לא רק בגלל הרוח
עיר שיש בה משהו עתיק, רוחני, שורשי, יהודי ומלא קסם ויופי – צפת חוזרת לפעילות אחרי שנת הקורונה, ומציעה סיורים מרתקים בעיר העתיקה, יינות, גבינות ומאכלים מסורתיים, בתי כנסת שנבנו לפני מאות שנים, מרכז קבלה שגם מדונה, פאולה עבדול ושאר סלבס ביקרו בו, ופסטיבלי לדינו וכליזמרים
כשקברניטי הסדרה "מלכת היופי של ירושלים" חיפשו אתר לצלם בו את רחובותיה של ירושלים של פעם, הם הגיעו לעיר העתיקה בצפת. כשמשפחות חיפשו מקום עם אווירת קדושה לחגוג בו בר מצווה לילדיהם, ובכותל המערבי הושתו שלל הגבלות תפוסה בגלל הקורונה, הם הגיעו לצפת. מי שמטיילים בסמטאות העיר העתיקה, מבינים מיד את קווי הדמיון בין צפת וירושלים. בין בתיה של העיר מנשבת רוח של קודש עתיק יומין, ומשהו באוויר ספוג ברוחניות. אפילו מדונה הבינה את זה, והגיעה לכאן כבר פעמיים, ולצידה עוד ידוענים רבים מרחבי העולם.
"בצפת יש קסם, ססגוניות ומגוון", חורץ ארי ברוד, רכז מחלקת מיזמים חינוכיים ב"אסנט", מרכז התיירות הגדול בצפת, המספק מגוון סוגי פעילויות וסיורים למבקרים בעיר. "צפת יודעת לחבר בין העדות ובין הזרמים".
"התיירות פה היא תיירות עם נשמה, עם רוח. זה מה שמביא אנשים", ממשיך איל זוכמן, אחראי התיירות במרכז. "ובניגוד לערים אחרות, כאן יותר קל להעביר מסרים, האווירה פה לא מיליטנטית".
ברוח הפיוס הזו יצאנו להכיר את העיר.
סיורים: סיפור עם כינור ושופר
אחת הדרכים החווייתיות לטייל בצפת היא באמצעות אחד הסיורים של "אסנט", שמציע שלל אפשרויות – סיורי עששיות ליליים, סיורים קולינריים, סיורי בר מצוות, וגם סיור מנגן, שאליו הצטרפנו. את הסיור מובילים עם לא מעט קסם אישי ארבל זכריה, במקור מקצרין, המצויד בשופר, וניצן בן שמחון, חיפאי במקור, שבידו כלי מיתר. השניים מהלכים בין סמטאות העיר העתיקה ומוסיפים לחן הטבעי של המקום שלל ניגונים ושירים. הם מבצעים את "קול גלגל" של שוטי הנבואה בשני קולות, כשזכריה תוקע בשופר, במקור מעז אפריקאית. אחר כך יגיעו גם "רואים רחוק, רואים שקוף" של שמוליק קראוס, ועוד ועוד.
צפת, הם מספרים, היא אחת מארבע ערי הקודש, לצד ירושלים, חברון וטבריה. "זו עיר שנבנתה שכבה על שכבה", מסביר זכריה, ומצביע על סורגי התכלת שמעטרים את חלונות הבתים. הצבע הזה, מתברר, אינו מקרי. "תכלת בא מהמילה תכלית. יש מה שמסיט אותנו מהתכלית, כמו השטן או עין הרע. התכלת מכלה את השדים. צפת היא עיר התכלת, בהמון מקומות רואים תכלת".
לכל בית יש סיפור, מאחורי כל דלת יש סוד. כך למשל, במקום בו רבי יוסף קארו הקים בית דין רבני וכתב את "שולחן ערוך" לפני כ־450 שנה, במטרה להנגיש לאנשים את ההלכה, פועל היום כולל מצומצם. "צפת זו בועה רוחנית", אומר זכריה, וצלילי הפתיחה המוכרים של "בלוז כנעני" של אהוד בנאי כבר נשמעים ברקע. הסיור ממשיך אל סמטת הגלריות, שם בעלי מלאכה פורשים את מרכולתם, מחפצי אמנות ועד תשמישי קדושה.
40־75 שקל למשתתף, תלוי בסוג הסיור, טלפון להזמנות: 077-3601132
בתי כנסת: אלוהי הדברים הקטנים
אי־אפשר לסייר בצפת בלי להציץ לאחד מבתי הכנסת בעיר העתיקה. כשמטיילים בערים בחו"ל, נהוג להתפעל מגודלן העצום של הכנסיות. כאן מה שמייחד את בתי התפילה הוא לא הגודל, אלא הפרטים הקטנים בפנים שהופכים את הביקור לחוויה אסתטית ורוחנית. וחוץ מזה, יש משהו מרגש בביקור במבנה שהשתמר כפי שהוא כבר מאות שנים.
