בחצר האחורית
אתמול היה ניסיון אונס של קשישה בת 80. לפני קצת יותר משבוע זו הייתה אישה קשת־יום בת 50 שהוכתה באלימות במהלך ניסיון לאונס. שתיהן מדרום תל־אביב. בשני המקרים העצורים הם מסתננים מאפריקה. רוב המדינות המערביות מתקשות להתמודד עם גלי ההסתננות. זו לא בעיה שהתחילה אתמול. כבר לפני 17 שנה כתב עיתונאי בריטי חשוב, דייוויד גודהארט, עורך ה"ספקטטור", מאמר מכונן תחת הכותרת "אי־נוחות מזרים". המאמר הפתיע משום שהכותב נחשב לליברל אדוק. אפילו עיתון השמאל, "הגרדיאן", החליט לפרסם שוב את המאמר. הטענה העיקרית שם הייתה: ככל שחברה הופכת ליותר הטרוגנית, כך היא הופכת לפחות סולידרית.
בישראל, כמו בעולם, יש הרבה מאוד אנשים עם רצון טוב. יש להם תקציבי עתק, גם מאירופה, כדי לדאוג למסתננים. כוחם רב להם באקדמיה, בקליניקות משפטיות, במדיה, וההשפעה שלהם על מערכת המשפט - אדירה. הרי גרים היינו. כלומר זרים. ומה ששנוא עלינו - אל נא נעשה לאחרים. דא עקא, שיש מי שמשלם את המחיר. עניי העולם חשובים, מאוד חשובים. אבל מי שסובל, ממש סובל, הם ענייי עירנו. הסובלים הם אלה שהמסתננים התיישבו בקרבם.
כוחם האדיר של סנגורי המסתננים הוביל לכך שלפחות מחקר אחד, שפורסם מטעם מחלקת המחקר של הכנסת, הצביע על כך שהמסתננים שייכים למחלקת ל"ו צדיקים. הם פחות עבריינים מהישראלים, הכריז המחקר, שחסידי ההגירה מאפריקה אהבו לצטט שוב ושוב. "המרכז למדיניות הגירה" ערך מחקר משלו, בדק את הממצאים - וגילה שמדובר בלא פחות ממניפולציה. בעדות שנתן בכנסת, כבר ב־2012, הציג מי שהיה אז מפקד תחנת לוינסקי, רב־פקד ארז קעטבי, את העיוות. מתוך 148 עבירות שוד, סיפר קעטבי, במהלך שמונה חודשים, נעצרו רק 25 חשודים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מסתננים. אפשר היה להסיק, ולפרסם מחקר, שקובע ש־123 מקרים אינם קשורים למסתננים. אבל, המשיך קעטבי, העדויות הצביעו על כך שבעוד 109 מקרים שנחקרו העבריין הוא מסתנן אריתראי או סודני. אלא שמכיוון שאין עצור, הרישום הוא על"ן (עבריין לא נודע). המשטרה, הודה אז קעטבי, לא מפרסמת ברבים כי יש חשש רציני שמדובר בסודנים או אריתראים, משום שיש סיכוי מסוים שמדובר באתיופים. זה כמובן טיוח. אם מתוך ה־25 שכן נעצרו לא היה אתיופי אחד, אלא רק מסתננים, אז אפשר לומר בוודאות די גדולה שמתוך 148 מקרי שוד 134 בוצעו על ידי מסתננים. כלומר, 90.5%.
מה עם נתונים מחקריים שלא מבוססים רק על עדות מפתיעה של קצין משטרה? ובכן, "המרכז למדיניות הגירה" ביקש, אבל בתגובת המשטרה נכתב שהנתונים "עלולים להוביל לתיוג אוכלוסיות ולפגיעה ברגשותיהן". אוי, מסכנים שכמותם. בדרום תל־אביב, אגב, לא זקוקים למחקרים, הם יודעים מה קורה. בדצמבר 2018 שונתה המדיניות, והמשטרה העבירה את הנתונים. המחקר המבוסס יותר יצא לדרך.
ובכן, מתברר שבין השנים 2010 ל־2017 הייתה מעורבות המסתננים (סודן ואריתריאה) בעבירות שוד גדולה פי 6.5 עד 29.5 ממעורבותם של אזרחי המדינה. בעבירות תקיפה המצב אף גרוע יותר. כדאי להוסיף שזרים שאינם מסתננים (עובדים המגיעים לפרק זמן מוגדר) מעורבים בפשיעה פחות מאזרחי המדינה וכמובן שגם הרבה פחות מהמסתננים. זו לא רק ישראל. סדנא דארעא חד היא. גם במדינות שבהן זוכים המסתננים למעמד חוקי, ולעיתים גם לסיוע מהמדינה, אחוזי הפשיעה גבוהים בהרבה מאלה של אזרחי המדינה. מחקרים אחרים מצביעים על כך שבני הדור השני מעורבים אף יותר בעבריינות. יש למה לצפות.
צריך להבהיר: גם אם מסתננים מעורבים יותר בפשיעה, רוב המסתננים אינם מעורבים בעבריינות. העניין הוא שאת העבריינות מרגישים בעיקר באזורים שבהם מרוכזים המסתננים, כמו דרום תל־אביב. והבעיה הגדולה יותר היא שכמעט כל צעד שאמור לעודד החזרה מרצון של מהגרים, כמו חוק הפיקדון, נפסל על ידי בית המשפט העליון. ובשילוב המדהים הזה - בין פעילי ארגוני זכויות, מדיה, אקדמיה ומשפט - יש אוכלוסייה חלשה שנרמסת. שלשום התקיימה הפגנה בדרום תל־אביב של האוכלוסייה החלשה נגד הסבל הזה. ההפגנה זכתה לסיקור אפסי. למי אכפת. הם בחצר האחורית. היכונו לאונס הבא. ¿

