בחוזה חריג שנחתם בין שירות בתי הסוהר (שב"ס) לבין בנק הדואר סוכם כי שב"ס יפצה את הדואר בכל מקרה שייתבע בנוגע להפרת החוק למאבק בטרור.

הסעיף יוצא הדופן נקבע במסגרת דרישה של שב"ס מבנק הדואר לאפשר פתיחת חשבונות שישמשו את האסירים הביטחוניים לקניות בקנטינה שבכלא, חשבונות שאליהם יופקדו כספים מהרשות הפלסטינית.

"שב"ס יישא בתוצאות של כל פסק דין שיתקבל נגד החברה (בנק הדואר) בגין תביעה שעילתה הפרת הוראותיו של החוק לאיסור מימון טרור עקב ביצוע חובות החברה כלפי השב"ס", נכתב בסעיף 8א' להסכם.

בישראל כלואים אלפי אסירים ביטחוניים המשתייכים לפת"ח ולחמאס. כמו כל אסיר בישראל, גם האסירים הביטחוניים זכאים לצבירת כמה מאות שקלים בחודש לקניות בקנטינה שבכלא. חלק מהכסף מופקד על ידי בני משפחות המחבלים, אבל חלק נוסף, כ־400 שקלים לאסיר בחודש, מופקד לכאורה על ידי הרשות הפלסטינית כתגמול עבור פעולות הטרור שביצע.

הכסף מועבר אל זכיין הקנטינות בבתי הכלא, וכך יכולים האסירים להשתמש בו. אלא שבניגוד לכסף שמפקידה כל משפחה, הכסף שמועבר על ידי הרשות הפלסטינית הוא בניגוד גמור לחוק המאבק בטרור, שבסעיף 31 בו נאמר במפורש: "עונשו של מי שמתגמל עבור ביצוע פעולת טרור דינו עד 10 שנות מאסר".

בעמודו הראשון של ההסכם בין השב"ס לבנק הדואר נכתב במפורש מדוע נחתם ההסכם: "הואיל ובמסגרת מתן השירותים לשב"ס העלתה חברת הדואר סוגיות הנוגעות למתכונת מתן השירות לאור הוראותיו של חוק איסור מימון טרור". כלומר, בדואר הבינו כי קיים חשש שייתבעו בגין מעשיהם.

"לפני כמעט שנה התרענו שהפקדות הרש"פ לחשבונות המחבלים מנוגדות לדין", אמר אתמול עו"ד מוריס הירש, ראש המחלקה המשפטית במכון "מבט" לתקשורת פלסטינית. "זה פשוט לא ייאמן ששב"ס מרשה לעצמו להתעלם מהוראות חוק המאבק בטרור, וזאת מתוך מטרה לקדש את 'השקט התעשייתי' בכלא".

ההסכם, שנחתם ב־2007, מתחדש אוטומטית משנה לשנה ומתייחס ל"חוק איסור מימון טרור" שנחקק שנתיים קודם לכן. החוק בוטל ב־2016 והוחלף ב"חוק המאבק בטרור" שאימץ לתוכו את כל ההוראות הרלוונטיות ב"חוק מימון טרור" ובכללן את הסעיף האוסר תגמול למחבלים עבור פעולות טרור.

ההסכם נחשף במסגרת בקשת חופש מידע שהגיש עו"ד איציק בם מארגון "לביא". בעבר דובר רבות על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית לאסירים ביטחוניים, שמיועדים לקנטינה, ונעשו ניסיונות לעצור זאת אך הדבר לא קרה. במסגרת בקשת חופש המידע נחשף גם היקף תזרים הכספים שהועברו לאסירים בין השנים 2019-2017. על פי שב"ס הועברו באותן שנים בלבד כ־100 מיליון שקלים לאסירים לטובת קניות בקנטינה.

בתגובות רשמיות סירבו גם שב"ס וגם משרד המשפטים לאשר האם הרשות הפלסטינית מעבירה כספים לחשבונות האסירים. אלא שגם בנוהל פקודות שב"ס מופיעה אפשרות ההפקדה, וגם בתשובה לבקשה על פי חופש המידע נכתב כי הרש"פ מעבירה כ־400 שקלים עבור כל אסיר.

"שותפותם של בנק דואר ישראל ושירות בתי הסוהר בהעברת תגמולי טרור מהרשות הפלסטינית למחבלים מורשעים הכלואים בישראל לצורך קניית מותרות בקנטינות בתי הכלא רומסת ברגל גסה את חוק איסור מימון טרור", אמר אתמול יו"ר ארגון "לביא", אביחי בוארון.

מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו", אמר: "מדובר בהסכם כניעה מביש לטרור, ציני ואף עברייני לכאורה". משב"ס נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל הינה זרוע ביצועית של הממשלה וההתקשרות עימה, כמפורט בחוזה אשר נחתם בשנת 2007, נעשתה לאחר בחינה ופיקוח מלא של פרקליטות המדינה. הפקדות כספים לאסירים ביטחוניים באמצעות חשבונות הקנטינה בבנק הדואר נעשות בהתאם לדין, כאשר כספי הרשות אינם מועברים ישירות לאסירים. נכון למועד זה לא מוכר לנו כל פסק דין או החלטה שהתקבלו כנגד בנק הדואר או מי מעובדיו בגין הפרת החוק לאיסור מימון טרור ומעולם, ע"פ הידיעה, לא נעשתה על כך פנייה לשב"ס".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לאחר דיון מעמיק שקיים המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים דאז, שי ניצן, נקבע מנגנון שלפיו כלל חשבונות האסירים הביטחוניים יירשמו על שם שב"ס, שינהל אותם כנאמן או כמיופה כוח של כל אסיר ואסיר. בעקבות זאת, נחתם ההסכם עם חברת דואר ישראל לאחר שנבדק ונבחן בשעתו ע"י הגורמים הרלוונטיים ואושר מבחינה משפטית. מנגנון זה תואם את הוראות החוק, ועל אופן ביצוע ההסכם מתקיים פיקוח מתמשך".

עם זאת, במשרד המשפטים הבהירו שעל פי המנגנון שנקבע, "שב"ס יוכל להעביר מעת לעת לבנק הדואר רשימה של אנשים המנועים להפקיד כספים בחשבונות, ועל הדואר ייאסר לקבל הפקדות מהם".