טעם החיים

מי היה מאמין שדווקא תקופת הקורונה, שנחשבת לסיוט עבור עולם המסעדנות בארץ, עם שלל סגירות, פתיחות והנחתות, תהיה השנה שבה תגיע הפריצה הגדולה של נדב ודניאל, בוגרי "MKR המטבח המנצח". בשנים האחרונות, עד לסגר הראשון, הם ערכו ארוחות פרטיות בביתם שבקדימה ובבתי לקוחות. כשזה נעצר, בשל הסגרים, לא יכלו להישען על מקור הפרנסה העיקרי שלהם והיו אבודים בחלל, ואז הגיעה הצעה מפתה מהשף יובל בן נריה (קבוצת טאיזו) ששינתה הכל.

"אחרי שהתחילה התוכנית, הגיעו אלינו המון הצעות", מספר נדב. "אירועים פרטיים, הזמנות לשיתופי פעולה, ממש הוצפנו. מהפרק השני כבר היינו סגורים לחצי שנה קדימה להזמנות. לא ידענו איך לאכול את זה. אנחנו לא באים מהעולם הזה של הבידור, אבל למזלנו שכרנו מנהלות שכן ידעו להמליץ לנו מה כן ומה לא".

"ואז הגיע יובל בן נריה", ממשיכה דניאל את דבריו. "הוא ראה ארוחת טעימות שערכנו באירוע ופנה למנהלת שלנו נירית וייס. הוא אמר שאנחנו נראים לו חמודים ושהוא רוצה לפגוש אותנו. בדיוק נסגר לו המטבח של טאיזו והוא לא רצה לשלוח את העובדים הביתה, וחשב מה אפשר לעשות יחד כדי לשמר את העסק".

הכרתם אותו לפני?

דניאל: "רק בשם. אבל מהרגע הראשון היה לנו חיבור חזק איתו והמטרות שלו היו המטרות שלנו. בניגוד להמון אנשים בתעשייה, יובל רצה שהשם שלנו יהיה בפרונט, התפריט שלנו והכל שלנו, ושהוא יישאר מאחורי הקלעים ורק יעזור לנו לבנות את המסביב. עד אז ידענו לעשות רק אירועים פרטיים, ויובל תרגם אותנו למשלוחים ולסרוויסים מטורפים. היינו מוציאים 400 משלוחים ביום. לא היינו מוכנים לכמות האהבה ולא ידענו עד כמה זה יצליח, באנו לעבוד. באנו לחודש ונשארנו לחצי שנה. יובל הפך להיות המנטור שלנו לכל החיים. האדם שנתן לנו הזדמנות ראשונה בשוק. הוא האמין בנו".

נדב: "הוא שילוב מדהים של רומנטיקה ופרקטיקה. זה דבר שלא מובן מאליו בכלל בעולם של היום".

צילום: אלעד גרשגורן

חיזור מעולם אחר

סיפור ההיכרות של נדב נובל (31) ודניאל תור (30), הזוג הנשוי שכולם מכירים מהטלוויזיה כ"נדב ודניאל" שהגיעו לגמר העונה השנייה וסיימו במקום השלישי, נשמע כאילו נלקח מהאגדות הכי מרגשות של דיסני – רק בסגנון תאילנדי. גבר ממשפחת חקלאים מהערבה שגדל לצד עובדים זרים שמשמשים לו כחברים הכי טובים, הולך ללמוד תואר אקדמי ושם מכיר בת למשפחה של אנשי עסקים מרעננה, שרחוקה שנות אור מדרך החיים שהכיר. הדבר היחיד שזהה אצל שניהם הוא האהבה לסגנון הבישול של המזרח הרחוק.

"בשנת 2016 התחלתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית בינלאומית במכללת ספיר", מספרת דניאל, ונדב מרותק לדבריה כאילו הוא שומע אותם לראשונה בחייו. "נדב למד באותה מכללה שיווק טכנולוגי. באנו מעולמות שונים לגמרי אבל התשוקה לאוכל הייתה תמיד אצל שנינו. דרך פעילות חברתית של המכללה השתתפנו שנינו ביריד מכירות שניהלו הסטודנטים. נדב הקים דוכן של אוכל תאילנדי, ואני הקמתי דוכן של צילומים מהמזרח. לפני הלימודים טיילתי שלוש שנים במזרח במלא מקומות, ורציתי להחזיר עטרה ליושנה ולמכור תמונות יפות משם".

רצה קופידון, והדוכנים של נדב ודניאל נבחרו לעמוד זה לצד זה. "אני הקמתי את הדוכן שלי ואז נדב בא באיחור מטורף והתחיל לעבוד על הדוכן שלו. שאלתי אותו אם הוא צריך עזרה והוא ביקש שאעזור לו בחיתוך הירקות. מפה לשם, ישר היה קליק אבל לקח לנו שלושה חודשים להיות יחד".

באשמת מי?

"בואי נגיד שנדב חיזר אחריי בדרכים שלו. הוא ביקש את המספר שלי באותו היום, ואמר שאם הוא יהיה בסביבה הוא יקפוץ לבירה".

