לגדל עצמות ולנסות לרפא את הקורונה
מה הקשר בין הנדסת רקמות וניסוי שמבטיח לנצח את הקורונה? הקשר הזה עובר, איך לא, בהסתעפויות המוח היהודי שממציא לנו פטנטים: חברת ביוטכנולוגיה מחיפה הצליחה במחקר ניסיוני לפתח תרופה המבוססת על תאי גזע, ולהקל על חולי קורונה קשים. ממש חזון העצמות
"המבורגר שמהנדסים רק צריך להיות בעל טעם סביר. ייצור של רקמה אנושית חיה ומתפקדת עבור אנשים שאיבדו רקמה, זה כבר משהו הרבה יותר מחייב ומסובך", מסביר לי דר' שי מרצקי, המנכ"ל של חברת "בונוס ביוגרופ", שהיא חברת ביוטכנולוגיה שמתעסקת בהנדסת רקמות.
במהלך השנה האחרונה ערכה החברה ניסוי קליני ראשוני, אבל מבטיח, במוצר פרי המצאתה - המופק מתאים ונקרא MESENCURE ואשר מייצב את מצבם של חולי קורונה קשים ומרפא אותם.
וכדי להבין מה בדיוק הם עושים שם, בחברה החיפאית הזאת, נתחיל מחזון העצמות. ולא, הן ממש לא יבשות.
מתי נולד החלום של ייצור עצמות להחלפה?
"אנשים מאבדים עצמות כל הזמן, כתוצאה מתאונות, טראומות, גידולים, הזדקנות, אוסטאופורוזיס. היום, עבור אדם שאיבד מסה משמעותית של עצם, הפתרון היחיד שקיים הוא השתלת עצם עצמית. קוצרים עצם ממקום אחד בגוף שבו היא פחות נחוצה, כמו למשל צלע, חותכים אותה ומשתילים במקום שבו אבדה עצם אחרת".
כלומר, אתה לא מחזיר לו את הצלע.
"כן. אפשר להסתדר בלי צלע, בלי עצם אחת משוקת הרגל או חתיכת עצם מהאגן".
לא נשמע טיול בפארק.
"ממש לא. וגם כואב במשך שנים, אם לא במשך כל החיים וכל שינוי מזג אויר יוצר עוד ועוד כאבים חוזרים".
אז ד"ר מרצקי וחבריו בבונוס ביוגרופ חשבו על פתרון אלגנטי יותר ופיתחו יכולת ייחודית בעולם. "אנחנו יודעים לקחת באמצעות מזרק דוגמת תאים מהאדם, ולגדל עצם חדשה במקום זו שהוא איבד. זה הרבה יותר הגיוני והומני והעצם החדשה זהה לחלוטין לכל אחת מהעצמות האחרות בגוף כי היא גודלה מאותו מקור ומאותו די־אן־איי. אנחנו מביאים את העצם החדשה למצב שבו גם הביולוגיה, גם הפיזיקה וגם המכניקה שלה, יהיו כמו של העצם המקורית". נשמע שאפשר לעדכן גרסה לסיפור גן עדן? אדון מרצקי צוחק ואומר שכן.
"בניסוי בעצמות הגולגולת הראינו שמאה אחוז מהחולים החלימו ברמה שקשה לדעת איזו עצם היא המקורית ואיפה העצם החדשה שבנינו. בניסוי השני בחסרי עצם אורטופדיים בגפיים, ההשתלה הכי גדולה הייתה אצל חולה עם חסר עצם של שבעה וחצי סנטימטרים ברגל ושלא יכול היה ללכת. שנה אחר כך, הוא השתתף בתחרות איירון־מן וזה מעיד שהעצם חיה, בועטת, חזקה ועושה את העבודה".
ואיך כל זה קשור לקורונה? הרי לשם כך התכנסנו. אז ד"ר מרצקי מסביר שהקשר עובר דרך תהליך שנקרא "סערת ציטוקינים".
"ציטוקינים הם חומרים שמופרשים בתהליך דלקתי ויוצרים תגובת שרשרת דלקתית הדומה לכדור שלג שמניע את עצמו. במקרה של הקורונה, מדובר בתאים של מערכת החיסון שמתבייתים על הריאות כדי לחפש את הווירוס ולהשמיד אותו, אבל כיוון שהתהליך מבוצע ללא בקרה, כל נפח הריאה שאמור להיות מקום מעבר לחמצן, נתפס על ידי תאי מערכת החיסון שלא אמורים להיות שם בכלל".