כזה הוא, למשל, בית הכנסת אבוהב, מהמאה ה־16, שנקרא על שם רבי יצחק אבוהב, חכם שחי במאה ה־15 בספרד. בית הכנסת חרב ברובו ברעש האדמה הגדול שפקד את צפת ב־1837 ושוקם מהריסותיו. במרכזו כיפה סגלגלה, הנישאת על ארבעה עמודים ומעוטרת בציורים ובסמלים.
יקב צפת העתיקה: יינות של שלום בית
היקב רב־הקסם הזה בא לעולם בשנת 1995, כשבארץ נהגו לשתות יינות מיקבים גדולים בלבד ואף אחד עוד לא שמע על יקב בוטיק. משה אלון, יינן היקב, שב באותם ימים מתאילנד, חזר בתשובה, למד תורה בישיבה בצפת — ובמקביל החל לייצר יין. הוא גם למד עשיית יין במכללת תל חי. מה שהחל כתחביב הפך לימים ליקב שנמצא במבנה בעיר העתיקה ומייצר כיום כ־5,000 בקבוקים לשנה. הענבים מגיעים מכרם שנמצא בהר מירון, מרחק כ־20 דקות נסיעה, ומניב זני קברנה, מרלו, ויוניה וגוורץ.
לצידו של משה עובדת בשנים האחרונות שרה, אשתו, שמקבלת את קהל המבקרים לטעימות ולשיחות עומק. חוץ מלאינספור בקבוקים, בני הזוג הם גם הורים לשמונה ילדים. "כשהתחלנו בשנת 95', קשה היה למצוא בארץ יין טוב במחיר הגיוני", היא מספרת. "היום אנחנו בקונספט של יקב גראז' — בית מלאכה קטן ליצירת יין עבור המשפחה, המשלב ייצור בתהליכים ידניים מסורתיים עם טכנולוגיה מודרנית. זה קונספט שנפוץ בצרפת ובאיטליה והתוצאה שונה מאוד מהיינות המתועשים. יקב גראז' זה אפילו פחות מיקב בוטיק".
ואז היא נותנת ליין לדבר, ולכוסות נמזג משקה בצבע ארגמן מתוך בקבוק שכלו צופן סוד. היין הזה מכונה "שלום בית", הוא שילוב של יין צעיר ויין ששהה כמעט שנתיים בחבית, וטעמו מתוק ויבש גם יחד. מאחורי השם יש גם הסבר מאת בני הזוג אלון: בנישואים בהתחלה הכל מתוק, ולאחר זמן קצת מתייבש. חשוב לזכור את המתיקות בהתחלה, ולאזן את המתוק והיבש ביחד.
"אני את כל החיים ממשיל ליין", מחייך משה, ואשתו מחזקת: "שנים הוא רצה שאבוא לעבוד איתו ביקב. מאז שאני כאן בשנים האחרונות, היחסים בינינו קיבלו עומק".
את היינות שלהם אפשר לקנות רק אצלם. "אנחנו נחבאים אל הכלים", אומרת שרה. "מי שגר בצפת, זה כמו לגור באיזה שבט על הר, יש לנו חרדות מהעולם החיצון".
הביקור בתיאום מראש בטלפון: 054-3478774
מסעדת "סעודה בגן עדן": מעשה ידיה
עוד לפני הסעודה, הנוף הוא גן עדן. "סעודה בגן עדן" היא מסוג המסעדות שבשבילן שווה לטפס עם הרכב בכבישים הפתלתלים שמובילים אל צפת. יש כאן כמה אפשרויות ישיבה, והשווה ביותר היא על כיסאות בר ליד דק עץ ונוף של גלויה להר מירון.
גם האוכל עוצב בהשראת הנוף המקומי. מנת הדגל היא קלסונס — מאכל הבית של הספרדים השורשיים בצפת. אלו הם כיסוני בצק ממולאים בגבינה צפתית קשה, מטוגנים קלות בחמאה ומוגשים עם סלט מרענן מאין כמותו — עם נבטים, גרעינים, עלים, קוביות קטנטנות של ירקות, ומה לא — שרוקד עם הפחמימות ריקוד עדין של איזונים. מנה שלוקחים הביתה בזיכרון.
לכל הטוב הזה אחראית יעל בריגל, השפית והבעלים, דור שלישי למסעדנות, שמתפעלת את המקום יחד עם בעלה רפי. היא מקריית־אונו במקור, הוא מרעננה, הכירו בצבא ומצאו את עצמם כאן, עם ארבעה ילדים ומסעדה אחת. "אני מגיל צעיר הבנתי שאזור המרכז אינטנסיבי לי מדי", מודה יעל ומציגה את העוגות בוויטרינה, גם הן מעשה ידיה. "הכל אני מכינה פה, חוץ מהפסטה אני לא קונה כלום". עוד בתפריט מלבד פסטה – מנות עיקריות מעולם הדגים וארוחות בוקר מושקעות ביותר.