לא נשמע מכוון מטרה.

"בדיוק. באותו יום, סטודנט אחר ביקש את המספר שלי וקבע איתי לשתות משהו – זה ישיר. אנחנו מאוד שונים, אני והוא. אני ישירה, נדב פחות, ככה זה אנשים מהערבה, אנשים של פעם שמכבדים דברים. אז לא ידעתי להעריך את זה".

נו, אז איך התחיל בסוף הקשר?

"נפגשנו פעם אחת שלושה חודשים לאחר הפגישה הראשונה", מספר נדב, "ובפגישה הזו היא נפרדה ממני, אמרה שזה לא יילך. אבל אמרתי לה - אני יודע שאת תחזרי. הייתי רגוע כי ידעתי שאני והיא זה לתמיד".

דניאל: "וחזרתי".

צילום: אלעד גרשגורן

עם הראש בקיר

תוך שבוע הפאוור קאפל החליט שהוא פותח יחד עסק של אוכל תאילנדי. "אמרנו בוא נעשה כסף – נלמד ביום ובסופי השבוע נעבוד", מספרת דניאל. "אחרי הדוכן הראשון של נדב הגיעה אליו הצעה לבשל באירוע פרטי. עשינו שם את האירוע הראשון שלנו יחד אבל לא היינו טובים בו. התפריט היה מורכב בעיקר ממרק ואורז שרוף, הכל עשינו בווק חשמלי. נדב שאל אותי בסוף האירוע אם באמת אני רוצה להיכנס איתו לזה. לא ידעתי כלום על עולם הקולינריה אבל הרגשתי שאם נתאמץ מספיק נצליח".

נדב: "רצנו עם הראש בקיר ותוך כדי למדנו. מאותו אירוע ראשון החלו לזרום בקשות לארוחות. כל שבוע היה לנו שני אירועים לפחות והשתפרנו מפעם לפעם".

ומאז נהיה לכם סוף טוב הכל טוב?

"ממש לא", דניאל צוחקת. "היו הרבה פעמים שפתחנו וסגרנו את העסק. היינו זוג רומנטי בעיקר, לא זוג שמנהל יחד עסק. נדב לא מדבר את רגשותיו לרוב, אבל אחרי מספר חודשים הוא אמר שאם לא נסגור את העסק, הזוגיות שלנו פשוט תיגמר, והסכמתי איתו".

זוג השפים המאוהבים בחרו בזוגיות על פני העסק, אבל רגע לפני הסגירה הרשמית החליטו לנסות שוב. "היה אירוע אחד שהתחייבנו אליו לפני התאריך שהחלטנו לסגור הכל. עשינו אותו ולא יכלנו לעצור. הבנו שפשוט לא התנהלנו נכון עד כה, היינו עושים הכל לבד וברור שזה גרם לריבים ולויכוחים שלא פסקו. בזכות העסק התפתחנו גם במערכת הזוגית, למדתי לסמוך עליו בעיניים עצומות ולשחרר. שנינו מאוד פרפקציוניסטים אז אנחנו יכולים להעיק אחד על השנייה. הבנו שהכי חשוב זה לדבר ובצורה נכונה".

נדב: "חזרנו לעסק בפול גז. אני הייתי על האוכל ודניאל על הניהול. היינו נוסעים לתל אביב בפיאט פונטו בת 13 שנה, משכיבים את הכיסאות ודוחפים בבגאז' הכל. היינו מתפללים שהרכב לא ייכבה בדרך, אבל הוא נכבה המון פעמים. לאט לאט התחלנו להיות ידועים. צברנו שם. אירחנו אנשים ברעננה בבית ההורים של דניאל והיה מדהים. פתאום משום מקום התקשרה אלינו מלהקת ושאלה אם בא לנו לבוא לתוכנית 'המטבח המנצח'".

דניאל: "לא הבנו מה היא רוצה, חשבנו שאנחנו הדבר הכי משמעמם בעולם. בדיעבד היינו הליהוק המושלם – נדב שאדיש כל כך ומתחיל לאכול באמצע הלחץ ואני בדיוק ההיפך, רצה ממקום למקום בהריון".

צילום: אלעד גרשגורן

הריונית סקסית

הזוג שחשב שהוא נטע זר בין הזוגות הצבעוניים של הריאליטי, כבש את המסך ושרף את לב הצופים מאהבה. "רגע לפני תחילת התוכנית נכנסתי להריון לא מתוכנן", מספרת דניאל. "באותו הזמן גם התאוששתי אחרי תאונה קשה שחוויתי והסיכויים להשתתף בתוכנית הפכו לאפסיים. התקשרנו ואמרנו שאנחנו מבטלים. ההפקה התחננה. הם היו צריכים אישורים כי הייתי בהריון בסיכון גבוה. בכל הטירוף משהו בנו אמר שזה עכשיו או לעולם לא. החלטנו שאנחנו הולכים על זה. למרות הנזקים מהתאונה וההריון המתקדם אני הכי אוהבת בעולם איך שיצאתי בטלוויזיה, הייתי הריונית סקסית עם פרצוף עגול והרגשתי טוב מאוד. רותי ברודו וחיים כהן נתנו לנו המון כלים להתמודדות גם מאחורי הקלעים. תמיד באו לבדוק איך אני מרגישה. ההפקה הכינה לי טוסט בין הצילומים".

