בתוך ים האינטרסים הפוליטיים, הקשקושים, העמדות הפנים והכסתו"חים שכולנו טובעים בהם מתחילת הגל הרביעי, צץ אתמול מציל חסון על חסקה: האלוף במיל' רוני נומה, הפרויקטור של נתב"ג. נומה זרק לבנט גלגל מציל חיים, ואולי גם קריירה, כשהניח באומץ את הדברים על השולחן, בלי פופוליזם וחנפנות: רק סגר, אמר לקבינט הקורונה, יכול לעשות את העבודה.
ואכן, במדרון החלקלק שמדינת ישראל גולשת בו בנונשלנטיות, כאילו היה מדובר במגלשת מים חביבה באתר נופש ביוון, נראה כעת שסגר הוא כמעט בלתי נמנע. זאת מכמה סיבות: קודם כל, על מנת לעצור את ההדבקה המאסיבית שכולנו עדים לה. לאפשר למערכות להתכונן לבאות ובעיקר לקראת החורף. לחסן רבים ככל שניתן באוכלוסייה, ולהקדיש מאמץ מיוחד לחיסון בני נוער, שמהווים כעת את המנוע העיקרי של ההדבקה. להכין את מערכת החינוך לאתגרים העצומים שמצפים לה, למסד את תשתית הבדיקות המהירות, שהן אחד המפתחות העיקריים לחיים לצד הנגיף. וגם – לאפס את היחס של כולנו, הציבור ונבחריו כאחד, למגפה, ולהזכיר לנו מה מחיר המחדל, האדישות והזלזול בהנחיות שחווינו כאן בחודשים האחרונים, כדי שבחודשי המגפה שעוד מצפים לנו נדע ונבחר לפעול אחרת.
אבל הסיבה העיקרית שמחייבת אותנו לשקול בכובד ראש את האפשרות הזאת, ומהר, היא מצבה הקשה של מערכת האשפוז. המערכת הזו קרובה כיום לאי־ספיקה יותר מאי מפעם. כבר שבועות ארוכים שבתי החולים והקופות נאבקים בגל אדיר של תחלואה לא צפויה, שמטילה עומס כבד ביותר על כל המסגרות הרפואיות. המחלקות הפנימיות ומחלקות הילדים בבתי החולים בכל הארץ עולות על גדותיהן, החולים שוכבים במסדרונות והצוות הרפואי, שלא הספיק להתאושש בין הגל השלישי לרביעי, שחוק ותשוש. תוסיפו לזה מאות – אולי אלפי – חולי קורונה שיזדקקו לאשפוז, ועוד אלפי אנשי צוות שיידבקו או יידרשו להתבודד בשל חשיפה למאומתים – וקיבלתם את איטליה של הגל הראשון.
בתוך מצב החירום המתהווה הזה, נזכרו חברי קבינט הקורונה סוף־סוף להתחיל להילחם במגפה. אחרי שבועות ארוכים מדי של דיונים עקרים הורחבו אמש מתווה התו הירוק ורשימת המדינות המסוכנות, הומלץ (באיחור רב מאוד) לחזור לעבודה מהבית והוחלט על חובת בידוד להורה מחוסן שמטפל בילד שנדבק בקורונה. מה שלא הוחלט ולא ייושם הם הצעדים ההכרחיים הנוספים – ובהם הגבלת התקהלויות למספר מינימלי של משתתפים בחללים סגורים, אכיפת עטיית מסכות, ביטול הפטור מבידוד למחלימים ולמחוסנים, וחובת בידוד שווה ואחידה לכל השבים מחו"ל, שממשיכים להידבק ולהדביק את הסובבים אותם בלי הפרעה.
כשאתה דוהר במהירות שיא לעבר התהום, הפעלת איתות החירום לא תמנע את האסון. חייבים ללחוץ על הברקס ולקוות שהמרחק עדיין מספיק ארוך כדי שתספיק לעצור. כבר לא בטוח שיש לנו מרחק כזה, אבל אנחנו חייבים לנסות לבלום בכל הכוח. עכשיו.
