הגנים הסודיים של פריז

פריז נחשבת בעיני רבים לעיר שבה הרחובות הסואנים והבניינים המפוארים מרובים מהגנים ומהצמחייה. אלא שרחוק ממרכזי התיירות נמצאים כמה פארקים קסומים וסודיים, הידועים בעיקר למקומיים. הריאות הירוקות הללו יאפשרו לכם להתאוורר בביטחון ובהנאה, גם אם אתם מבקרים בעיר ביחד עם זן הדלתא או הווריאנט הדרום־אפריקני, שהלוואי ומשטרת הגבולות הייתה עוצרת ומבקשת מהם אותן בדיקות שהיא דורשת מכם. בשעה שהמוזיאונים ובתי הקפה יבקשו מכם בכניסה תעודת חיסון, מסכה ובדיקת PCR עדכנית, ציוצי הציפורים יקדמו את פניכם בשמחה. הכניסה חינם, ללא בדיקות מוקדמות וללא מסכות.

פארק פסגת־הכובע האדומה (Parc de la Butte-du- Chapeau Rouge)

לשבת בשפיץ של הגבעה

יש מסלולי ריצה. פארק קלרמאן

בצפון־מערב פריז, ברובע ה־19, מסתתר לו פארק רחב ידיים (כ־47 דונם) שקיבל את שמו ממסעדה וגן ריקודים ששכנו בו בסוף המאה ה־19, בדיוק כמו אלו שבציורים של רנואר. את פני המבקרים מקדמת מזרקה ענקית, שבמרכזה פסל של חוה בלבוש שלפני עץ הדעת. אם תלכו לאיבוד בשבילים הרחבים תגלו גם פסל של בכחוס, אל היין, כשעוד היה ילד חמוד מוקף בנימפות. בקיצור, פסלים שמחים.

העצים ענקיים ומספקים צל רחב, יש גינת משחקים לילדים, כוורות, מדשאות רחבות וגינת תבלינים. מאחר שהפארק בנוי על גבעה, מומלץ להתיישב בספסל הנהדר שבקצה, כשכל פרברי פריז הצפון־מזרחיים פרוסים לרגליכם.

בסוף אוגוסט נערך שם פסטיבל הקולנוע "סילואט" (Silhouette), עם הקרנות של סרטים על מסך ענק לאור הכוכבים (https://www.association-silhouette.com/).

סמוך לפארק אפשר ללכת לאיבוד ברובע מוזאיה (Mouzaïa) הנפלא, שכולו סמטאות צרות, מדרגות ובתים קטנים, ממש כפי שמדמיינים את פריז של האימפרסיוניסטים, לאור מנורות הגז.

חממות ובתי קפה. פארק אנדרה סיטרואן

גן רחמנינוב (Jardin Rachmaninov)

אגם וגשר

קצת יותר בצפון, ברובע ה־18, בפינת רחוב המלחין צ'ייקובסקי, שוכן לו הגן הקרוי על שם הפסנתרן והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב.

המילה גן קצת מטעה, כי מדובר ב־5.5 דונמים של שקט ושלווה. הגן נפתח ב־1991 ונמצא במרכז שכונה חדשה, שכולה בניינים בתכנון מודרני מוצלח. חלק מהם מאכלסים זכאי דיור של העיר פריז. במקום לדחוף את תושביה מעוטי היכולת לפרברים אפורים החליטה העירייה לשכן אותם בבניינים יפהפיים, וכך לשפר את איכות חייהם.

בגן ערוגות צבעוניות במיוחד, שהגננים נוטעים בהם פרחים שונים על פי עונות השנה. יש גינות תבלינים, מסלולי ריצה, מדשאות, שבילים שקטים וטרסות מדורגות המאפשרות לשבת להפסקת צהריים ולהשקיף על הנעשה למטה. בגן אגם נחמד, מוקף בצמחי במבוק, ועליו גשר עץ המאפשר לעבור בין שתי גדותיו. בכניסה לגן עומד פסל של ספר פתוח ענק ממתכת, שבו משתקף הנוף.