אני פחות רואה אתכם בהשקות ופרמיירות.

"נכון וחבל כי אנחנו מתים על זה", דניאל מזדקפת. "מתים שיזמינו אותנו. בגלל שבדיוק אחרי התוכנית פרצה הקורונה לא היו לנו השקות ואירועים וגם בדיוק ילדתי את גפן. פרסמו אותנו ולא היה רחוב ללכת בו ולהשוויץ. לפעמים טיימינג זה דבר מצחיק ומתעתע".

אחרי התוכנית נדב ודניאל חוזרו לא מעט על ידי השמות המוכרים ביותר בתעשייה. בהובלת הניהול האישי הם החליטו ללכת על שני פרויקטים מרכזיים. אחד מהם הצליח ובגדול, אך מהשני הם נותרו מצולקים ונשארו בעיקר עם תביעות משפטיות שמתנהלות בימים אלה. "העולם הזה לא פשוט", דניאל משתפת. "אחרי השת"פ עם יובל בן נריה היינו מטאור. הצעה אחת הצליחה מאוד עם רשת מלונות דן, והשנייה הכירה לנו את הצד הרע של התעשייה עם קבוצה שנעדיף לא להגיד את שמה בגלל התביעה שמתנהלת".

מה היה?

"השקענו בפרויקט ולא לקחנו דברים אחרים, ובדקה התשעים הם החליטו להפר חוזה. זה פגע בנו בצורה קשה מבחינה כלכלית ואישית. לצערי אנחנו בהליך משפטי לא פשוט. מזל שיש לנו ניהול שעוזרים לנו לשחות בים של כרישים, אחרת המקרה הזה היה גורם לנו לפרוש מהתחום. נפגענו מאוד. היינו מחויבים לתהליך הזה, אנחנו אנשים של נשמה וכשאתה מקבל כזו סטירה מהחיים זה קשה. לא ישנו בלילות".

ואיך התאוששתם?

"בזכות הפרויקט השני שלקחנו עם רשת מלונות דן בריזורט דן קיסריה. פתחנו פופ־אפ מטורף של מסעדת טאפסים תאילנדית עם קוקטיילים של בר האימפריאל שנותנים שואו ענק".

נדב: "מרגיש פה ממש כמו בתאילנד, אי של שפיות בעולם שבו אי אפשר לטוס. התחלנו לעבוד במלון מיוני ונשאר עד סוף הקיץ והיד עוד נטויה. זה פעם ראשונה שאנחנו חווים אנשים. בקורונה ראינו רק קופסאות של טייק־אוויי ופתאום אנחנו חווים מסעדנות ואנושיות אמיתית".

למה לא פתחתם מקום משלכם?

"הרגשנו שזה לא הזמן. רצינו לנשום עוד דברים ולא לקפוץ למים".

לא שומרים כעסים

בקרוב יגיח לחייהם פרויקט חדש: דניאל נמצאת בחודש החמישי להריונה עם בן, שיצטרף לגפן הבכורה. "גם זה לא היה מתוכנן", היא חושפת ושניהם מביטים אחד בשני בחיוכים מאוהבים. "זה פשוט קרה ואנחנו מאוד מאושרים שזה קרה".

נדב: "הייתה לנו שאיפה לילד נוסף אבל לא חשבנו שזה יקרה כל כך מהר. יהיה ביניהם הפרש של שנה ושמונה חודשים".

אתם כל הזמן ביחד, ועדיין מאוהבים כאילו היכרתם אתמול. מה הסוד?

"במהלך השנים למדנו במה כל אחד חזק. אמנם אנחנו יחד פיזית אבל כל אחד בכיוון שלו. השבוע עדי אשכנזי אמרה בסטנד אפ שלה שכשנשואים מחכים כל הזמן לחזור הביתה ומתפללים שהוא יהיה ריק. אנחנו כל הזמן מתפללים שיקרה ההיפך".

דניאל: "ברור שיש לפעמים ויכוחים ואתגרים, אבל לא הולכים לישון עם הכעס בבטן. מדברים תמיד. בעבודה שלנו כל אחד מתפתח במקום האישי שלו. והכי חשוב זה שהתשוקה ביני לבין נדב תמיד קיימת. אי אפשר לעבוד במקצוע הזה אם אין לך תשוקה. תאמיני לי שזה לא הכסף, אין בתחום הזה הרבה ממנו. שתביני, היום בחמש וחצי גפן התעוררה כי גירד לה הראש אז קמנו שנינו וחיפשנו לה את הכינים. ואז הגשנו דברים לעסק, אכלנו מהר ונסענו לפה לתפעל סרוויס ולשבת לראיון וצילומים. אחרי זה אנחנו אוספים את הקטנה מהגן וחוזרים לפה בערב. יש כל כך הרבה דברים לעשות, ואנחנו משתדלים לעשות אותם על הצד הטוב ביותר".