השוק האירופי המשותף

לא רק ששוק השחקנים עומד לרתוח הקיץ, עכשיו כשהסתיים היורו, אלא שהוא יקבל את מאיץ הבעירה הידוע של טורניר גדול – כזה שבדרך כלל מקפיץ את השווי של המצטיינים, בין אם היו מוכרים לפני כן ובין אם לא.

גם ככה יש באוויר שמות כמו קיליאן אמבאפה, ארלינג הולאנד והארי קיין, כשמעל כולם כריסטיאנו רונאלדו שמתלבט לאן ללכת, אבל זה ממש לא יסתכם בהם.

כפיצוי עד לימי ההחתמות הסוערים, קיבלנו משום מקום את קיץ העברות המאמנים המטורף ביותר שזכור במועדונים הגדולים של אירופה. היו ימים בהם קרוסלת אנשי המקצוע טסה בקצב מדהים והביאה שינויים קיצוניים.

מדוע זה קורה? הסיבה הראשונה היא התזמון: אותן קבוצות רצו להגיע ליולי עם מאמן שהספיק להתבסס וללמוד את החומר, ויוכל לקחת חלק פעיל ומשמעותי בבניית הסגל. כזה שיוכל לצפות ביורו, בקופה אמריקה ואפילו בטורניר האולימפי עם ידיעה ברורה על הצרכים של קבוצתו. ולכן, רגע אחרי סיום העונה הקודמת הקבוצות חתכו עניין.

הסיבה השנייה היא האמונה בכוח השינוי: הסבלנות כלפי מאמנים הולכת ופוחתת עם הזמן בכל העולם, בכל ענף, וזה לא סוד. המהלך שביצעה צ'לסי באמצע העונה, עם מינויו של תומאס טוכל במקום פרנק למפארד, הביא לה את גביע אירופה ונתן לקבוצות רבות דחיפה נוספת לכיוון האימפולסיביות.

וישנה כמובן הקורונה. אין הרבה כסף למהפכות גדולות בסגלים, והקבוצות תלויות יותר במכירת החומר הקיים. הצעד החד והזול ביותר הוא להביא מאמן חדש. הנה המהלכים הבולטים שבוצעו עד כה, לפי שלוש קטגוריות ברורות.

הלב קורא הביתה

הצעד הגדול ביותר התרחש כאשר ריאל מדריד סימנה את המטרה והשיגה את מבוקשה תוך כמה שעות ספורות. קרלו אנצ'לוטי, שהתחבר לאוהדי ולשחקני אברטון ואפילו אמר שהוא חולם להיות עדיין אחראי על הפרויקט כשהאצטדיון החדש והמפואר יהיה מוכן, לא היסס לשנייה לעזוב את המועדון ברגע שהבלאנקוס הציעו לו לחזור. השנתיים שלו בריאל (2015־2013) היו אינטנסיביות מאוד, עם זכייה בליגת האלופות בעונה הראשונה, והוא עדיין מרגיש שייך לשם.

כמובן שיש נקודה משמעותית נוספת: בגיל 61, הוא הרגיש שאי־אפשר לוותר על ההזדמנות לחזור לאחד המועדונים הגדולים בעולם, אחרי שדעך מעט בחמש השנים האחרונות. מצד ריאל, זו בחירה בטוחה יחסית במאמן מנוסה שלא בא להפוך שולחנות, אלא להוביל על המגרש.

הסיפור השני שמתאים לקטגוריה הזו הוא של פ.ס.ז'. פיטוריו של טוכל באמצע העונה שעברה היו קטנוניים ונבעו מקרב ראש בראש עם המנהל הספורטיבי לאונרדו. במקומו הביאה פ.ס.ז' את מאוריסיו פוצ'טינו, שם שרצתה כבר זמן רב, אבל הוא הודח בחצי גמר ליגת האלופות ואיבד את אליפות צרפת לליל. באירופה דווח בחודש שעבר כי הארגנטינאי הודיע כי הוא מעוניין לעזוב. זה קרה בגלל שהלב קרא הביתה: טוטנהאם שקלה ללכת שוב על פוצ'טינו, שעבר אצלה שנים גדולות, אבל הצרפתים לא היו מוכנים לוותר עליו. בינתיים הוא נשאר, וקיבל חיזוק רציני, אבל לא נראה שהדברים יציבים שם.

מאבק עם הבוסים

השם הגדול ביותר שנותר חופשי כרגע הוא אנטוניו קונטה. קשה היה להאמין שהאיטלקי יהיה בשוק הקיץ, אבל אחרי ששבר את רצף תשע האליפויות של יובנטוס ולקח את התואר עם אינטר, הוא נכנס לעימות עם הבוסים.