הפארק גובל בבית ספר יסודי שעל הבניין שלו ניצב פסל של ציפור ענקית שכמו מגוננת על התלמידים שבחצר. מעבר לכביש מיתמר בית המשפט החדש של פריז, בניין רב קומות בתכנונו של האדריכל המפורסם רנצו פיאנו, שנראה כמו שלוש קוביות משחק ענקיות שהונחו זו על גבי זו.

האזור היה פעם ידוע לשמצה, ועד היום ברגע שיוצאים ממתחם השכונה האווירה משתנה בבת־אחת והופכת לפחות נינוחה ומלאה בצפירות מכוניות מהכביש המקיף את פריז.

פארק קלרמאן (Parc Kellermann)

שרידי הנהר

בדרום־מערב פריז, ברובע ה־13, בסמוך לכביש הסואן המקיף את העיר, נמצא פארק קלרמן – גן עדן רגוע שברגע שבאים בשעריו שוכחים את כל הסאון שבחוץ. הגן משתרע על לא פחות מ־56 דונם. הוא נפתח למבקרים ב־2018, יש בו שלושה מפלסים, וחוצה אותו נהר הבייוורה (Bièvre), שבעבר זרם על פני הקרקע ולימים נבנו מעליו רחובות והוא הפך לערוץ תת־קרקעי. אם תסתכלו היטב על מרצפות הרובע החמישי אולי תבחינו בשלטים המציינים שפעם היה שם נהר. החלק הזורם היום בפארק הוא אחד השרידים האחרונים על פני השטח. המים מבעבעים מתוך מפל מלאכותי. אפשר לטפס במדרגות עד לפסגתו של הפארק. באגם המרכזי שוחים דגי נוי וצפים פרחי מים. בחווה חינוכית הפועלת בשעות הפתיחה של הפארק אפשר להתרועע עם תרנגולות, עזים, כבשים וארנבות, שכמו הרבה תושבים אחרים בעיר הגיעו מפרברי צרפת.

גם כאן יש מסלולי ריצה ואפילו מגרשי טניס וכדורגל. בקיץ מוצעות לילדים פעילויות מודרכות.

פארק סאנט־פרין (Parc Sainte-Périne):

צמחייה עבותה ופראית

הפארק הזה, הממוקם ברובע ה־16 היוקרתי, קרוב לסן, הוא אחד העתיקים בפריז. בראשית הייתה זו הגינה של מנזר סנט ז'נבייב, שהוקם בתחילת המאה ה־12 והחזיק מעמד עד למהפכה הצרפתית, אז נמכר לאזרחים והפך לכר מרעה לפרות ולסוסים. במאה ה־19 הוקם שם בית יתומות על שם הקדושה פרין. בשנות ה־70 של המאה ה־20 הפכה עיריית פריז לבעלים המאושרים של השטח הענק הזה, המשתרע על פני 60 דונם. יש בו עצי אדר וערמון עתיקים, שניטעו כדי לייצר צל ליתומים, וגם מינים רבים של צמחים שהובאו מאסיה כדי להעניק לאזורים שונים בפארק חזות אקזוטית. אפשר לעצור בחלק המיועד לפיקניקים וגם לקחת את הילדים לשחק במגלשות ובמתקנים. המבוגרים יכולים להשתעשע במתקני הספורט באוויר הפתוח.

ייחודו של הפארק הוא אזורי הצמחייה העבותה והפראית שבו. הקשיבו לציוצי הציפורים, שקשה להבחין בהם בפריז הסואנת.

