ביקור גורלי
ראש הממשלה צפוי לבקר בקרוב בארצות־הברית, אין זו כלל הגזמה לקבוע שביקור זה יהיה אחד מהחשובים ומהמשמעותיים לישראל בגלל סוגיות מרכזיות העומדות להכרעה. הביקור יתקיים בסימן הצלחה ויהווה הזדמנות לנשיא ביידן להפגין את ידידותו ואת הערכתו העמוקה לישראל כמדינה היהודית הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, והנראות התקשורתית תהיה בהתאם.
בראש ובראשונה ניצבת סוגיית האיום האיראני. ניתן לקבוע שהממשלה הקודמת נחלה כישלון אסטרטגי בבלימת איראן במרוץ להשגת אופציה גרעינית צבאית. תמצית הכישלון טמונה בכך שישראל באמצעים מגוונים תרמה לשכנוע הנשיא הקודם טראמפ לסגת באופן חד־צדדי מהסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן. במבט לאחור, ההסכם, גרוע ככל שהיה, עדיף על האשליות שהתנפצו ולפיהן הטלת סנקציות כלכליות ובידוד איראן ישברו אותה מבפנים ויעצרו את תהליך הפיתוח של היכולת הגרעינית הצבאית. למרות המבצעים המהוללים והסנקציות החמורות, מתקדמת איראן לכיוון היעד, קרי צבירת ידע ויכולות כבסיס להכרעה מדינית – מתי ובאיזה קצב לפרוץ להשגת נשק גרעיני.
ארה"ב על פי מאפייני מדיניותה במזרח התיכון מעוניינת בחידוש הסכם הגרעין. אם אכן כך יקרה ישראל תמצא את עצמה מבודדת ולא תוכל מבחינה אסטרטגית־מדינית לתקוף צבאית את פרויקט הגרעין הכולל של איראן. אם לא ייחתם הסכם, תידרש ישראל לתהליך בניין כוח יוצא דופן בהיקפו ובעלויותיו, תרחיש שגם הוא יחייב תיאום ושיתוף פעולה עם ארה"ב. מכאן שהחלופה האסטרטגית העומדת בפני ישראל הינה לייצר מערכת תיאום מקיפה, רחבה ואיכותית עם ארה"ב ועם שותפות נוספות מול איראן. לכך יש להוסיף את הממד האזורי שבמרכזו נחישות איראן לכתר את ישראל עם יכולות רקטות, טילים, מטוסים ללא טייס חמושים, על בסיס כוחות הנתונים למרותה ומרוקנים מתוכן את ריבונות המדינות שבהן הם פועלים (לבנון, סוריה, עיראק, תימן וכו').
למימוש היעד האסטרטגי מול איראן נדרשים מראש הממשלה צעדים נוספים לחיזוק האמון וההבנה עם ארה"ב: תחילה יש לשפר את היחסים המדיניים־אסטרטגיים עם ירדן, וניתן להבחין בשינוי חיובי המבוצע הלכה למעשה על ידי ראש הממשלה, שר החוץ ומערכת הביטחון. חשוב להמשיך בכך. ממשל ביידן נוטה חסד לירדן ומוקיר את תרומתה ליציבות המזרח תיכונית.
בזירה הפלסטינית – מתברר שהאשליה ולפיה ניתן לייצר שלום תמורת שלום ללא הפלסטינים עומדת להתנפץ אל סלע המציאות. חשוב להציג לאמריקאים תוכנית מדינית חיובית מול הפלסטינים שתתמקד בשיפור מצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית לצד הימנעות מצעדים חד־צדדיים שיסכלו כל פתרון מדיני מוסכם. רצוי שראש הממשלה ישוחח עם אבו־מאזן טרם צאתו – נתק כה חריף ברמת ההנהגות הוא בלתי סביר, בעיקר בהתחשב בחשיבות שיתוף הפעולה הביטחוני.
הדבר הבא – מקומה של ישראל בהתנהלות ארה"ב מול סין. חשוב מאוד שישראל תשמור על יחסים כלכליים איתנים עם סין – אך נראה שארה"ב מזהה את סין כאיום המרכזי על ביטחונה הלאומי, ולכן על רקע המשבר שהיה בעבר בין סין לארה"ב, חיוני שראש הממשלה ייתן ערובות מיוזמתו, שישראל תהיה חלק ממערכת הכוחות העולמית בהנהגת ארה"ב בהתמודדות עם אתגר הביטחון הלאומי שמגלמת סין.
מומלץ בחום שראש הממשלה ישיק במהלך ביקורו מדיניות מקיפה לשיקום היחסים עם יהדות ארה"ב על כל זרמיה והתמיכה מקיר אל קיר (Bipartisanship) שממנה נהנתה ישראל שנים ארוכות.
לצד האמור לעיל, ככל שיספיק הזמן, יעמדו במרכז הביקור סוגיות חשובות נוספות, ובראשן שמירת היתרון האיכותי של צה"ל, טורקיה ומדיניותה במזרח התיכון, איום הטרור וסוגיו, יציבות המשטרים הערביים הסוניים במזרח התיכון ועוד.
ראש הממשלה חייב להצליח לבנות אמון אמיתי עם הנשיא ביידן, כמפתח למתן מענה הולם לסוגיות ביטחון לאומי אשר ניצבות לפתחה של ישראל. הצלחת ראש הממשלה תהיה הצלחת המדינה כולה.
אלוף (מיל') עמוס גלעד, הוא ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), הבינתחומי הרצליה