סמיילי בבידוד
פרצופה של המגפה: מתברר שהקורונה השפיעה גם על אופן השימוש שלנו בסמלונים החייכניים • מחקר חדש, שבדק למעלה ממיליון ציוצים בטוויטר, מגלה שבמדינות שבהן גבה הנגיף מחיר כבד ירדה הפופולריות של אימוג'י שמחים, כמו הסמיילי המאוהב, הלב האדום והסמיילי הפורץ בדמעות של צחוק • גם סמלון המטוס הממריא נעלם כמעט • ואיזה אימוג'י הפך למדבק? הידיים הצמודות בתפילה ובתודה
האימוג'יז, סמלונים בעברית, הפכו כבר לחלק בלתי נפרד מהדרך שבה אנחנו מתקשרים זה עם זה. מחקר חדש חושף עכשיו שמשבר הקורונה השפיע גם על השימוש בהם, ובעיקר בחייכניים מתוכם. מתברר כי במדינות שבהן הקורונה הכתה בחוזקה חלה ירידה משמעותית בשימוש בסמלונים השמחים.
מחר יציינו ברחבי העולם, ובעיקר ברשת, את יום האימוג'י הבינלאומי, וכעת מתברר שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את מצב הרוח העולמי. המחקר המקיף שנערך באוניברסיטה בהודו על ידי אנושה דאס בדק את השפעת המגפה על השימוש שלנו באימוג'י. אחרי שסקר מעל מיליון ציוצים בטוויטר ב־211 מדינות ומארבע יבשות שונות, חילק החוקר את המדינות לקבוצות, בהתאם לכמות החולים שנתגלתה בהן באותם ימים - בחודש מארס אשתקד.
דאס גילה כי בקבוצה הראשונה - שכללה מדינות כמו סין, איטליה וארצות־הברית, שספגו את מספר הנפגעים הרב יותר - נרשמה ירידה של 41% בשימוש באימוג'ים השכיחים ביותר, שהם גם החיוביים יותר. כך למשל השימוש באימוג'י הפופולרי "דמעות שמחה", שעמד על קרוב ל־35% לפני המגפה ־- צנח בעקבות המשבר לפחות מ־15%.
ירידה נרשמה גם באחוזי השיבוץ של אימוג'י הלב האדום והסמיילי המאוהב, עם הלבבות בעיניים. את עקבות הסגרים ניתן היה למצוא גם בכמות השימוש באימוג'י של המטוס: לפני פרוץ המגפה הוא הופיע ב־2.75% מהציוצים, ודורג במקום הרביעי מבחינת פופולריות, ואילו אחריה הוא לא מופיע כלל בעשירייה הראשונה.
גם בקבוצה השנייה, שכללה מדינות כמו ספרד, איראן וגרמניה, נרשמה ירידה דרסטית בשימוש בסמיילי דמעות השמחה ובלב האדום עם היהלומים. האימוג'י הפופולרי של הפרצופון המחבק, שדורג לפני המגפה במקום השישי, יצא במהלכה מרשימת המובילים. את מקומו תפס אייקון כפות הידיים השלובות במעין תפילה והודיה.
הממצאים מצביעים לא רק על השינוי שחל במצב הרוח של הגולשים, אלא גם על התחושה שהאימוג'ים לא מצליחים לבטא רגשות הקשורים למגפה. לפי המחקר, הציוצים כללו מילים הקשורות לנגיף, אך לא סמלונים מתאימים, כמו הפרצופון העוטה מסכה למשל, שבמפתיע דווקא לא הפך פופולרי יותר. כמו כן, בניגוד למה שאפשר היה לצפות, לא נרשמה גם עלייה בשימוש בסמיילי הכועס או העצוב למשל.
פרופ' חיים נוי, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן, טוען שאפשר למצוא בכך סיבה לאופטימיות. "באופן כללי הייתה ירידה במצב הרוח במגפה העולמית, והאימוג'ים, שמיטיבים לבטא רגש, הם מדד טוב לכך", הוא אומר. "עם זאת, מאחר שבמגפה אין אויב ממשי, אין גם עלייה בשימוש באימוג'י הכועסים, אלא רק ירידה בשימוש באימוג'ים החיוביים. מעניינת גם העובדה שהאימוג'י עם המסכה, למשל, לא הפך לשגור ולא נוכס למגפה, וייתכן שזה מעיד על התקווה שהייתה לפתרון המשבר".