רומלו לוקאקו הוא רק שם אחד מבין כוכבי הקבוצה שראשי אינטר מוכנים למכור כדי לאזן את ספרי החשבונות ולקצץ בתקציב השחקנים (אשרף חכימי כבר נשלח לפ.ס.ז'). קונטה סירב לשמוע על כך, ואפילו דרש לחזק את הסגל. בלי שום סיכוי לפשרה, הוא החליט לעזוב ולחפש אתגר חדש. המועדון הגדול הראשון באירופה שייקלע למצוקה העונה צפוי ללכת עליו. בינתיים, אינטר החליפה אותו בסימונה אינזאגי, שהשלים חמש עונות מצוינות בלאציו.

זינדין זידאן הוא השני בהקשר הזה. כפי שהוא אמר: "ההנהלה איבדה אמון בי". הנשיא פלורנטינו פרס רוצה למכור חצי סגל של ריאל מדריד, בעיקר את הוותיקים, זידאן נלחם לשמור עליהם.

האנזי פליק, מאמן נבחרת גרמניה החדש, עזב בסיום העונה את באיירן מינכן בגלל עימות עם המנהל המקצועי חסן סליהמדז'יץ'. יוליאן נגלסמן הצעיר (33) והמבריק מלייפציג החליף אותו, בעוד אנשי רד בול הלכו על מהלך מסקרן, וקידמו מזלצבורג ללייפציג את המאמן האמריקאי ג'סי מארש.

מהפכה של שמחה

ויש את הקבוצות העצבניות ממש, שנמאס להן להיכשל. אנדראה פירלו קיבל קרדיט של עונה ביובנטוס, השיג בציפורניים ועם הרבה מזל את המקום בליגת האלופות, לקח גביע – אבל הציג בעיקר המון בלבול ואיבד את האליפות. ראשי יובה לא הפגינו רחמים כלפי כדורגלן העבר האגדי ובחרו להעיף אותו. מי שחזר לטורינו הוא מסימליאנו אלגרי, בצעד של הודאה בטעות.

אלגרי זכה עם יובה בארבעה דאבלים רצופים וחמש אליפויות. אחוז ההצלחה שלו במועדון הוא 70.48, הכי גבוה בתולדות יובנטוס. רק מה? הוא הפסיד פעמיים בגמר הצ'מפיונס, ועם רונאלדו בקבוצה, ביובה רצו יותר. אלגרי ישב בדיוק שנתיים ויומיים בבית וחיכה להצעות, ובסוף יובנטוס חזרה אליו עם הזנב בין הרגליים.

וכמובן שלא שכחנו מז'וזה מוריניו שחוזר לאיטליה. כבר שלוש שנים שרומא לא משיגה כרטיס לצ'מפיונס, לא מזמן קיבלה שישייה ממנצ'סטר יונייטד בחצי גמר הליגה האירופית, ולראשי המועדון נשבר. מוריניו קיבל אחריות בניסיון לשגר את רומא שוב למעלה.

מה עוד השתנה? אחרי שפוצ'טינו ירד מהפרק, טוטנהאם בחרה בפורטוגלי נונו אספיריטו סנטו, שעשה עבודה נפלאה בוולבס. הוא הוחלף בפורטוגלי אחר, ברונו לאז'ה, שהוביל את בנפיקה לאליפות ב־2019. אברטון הפתיעה עם רפא בניטס, האיש שמזוהה דווקא עם האויבת העירונית ליברפול, איתה זכה בצ'מפיונס. המינוי לא עבר חלק, עם תגובות קשות של אוהדים רבים ברשתות החברתיות וגרפיטי נגד בניטס, אבל הבוסים נתנו אמון בספרדי הוותיק (61) שאימן קודם לכן בדליאן הסינית ועזב בגלל חשש מהקורונה.

מאמן מעניין שחזר לפעילות הוא פטריק ויירה הצרפתי, שידריך את קריסטל פאלאס אחרי שנכשל בניו־יורק FC ובניס.

ואם כבר ניס – במועדון חושבים בגדול, ומינו את מאמן ליל כריסטוף גלטייה, שהוביל את הקבוצה לתואר מדהים על חשבון פ.ס.ז' ועזב בגלל תחושת מיצוי. בגרמניה, מרקו רוזה שהגיע ממנשנגלדבאך ינסה להחזיר את דורטמונד למסלול.

כנראה שעוד לא סיימנו. רונלד קומאן, זמנית, נשאר בברצלונה, אבל בתקשורת הספרדית דיווחו כי ההנהלה כבר דרשה ממנו לשחק בסגנון התקפי יותר, ולא בטוח שהוא יחזיק מעמד. גם מיקל ארטטה מארסנל בסכנה. הקיץ רק מתחיל, תתכוננו לעוד הפתעות.