8 ברחוב אחד

ב־22 באוגוסט 1914 נחנך "עדן" - אולם הראינוע הראשון של תל־אביב, בפינת הרחובות לילינבלום ופינס עם הסרט האילם "ימי פומפיי האחרונים". תושבי העיר הלבנה נהרו בהמוניהם. בשעתו לילינבלום היה שם נרדף לחלוציות ולחדשנות, בכל תחום: מהמלון הראשון דרך בית הדואר ועד למכולת ולמספרה הראשונים בעיר העברית. עם השנים, רחוב לילינבלום, הפך להיות מזוהה דווקא עם כספים - הוא אוכלס בבנקים ובמשרדי עורכי דין וראיית חשבון. בשנות ה־60 וה־70, שבהן נאסר על תושבי ישראל להחזיק במטבע זר, הרחוב שקרוי על שם משה לייב לילינבלום, משכיל וסופר מראשי חובבי ציון ודור ההשכלה ברוסיה, נהייה שוק שחור של מט"ח ולמוקד הפעילות של חלפנים וספסרים, שהמירו לירות בדולרים באופן לא חוקי. "אני הולך ללילינבלום", היה לקוד המוסכם.

מאז פקדו את הרחוב מספר גלי התעוררות, כמו למשל בתחילת המילניום הנוכחי, שאז החל למשוך בליינים ובולסים. אפילו אייל שני ושחר סגל, כוננו שם את מתחם אברקסס. עכשיו מתרגש גל פריחה נוסף - מסעיר במיוחד: 107 שנה אחרי חנוכת "עדן", הרחוב טרנדי, רוחש ושוקק מתמיד. במסגרת תנופת השיפוץ והבנייה, בתים נושנים, נטושים ומוזנחים הופכים למלונות בוטיק ולהיכלי הסעדה. וכבר עכשיו, ההיצע מגוון ועשיר: חנות יין, מעדניות, גלידריה, מועדון, ברים, גלריות, מעצבים ואפילו מסעדה המתמחה במאכלים המתבססים על אבוקדו. ערכנו סיור לאורך רחוב לילינבלום, שהתחיל בנווה צדק והסתיים באלנבי, וגיבשנו רשימת המלצות על מקומות, שצצו בשנים האחרונות, חלקם ממש בימים אלה, המבהירים שהרחוב אפוף תחושה של חו"ל ואווירה של חופש ויצירה.

|

|

|

|

|

|

|

|

צילומים: יובל חן, רועי ביטון, ליאור אלון, אסף קרלה, עמית גירון