רחוב הגדוד השלישי 33, 04-6972434, א'־ו' 9:00־16:00, שישי עד 13:00.
מחלבת קדוש: הצפתית האמיתית
מי לא מכיר גבינה צפתית. אז זהו, שהגיע הזמן למחוק את כל מה שאתם יודעים – ולהכיר את הדבר האמיתי. ואותו אפשר למצור במחלבת קדוש, שכבר יותר מ־200 שנה, מ־1818, מייצרת בעיר גבינה צפתית אמיתית — קשה וארומתית, בזכות יישון ממושך יחסית.
"הצפתית האמיתית היא גבינה קשה, זה לא מזכיר את מה שיש בסופרמרקטים", אומר חיים קדוש, ומציג לראווה את הצפתית המקומית שלו. הייצור ידני, כמו פעם, והידע עובר מדור לדור. במחלבה מייצרים עוד סוגי גבינות, בהן קשקבל, בולגרית, פטה ועוד. המחירים נעים בין 100 ל־120 שקל לקילו. לצד הגבינות אפשר לקנות מוצרים משלימים — יין, זיתים, שמן זית, דבש, עמבה, חמוצים וחלבה.
"הצפתית האמיתית מיוצרת מחלב כבשים או עיזים, והייחוד שלה הוא ההתיישנות בסלסילות קש", מסביר קדוש. "זו גבינה טובה למילוי מאפים, לאכילה עם אבטיח. קלסונס זה לא קלסונס בלי הגבינה הזאת, ולגרר צפתית אמיתית על פסטה זה חד־משמעית יותר טוב מפרמז'ן".
הרב מרדכי אליהו 34, 04-6920326, א'־ה' 8:00־19:00, ו' עד 16:00
פריקסה זהבה: הכל מתוניס
מסוג המקומות שפודיז מביני עניין יפצחו בשירה כשיגיעו אליהם. במטבח קטן, מינימלי וחף מכל הדר, ללמדנו שאין צורך במטבחי ראווה כדי להכין אוכל שהוא שירה, מטגנת זהבה לגזיאל פריקסה אגדי, ששמו יצא למרחקים. בעוד הלחמנייה המוזהבת עדיין מעלה אדים, פורסת אותה זהבה ביד מיומנת ופוצחת במלאכת המילוי, והיא לא תפסיק עד שתעצרו אותה: טונה, חצילים מטוגנים, ביצה, חמוצים, לימון, טירשי (סלט דלעת מתובל), אריסה, "הכל מתוניס", כפי שמאפיינת בעלת הבית.
ברוח הזמן, יש פה גם פתרונות לאלה שאוהבים את המזון שלהם קצת פחות שמנוני. "מי שלא רוצה לחמנייה מטוגנת, אני עושה גם לחמניה אפויה", כך זהבה. "אבל חבל, זה לא שמן בכלל. ויש גם ספינג', ככה לנישנוש".
לצד מנת הבית מוגשים גם קוסקוס עם מרק חלומי, קציצת ירק (כפיתה), שקשוקה ולפעמים גם דגים. והמחירים? לגמרי מעוררי תיאבון: 20 שקל לפריקסה, 35 של למנת קוסקוס, 5 שקלים לנישנוש ספינג' ולכפיתה.
רחוב ירושלים 26, א'־ה' 10:00־18:00, 04-6974342
מסעדת באשערט: יהודי עם טוויסט
כעיר קודש, צפת היא המקום להתוודע בו לאוכל יהודי. אוכל כזה עם טוויסט עכשווי אפשר למצוא ב"באשערט" (זיווג מושלם, ביידיש), שפתחה את שעריה ב־5 במארס 2020, רגע לפני פרוץ הקורונה, וחזרה לאחרונה בכוחות מחודשים. "אמרנו ניקח אוכל יהודי ונעשה לו חילול קודש", מספר אשר רוט, הבעלים. "נכניס טכניקות מודרניות לתוך עולם הבישול היהודי".
בתרגום לתפריט זה אומר, למשל, "פלייש מיט חלה" — תבשיל בשר מפורק בבישול ארוך עם תפוחי עץ וג'ינג'ר על חלה מתוקה (52 שקל). או מרק עוף צלול עם קניידלך וקרפלך במילוי בשר מהמעשנה (39 שקל). וגם בלינצ'ס כבד עם שומן כבש (39 שקל).
