודשיים מראה שצריך שורה של צעדים כדי לפתור את המשבר".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, התייחס לגירעון ואמר כי "התחזית שהגירעון יירד עד לסוף השנה ל־7.1% לא נראית לי אופטימית מדי. נחזיר את המשק לשליטה ונרד בהדרגה בגירעון ובחובות המדינה. לא יהיו יותר 'קופסאות'. תהיה אחריות תקציבית רבה". על עסקת החבילה במשק הפתיע בלינקוב ואמר כי "הכוונה להגיע לעסקה בשבועות הקרובים, עוד לפני אישור תקציב המדינה". ליברמן: "לא נגיע לעסקת חבילה בכל מחיר".