כלומר, זה מה שגורם לחנק? וההמצאה שלכם היא שוטר התנועה שמחלץ את הפקק?
"כן, הצפיפות הזאת בתוך הריאות ועודף תאי החיסון שמקורם בחולה, היא שיוצרת את המצוקה הנשימתית שמסכנת חיים וגורמת לחנק החולה. את העובדה שאנשים מתים לא מהקורונה אלא מסערת ציטוקינים, לא אנחנו גילינו. אבל מה שכן גילינו, זה שהתאים שאנחנו משתמשים בהם בשגרה, לבניית העצמות, יכולים לאחר שפעול מתאים, לעצור את התהליך של סערת הציטוקינים".
ולמה עלה לכם הרעיון לבדוק את זה? מה לעצמות ולריאות?
"את העצמות אנחנו בונים מתאים שנקראים תאים מזנכימלים".
ומה זה?
"אלו התאים שאחראים אצלנו בגוף על בקרת נזקים. על ידי תהליך של התמקצעות, הם יודעים להתמיין ולהפוך לתאים יוצרי עצם, שומן וסחוס".
כלומר, אותם תאים שמהם אתם מייצרים את העצמות במעבדה, יודעים גם לווסת את הפעילות של מערכת החיסון?
"כן, לקחנו את התאים המזנכימליים, ושידרגנו את יכולתם לדכא פעילות יתר של מערכת החיסון על ידי כך שסיפקנו להם תנאי גידול מאוד ספציפיים שגרמו להם לייצר חלבונים שמונעים את פעילות־היתר של מערכת החיסון".
וזה לא מפריע לפעילות הכללית של מערכת החיסון?
"לא, כי להבדיל מתרופה שמורידה את כל הפעילות של מערכת החיסון בדקה, אלה תאים של הגוף שמרגישים את הסביבה ויודעים מתי להפריש יותר או פחות חלבונים לפי הצורך. כלומר, זו מערכת של שחרור חכם לפי הצורך, שעושה ויסות של פעילות מערכת החיסון".
אוקיי, אז מה עכשיו? כבר מתקשרים אליך מכל העולם?
"אכן. דיברו איתנו מכל העולם. אנחנו בעיצומו של ניסוי קליני על עשרות חולים. פירסמנו תוצאות ניסוי בעשרה חולים ראשונים שכולם חלו בקורונה והיו במצב קשה ולכולם הייתה מצוקה נשימתית קשה עם פגיעה בריאות וסימנים של פגיעה ברקמות נוספות, ולמעשה יום אחרי הטיפול, החולים שוחררו הביתה, הדלקת פחתה. אם לפני הטיפול 55 אחוז מהריאה הייתה חסומה בדלקת, בסוף המעקב זה הגיע לרמת חסימה של אחוז אחד וחלבוני הדלקת ירדו בצורה דרמטית. לאחר הטיפול, החולים הגיעו לרמה של 95 רוויה בחמצן ושוחררו הביתה בלי עזרה נשימתית ושוב, מדובר בחולי קורונה קשים שהיו בדרך להנשמה. במקום הנשמה החולים נכנסו לניסוי והשתחררו הביתה מהר מאוד.
רק עשרה אנשים. זה לא מאוד מבוסס.
"למרות מספר החולים הקטן, בשל איכות התוצאות ניתן להראות מובהקות סטטיסטית גם על קבוצת חולים קטנה יחסית, עכשיו אנחנו נמצאים בפאזה השנייה של הניסוי בשאיפה לאשר את הטיפול, כי הקורונה לא הולכת לשום מקום וצריך ללמוד לחיות איתה".
וזה מוגן בפטנט?
"בהחלט כן".
איך הספקתם כל כך מהר?
"קמנו שעה קודם. וברצינות, בתקופה של חצי שנה יצרנו מוצר רפואי חדש שלא קיים בעולם והצלחנו לפתח אותו ולהביא אותו לניסויים קליניים וזה זמן שיא בתחום הביולוגיה". ¥
לפנייה לכתב/ת 