פארק אנדרה סיטרואן (Parc André Citroën)

מאקונומיקה למכוניות

אם חוצים את גשר גאריגליאנו (Garigliano) מכיוון פארק פרין לגדה השנייה מגיעים לפארק הגדול והמפורסם ביותר ברשימה החשאית שלנו. קשה לעמוד בקסמו של פארק אנדרה סיטרואן שברובע ה־15. אחרי הגשר, כשתתקדמו לכיוון הפארק, תראו את הבניין המרשים של הטלוויזיה הצרפתית הלאומית. פנו שמאלה וטיילו לאורך גדת הסן, שם עוגנות ספינות ה"פניש", שבהן גרים אנשים וחלקן הן בתי קפה צפים.

ההיסטוריה של הפארק מפתיעה ונראית כאילו יצאה ממשחק המחשב "פורג' אוף אמפיירס". בסוף המאה ה־18 שכן שם נמל הדייגים הקטן ז'אבל. בתחילת המאה ה־19 החליט המלך שארל העשירי להפוך אותו לבית חרושת לייצור אקונומיקה, הידועה בעקבות זאת בשמה הצרפתי "או דה ז'אבל". הצלחת המפעל משכה תעשיינים אחרים, וכך הגיע גם אנדרה סיטרואן והחל לייצר שם תחמושת למלחמת העולם הראשונה. 20 אלף פגזים יוצרו שם מדי יום, וסיטרואן הפך לאיש עשיר. בתום המלחמה החליט סיטרואן לייצר מכוניות, והשאר היסטוריה. אחת המכוניות היפות בעולם, ה־DS, יצאה משערי המפעל הזה בתקופת זוהרו.

בשנות ה־90 הועתק ייצור המכוניות לפרברים, ועיריית פריז החליטה להקדיש את השטח ליצירת פארק חדשני, המשתרע על 10 דונמים. התכנון הופקד בידי אדריכל הנוף המפורסם ז'יל קלאמן, הידוע בחיבתו לצמחייה פראית יותר מאשר לשורות העצים והדשא המדויקות של גני הטילרי או גני לוקסמבורג.

המקום מתחלק ל"גן הלבן" ול"גן השחור". הגן הלבן מיועד לבני נוער, ויש בו מגרש למשחקי כדורגל וכדור יד וכן שולחנות פינג־פונג ואומגה קטנה. בגן השחור, המיועד לקטנים יותר, יש תיבת חול, בקתה ומגלשות.

מעל לגן מרחף כדור פורח נייח, שממנו אפשר להשקיף על פריז מגובה 150 מטרים. בניגוד לשאר הפעילויות במקום, העלייה אליו היא בתשלום: 14 יורו למבוגר ו־7 יורו לילדים מגיל 3 ועד 11. את הכרטיסים יש להזמין מראש: https://did.li/jwSfT. במזג אוויר סגרירי הבלון מקורקע.

בימי שרב ילדים מתרוצצים כאן בצרחות הנאה בין ה"גייזרים" שבמזרקה, הבוקעים בהפתעה. מותר ומומלץ להירטב. בפינה מיוחדת ואינטימית יותר יש פינות ישיבה קטנות: הגן הכסוף, הזהוב, האדום, הכתום, הירוק והכחול, על פי צבעי הצמחייה המקיפה אותם בערוגות קטנות. קסום. שתי חממות גדולות משלימות את הסיור הבוטני. במקום פועלים גם בית קפה ומסעדה.

ועוד פארקים

אלו הם רק חלק מכתמי הירק הנפלאים במפה של פריז. נסו לגלות עוד פינות מסתוריות בעיר. יש הרבה והן מספקות מנוחה ורוגע בין ביקורי החובה במגדל אייפל, בלובר או בבסטיליה. לרוב הפארקים אין אתר משלהם, ואפשר למצוא פרטים על שעות הפעילות באתר של עיריית פריז: https://katzr.net/6224dd. גם בוויקיפדיה מוקדש ערך לכל פארק, לפעמים אפילו בעברית. ברוב המקומות שעות הפעילות בקיץ הן מ־7.00 בבוקר עד 9-8 בערב, שכן השמש שוקעת מאוחר בעיר האורות. יש לבדוק באתר העירייה את לוח הזמנים המדויק לכל מקום.