מכה שורשים

כל דבר בנבחרת הבייסבול של ישראל נוגד את ההיגיון. העלייה לאולימפיאדת טוקיו, הנבחרות המבוססות שהשאירה מאחור, איסוף השחקנים היהודים מכל רחבי ארה"ב בקפידה. אם שום דבר כבר לא מציאותי, אז למה שלא יגיע גם ניצחון על מקסיקו?

בואו נעשה רגע סדר בדברים. ישראל השיגה אתמול ניצחון היסטורי בטורניר האולימפי, 5:12 מהדהד על המקסיקנים. במקום לסיים את דרכה עם שלושה הפסדים, היא סידרה לעצמה שני משחקים נוספים: הבוקר (06.00) מול דרום־קוריאה ברבע הגמר (ישראל הפסידה 6:5 בהארכה לקוריאנים במשחק הראשון), ואז חצי גמר או מסלול הניחומים.

הג'וקר של בוסטון

זו הייתה הופעה מטורפת באיכותה, אבל לא רק משום ששחקני הנבחרת התעלו, אלא גם בשל מי שעלה מולם: נכון שחלקם כבר קרובים לגיל 40 ורחוקים משיאם, אבל היו בסגל המקסיקני מספר שחקנים מעולם אחר. זו נבחרת מעוטרת, ממדינה ששואבת מהשכנה ארה"ב ונושמת בייסבול.

לישראל יש בסגל הרבה שחקנים נהדרים שחלפו פה ושם בליגה המקצוענית, ובעיקר שיחקו בליגות האמריקניות המשניות, אבל אין לה שם עוצר נשימה כמו בנבחרות האחרות – פרט לאיאן קינסלר (39). והוא בכלל פרש מבייסבול לפני שנה וחצי.

עד כמה הוא טוב? הכי פשוט להתחיל מ־2017. ישראל סיימה במקום השישי באליפות העולם, הפעם הראשונה בה הגיעה לתחרות הזו, וקינסלר זכה בזהב באותו טורניר. איך זה מסתדר? למרות הפניות של האיגוד הישראלי במהלך העשור האחרון, ארה"ב רצתה אותו בסגל והוא לא יכל לסרב. כן, הנבחרת שיכולה לבחור ממאגר אינסופי של סופרסטארים. זה אמור לתת לכם מושג על המעמד של קינסלר בענף, כוכב בייסבול יוצא מן הכלל, שגם אחרי שסיים כביכול את הקריירה עדיין נותן דחיפה אדירה לנבחרת.

שחקן הבסיס השני שיחק לאורך רוב הקריירה בטקסס ריינג'רס, הקבוצה שנתנה לו את הבכורה ב־MLB ב־2006. הוא חבט 257 הומראנים (הקפות מלאות), נבחר ארבע פעמים לאולסטאר וזכה פעמיים ב"כפפת הזהב" – הפרס המוענק לשחקן המצטיין בליגה בעמדה שלו. הוא סיים עם 1,999 חבטות, כאשר רק כ־250 שחקנים בהיסטוריה הגיעו ל־2,000. וב־2018 קינסלר הגיע לשיא. הוא חתם בבוסטון רד סוקס, והתברר כנשק משמעותי בריצה של מועדון הפאר לאליפות. הוא היה פשוט נפלא באותה עונה, ושיחק משוחרר והתקפי מתמיד, אולי מתוך ידיעה שזה הסיכוי האחרון שלו להשיג תואר לפני הפרישה.

והיא הגיעה בדצמבר 2019. אחרי 14 עונות בליגה, עם חוזים שהסך שלהם עבר את רף 100 מיליון הדולר, הוא ירד מהבמה. זו הייתה ההזדמנות הגדולה של נבחרת ישראל. אחרי הפרישה היה קל יותר לשכנע אותו להצטרף ולהחליף מדים – בטח כאשר האפשרות הנדירה של הופעה באולימפיאדה עמדה לנגד עיניו.

"הרגשנו בישראל תחושה של קהילה"

קינסלר יהודי מצד אביו. סבו וסבתו, משפחת קינסטליך, הספיקו להימלט מגרמניה לפני תחילת מלחמת העולם השנייה והשתקעו בניו־יורק, והאב נאלץ לאתר מסמכים נשכחים בבית כנסת בעיר כדי שאיאן יוכל לקבל אזרחות. אבל חשוב לציין שהיהדות לא בלטה במיוחד בביתו. את חנוכה ופסח ציין עם המשפחה מהצד של אביו, אבל לא יותר מכך. רק כאשר הסכים לייצג את ישראל והגיע לכאן עם אשתו רגע לפני פרוץ הקורונה, כדי להשלים את תהליך האזרוח המחייב, הוא קיבל מכה שהחזירה אותו לשורשים.

"בהתחלה הסכמתי כדי שאוכל להמשיך לשחק בייסבול", אמר קינסלר ל"דאלאס מורנינג ניוז", "אבל הנסיעה לארץ גרמה לי להבין את המורשת שלי. זה היה מיוחד לצלול לתוך עץ המשפחה ולהבין את ההיסטוריה שלי, גרם לי להתגאות בייצוג ישראל". אשתו טס הוסיפה: "הרגשנו בישראל תחושה של קהילה. למרות שהמגפה התעצמה, חשנו שלווה ורוגע". אביו, האוורד, שהיה מאושר מכך שהבן גילה את היהדות מחדש, סיפר לאיאן על ילדותו, בה התנכלו לו והכו אותו בגלל מוצאו: "המסע פקח את עיניו. לפני כן הוא מעולם לא הבין מדוע ילדים יהודים נהגו לגשת אליו ולומר לו שהם מעריצים אותו. כעת זה יותר מבייסבול עבורו, הוא הבין את עומק האחווה של העם היהודי".

עכשיו קינסלר הוא השם המאיים ביותר בסגל הישראלי בטוקיו, כזה שאוהדים שרופים שצופים בטורניר נדהמים לגלות. הוא נחוש לעזור לקידום הענף בישראל, והצהיר כי כאשר יתאפשר לו יביא גם את ילדיו לביקור במדינה כדי שירגישו קשורים יותר למסורת. אם הוא יעשה את זה עם מדליה אולימפית, הוא יהפוך את הסיפור של המשפחה שנמלטה מאימת הנאצים למרגש עוד יותר.