רחוב ירושלים 35, א'־ה' 13:00־22:30 (ה' עד חצות), 077-4108002
מרכז הקבלה של צפת: סדנאות, סיורים וסלבס
הרוחניות היא מוטיב מרכזי בביקור בצפת, ואם להיות ספציפיים — תורת הקבלה. מרכז הקבלה של צפת, ששוכן בבניין בן 500 שנה, הוקם על ידי הסוכנות היהודית כדי לקדם תיירות לצפת מכל העולם. בעידן הקורונה, כשתיירות החוץ נפסקה, גילו את המקום ישראלים שמעוניינים להתחבר לחוכמת הקבלה.
"קבלה זה דבר עכשווי. זה לא בואו נחווה את צפת מהמאה ה־16", אומר איל ריס, מנהל המרכז, "ישראלים נורא מתחברים לזה. ספר הזוהר, ספר היסוד של הקבלה מהמאה ה־12, אמר שבסביבות שנת 1840 יהיה מבול של חוכמה ואכן היה — מהפכה טכנולוגית, תעשייתית ודיגיטלית שחוללו שינוי עמוק בחיי האנשים".
ריס מתפעל את המרכז עם אשתו, נטלי, שמעבירה סדנאות בנושא יופי, זוגיות ואהבה, ש"אנשים יוצאים מהן עם חומר למחשבה". ויש גם סיורי קבלת שבת לעת שקיעה, "שממש מרגישים בהם את השכינה", אומר ריס. "כולם פה דוסים אבל וולקאמינג (פתוחים ומסבירי פנים), זה לא בני־ברק". הוא עומד על גג המבנה, לשם הוא מביא את הקבוצות שמגיעות לסיור, מביט על הר מירון ואומר: "זה נקרא לקבל את השבת. חוץ מהר מירון רואים את נחל עמוד, ומרחוק את הגליל התחתון. חצי מדינה רואים מכאן. צפת זה מהמילה צופה".
גאוותו של ריס גם על שורת המפורסמים מחו"ל שפקדו את המקום: "פאולה עבדול עשתה פה בת מצוה בגיל 51, היא יהודייה מהשטעטל. בכלל קוראים לה פסיה. אבא שלה יהודי סורי מדמשק. לואיס פונסי מהלהיט דספוסיטו קיבל פה השראה. אשתו נכנסה להיריון אחרי שביקרה בבית הכנסת הארי הקדוש, מה שלא קרה לה עד אז. נכתבו פה שני שירים מפורסמים, דספוסיטו ולך דודי, ושניהם עוסקים בזוגיות. ואן דאם בא לעשות פה תיקון רוחני".
רחוב אלקבץ 28, תיאום בטלפון: 04-6821771
מלון גליליי: פינוק מפרובאנס
יש לא מעט אפשרויות לינה בצפת, מצימרים ועד מלונות קטנים וייחודיים. אחד מהם הוא וילה גליליי, שנראה כאילו הובא כמו שהוא מפרובאנס שבצרפת וניטע באדמת הר כנען שבארץ ישראל. זהו מלון בוטיק עם 24 חדרים המתאימים לזוגות ולמשפחות, ובהם חדרי פנטהאוז עם מרפסת ענק הכוללת ג'קוזי המשקיף לנוף. המלון, שהוקם במבנה אבן בן יותר ממאה שנה, עבר שדרוג נרחב בחורף האחרון, רגע לפני היציאה מעידן הקורונה והחזרה לפעילות. בין הפינוקים המחודשים: מתחם ספא מפואר, בריכה מחוממת וגם מסעדת שף בשרית כשרה בשם "סומאק", שמומלצת לביקור גם אם אינכם אורחי המלון.
פרטים והזמנות באתר: https://www.villa-galilee.com
לדינו וכליזמרים: אירועי קיץ בצפת
לאחר שנת הקורונה חוזרים בצפת גם לפעילות תרבות ופנאי עם פסטיבל הלדינו הבינלאומי, שיצוין זו השנה השניה וייתן כבוד למורשת הצפתית ולימים שבהם, במאה ה־16, בצפת דיברו, אכלו, שרו וחיו לדינו. בפסטיבל, שיתקיים בתאריכים 20.7־22.7, תהיה שורה ארוכה של מופעים במספר במות ברחבי העיר העתיקה. לצד המופעים יוצע אוכל ברוח הלדינו, הרצאות ועוד.
הקורונה עצרה אפילו את המסורת העשירה של פסטיבל הכליזמרים, ועכשיו גם הוא ישוב לצפת עם חמש במות ומאות מופעים ללא תשלום ברחבי העיר. המופעים משלבים כליזמרים מסורתיים, אמנים עכשוויים, מופעים בינלאומיים ועוד. בתאריכים 17.8־19.8.
לפנייה לכתב/ת 
