רק קצה הקרחון

אם נדמה לכם שמזג האוויר השתגע, אתם צודקים. בחודש האחרון חזינו בגלי חום באמריקה הצפונית, עם טמפרטורות שיא בקנדה ובארצות־הברית שהגיעו לחמישים מעלות צלסיוס ויותר, לצד שריפות ענק. טמפרטורות שיא נמדדו גם בצד השני של הגלובוס בקטאר ובפקיסטן. גשמים עזים ניתכו בגרמניה ובבלגיה, באירוע של פעם בדור, שהוביל לשיטפונות ולהצפות חריגות. אירועי השיא הללו גרמו לנפגעים רבים בגוף ובנפש ולהרס של בתים ותשתיות, והתחזית היא שבעתיד הקרוב הם רק ילכו ויתרבו, ואף יקצינו.

 

התמונה הגדולה והשלמה עוד יותר מדאיגה - כיוון שלא מדובר רק באירועי מזג אוויר נקודתיים ומקומיים, אלא ברצף של אירועים שמתחברים יחד למשבר הגדול ביותר שעומד כיום בפני האנושות: משבר האקלים. יתרה מכך, משבר האקלים מכה בנו כל העת, גם בשגרה, בשינויים קטנים ומתמשכים. על כן, עלינו להשכיל ולהבין שכדי להתמודד איתו הגיע הזמן לשנות הרגלים ולפעול ברמה האישית, הלאומית והגלובלית.

 

משבר האקלים מתייחס בראש ובראשונה לפליטות גזי חממה בתהליכים מעשה ידי אדם: שריפה של דלקים מאובנים לייצור חשמל ולהנעת כלי תחבורה, פליטות במגזר החקלאות ובייצור מזון מהחי, ייצור חומרים סינטטיים שונים ועוד. גזי החממה כולאים את החום קרוב לפני כדור הארץ, באפקט המכונה אפקט החממה, דבר שגורם לעליה מתמדת ומתמשכת של הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, להתחממות גלובלית ולשינויים במזג האוויר. שינויים אלה מתבטאים בין היתר בהמסת קרחונים מואצת, בתנועת הזרמים התת ימיים ובמשטר הרוחות והגשמים, בהידלדלות מהירה של המגוון הביולוגי בטבע, וגם באירועי שיא כמו אלה שמתרחשים ממש עכשיו לנגד עינינו.

 

המאבק במשבר האקלים מחייב פעולה נחושה, מערכתית ובינלאומית בשני מישורים בו זמנית: הפחתה של פליטות גזי חממה על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות, תחבורה ציבורית וחשמלית, הפחתת הצריכה של מזון מן החי ובזבוז מזון, תכנון עירוני נכון ובנייה ירוקה ועוד, לצד היערכות להסתגלות לשינויי האקלים, בשגרה וברגעי שיא, על ידי הקמה ותחזוקה נכונה של תשתיות, שימוש באמצעי חיזוי מתאימים והכנת תוכניות פעולה.

 

משבר האקלים כבר כאן, ואירועי מזג האוויר הקיצוניים והתכופים שאנחנו חווים בחודש האחרון בעולם כולו הם רק קצה הקרחון. לא מדובר רק בהרס ובהרוגים אלא גם בהשפעות כלכליות נרחבות ובהיבטים של בריאות הציבור וחוסן לאומי. אם לא נשנה את דרכנו ומיד, אירועי הקיצון יהפכו לעניין שבשגרה, ואנחנו נוכל רק לעמוד חסרי אונים מנגד ולחכות למבול.

 

פרופ' וולפסון הוא מרצה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים