הפנים החדשות של אילת

"היינו בחופשה באילת באפריל האחרון ומשהו פה פשוט קסם לנו והחלטנו שאנחנו רוצים שינוי. אנחנו מדברים על מעבר כבר הרבה זמן ויש משהו במדבר שעשה לנו טוב. אני ובן זוגי מגיעים מעולם הרוח והרגשנו קריאה להגיע לכאן". כך מספרת לימור מרסל־לוי (44), פסיכותרפיסטית הוליסטית, נשואה לאבירם (49), מנהל עבודה ופרויקטים וקבלן לשעבר. לשניים שני ילדים בני 14 ו־17, ולעיר הדרומית הם עברו לאחרונה ממושב אחיטוב בעמק חפר שבאזור השרון.

"בשנים האחרונות גרנו במושב בשכירות בבית פרטי עם 7 חדרים בשטח בנוי של 220 מ"ר עם חצר מאוד גדולה, שתי קומות ומקלט – וכל זה תמורת 6,200 שקל בחודש בלבד, אבל הארנונה הייתה מאוד יקרה", מספרת מרסל־לוי, לשעבר דיקאנית סטודנטים במכללה הטכנולוגית רופין, בעלת קליניקה טיפולית מזה למעלה מ־15 שנים. עם הגעתם לאילת קיבל אבירם הצעת עבודה מקבלן מקומי והיא החלה לנהל את פורום המטפלים ההוליסטיים של אילת וחבל אילות במתחם בית לעסקים של העירייה. בנוסף, פתחה קליניקה בקיבוץ אילות הסמוך לעיר. "כשהגענו לכאן מצאנו דירת 5 חדרים בשכונת שחמון תמורת 5,500 שקל בחודש, אבל הייתה בעיה עם פינוי הנכס ולא הייתה דירה אחת לרפואה להשכרה", היא אומרת. "אז רכשנו קרוואן בסכום של כ־70 אלף שקל, כולל ציוד, וגרנו על החוף במשך שלושה שבועות. בשלב מסוים החום שבר אותנו, ומצאנו את עצמנו בדירת ביניים שכורה בבאר אורה, מרחק של רבע שעה מאילת, בו מתגוררים לא מעט מהשפים ובעלי החופים באילת".

"שוק השכירות באילת מאוד יקר, הסכום שהיינו אמורים לשלם עבור דירת 5 חדרים שכורה היה מאוד קרוב לסכום ששילמנו על קוטג' עם 7 חדרים בעמק חפר, אבל הארנונה יותר נמוכה", היא מוסיפה. "יש בה ביקושים מאוד גבוהים למגורים, רוב הנכסים הפנויים הפכו לבתי נופש, והאמת היא שיש משפחות שפשוט לא מוצאות דירות בשכירות. הפעלתי חמישה מתווכים ועדיין לא מצאתי בית למגורים".

בניגוד לבעייתיות שבשוק השכירות, לבני הזוג יש תוכנית לקנות בעיר דירה להשקעה, "כי התשואה מצוינת ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו את מחיר המכירה – למשל נכס של 46 מ"ר ב־1.2 מיליון שקל שמושכר בכ־4,000 שקל בחודש או מושכר מדי יום לנופש, מה שהופך את העסקה למשתלמת עוד יותר. גם קצב הבנייה פה מטורף. זאת לא אילת של פעם, רק חבל שהורסים את ההרים לטובת הבנייה".

"זה הדבר הכי מטורף שעשינו בחיים"

גם אור ניר (37), מזכירה באגף התחבורה של המועצה האזורית חבל אילות, ובן זוגה דרור (37), איש קבע בחיל הים, ביצעו שינוי דרמטי בחייהם ועברו לאילת מהצפון הרחוק – כרמיאל. השניים, נשואים פלוס שני ילדים בני 12 ו־8, מתגוררים כמעט שנה במגורי צבא הקבע בעיר הדרומית. "זה היה מעבר מאוד מהיר", נזכרת ניר. "תוך שבועיים עברנו וזה היה הדבר הכי מטורף שעשינו בחיים. הודיעו לבעלי שהוא צריך להתייצב באילת, הוא שאל אותי מה אני חושבת על זה ופשוט אמרתי – יאללה, בוא נלך על זה".

אור ודרור התגוררו בדירת 5 חדרים בשטח של 162 מ"ר עם מרפסת בשטח של 160 מ"ר ומחסן תמורת 3,500 שקל בלבד.

"אנחנו רוצים להשתקע באילת ולרכוש דירת 4 חדרים. המחירים כאן לדירות כאלה יכולים לנוע סביב 1.3 מיליון שקל, סכום שפוי יחסית, אבל יוקר הדיור הגיע גם לפה. בשכונת שחמון הנחשבת, למשל, דירות יד שנייה עם מרפסת יכולות לעלות גם יותר מ־1.6 מיליון שקל. למה? אלה אפילו לא דירות מהניילונים מקבלן, זה לא הגיוני".

ניר אומרת כי מערכת החינוך באילת הרשימה אותה לטובה. "תחילה היו לי חששות, אבל גיליתי שהצוות החינוכי מקצועי, אכפתי, עוטף ומחבק, דבר שלא חוויתי בעבר. יש תחבורה ציבורית זמינה, יש פארקים וגני שעשועים לילדים. יש מקומות בילוי שעובדים 24/7 – וזה משהו שלא הכרנו. בכרמיאל בעשר בלילה סוגרים את העיר, פה הכל פתוח. המינוס באילת הוא הנושא הרפואי – לא תמיד יש מענה. יש למשל חוסר עצום בקלינאי תקשורת. אבל מבחינתי זה החיסרון היחיד".

"מחירי הדירות עלו בשיעור של 8%"

היום ייערכו הבחירות לראשות עיריית אילת. זאת לאחר מינויו של ראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי, לח"כ מטעם מפלגת תקווה חדשה. הלוי כיהן כראש העיר 18 שנה, ו-4 מועמדים להחליפו: סגן ראש העיר אלי לנקרי, ראש העיר לשעבר גבי קדוש, יעקב קיסוס והדס מילוא. מי שייבחר יצטרך לתמודד עם המחסור בדירות וינסה להמשיך את תנופת הבנייה שחווה העיר בשנים האחרונות.

התושבים החדשים באילת מזהים את המגמה שעוברת על העיר. לדברי דניאל שטייגר, זכיין קבוצת התיווך RES באילת, בשנתיים הקרובות צפויה שם מתיחת פנים משמעותית. "יש הרבה פרויקטים חדשים, השוק ממש משוגע, ובשנה האחרונה הייתה עליית מחירים בשיעור של 8%. יש כאן ביקוש גדול מאוד למגורים ועדיין לא מספיק היצע ולכן המחירים עלו".

לדבריו, "רוב המשקיעים שמגיעים חזרו אחרי הקורונה והם רוכשים דירות 3 חדרים. יש במיליון שקל ויש ב־1.3 מיליון שקל. בדרך כלל משקיעים צעירים ירצו לקנות בזול, בין 1 ל־1.1 מיליון שקל, ולהשכיר את הנכס סביב 4,000-3,500 שקל. משקיעים ותיקים יותר קונים דירות לצורך השכרה לטווח קצר".

על פי נתוני אתר madlan, מחיר ממוצע של דירת 3 חדרים מיד שנייה בשכונת שחמון המבוקשת עומד על 1.185 מיליון שקל. הדירה מושכרת תמורת 3,750 שקל בחודש והתשואה עומדת על 3.80%. בשכונת אמדר (בנה ביתך), המאופיינת בנכסים המושכרים לצורכי נופש, מחיר ממוצע לדירה עומד על 1.003 מיליון שקל ושכר הדירה על 3,480 שקל בחודש – תשואה של 4.16%. בשכונת אורים דירת 3 חדרים ישנה עולה 890 אלף שקל בממוצע ומושכרת תמורת 3,250 שקל בחודש – תשואה של 4.38%.

בשכונת אופיר דירה דומה עולה 856 אלף שקל ומושכרת תמורת 3,400 שקל – תשואה של 4.77%. בשכונת נווה מדבר (יעלים) המחיר יורד ל־820 אלף שקל בחודש, אך אותה שכירות כמו בשכונת אורים (3,250 שקל) מה שמניב תשואה של 4.76%. ואילו בשכונת ערבה המחיר הוא הנמוך ביותר – 758 אלף שקל לדירת 3 חדרים מיד שנייה, כאשר השכירות עומדת על 3,080 שקל בחודש – מה שמניב את התשואה הגבוהה ביותר מבין השכונות שנבדקו (4.88%).

פוטנציאל של 11 אלף יחידות דיור

אבל לא הכל ורוד באילת. בעונת הקיץ יש פקקים איומים באזור התיירות וכל מרכז העיר יכול להפוך לפקק אחד גדול. החשש הוא שעם תכנון לא נכון יהיה עומס רב יותר לאחר הקמת השכונות החדשות המתוכננות במתחם שדה התעופה שפונה. על פי נתוני עיריית אילת, מתוכננות בעיר 11 אלף דירות בתב"עות (תוכניות בניין עיר) מאושרות וכ־8,000 חדרי מלון. כמו כן קיים פוטנציאל של 5,000 דירות ו־3,000 חדרי מלון במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בלב העיר, בשכונות הוותיקות ובאזור התעשייה הישן.

בשטח שדה התעופה חלה תוכנית פארק הטרמינל, המשתרעת על 800 דונם. חלקו הצפוני של הפארק מיועד למוקדי תעסוקה; חלקו המרכזי ל־1,000 דירות, 800 חדרי מלון ומבני ציבור; וחלקו הדרומי מיועד בשלב א' כשימוש זמני למתחם אטרקציות ובשלב ב' יפותח לעוד יחידות דיור. תוכנית נוספת לאזור התעשייה הישן חלה על שטח של 735 דונם בכניסה לעיר מצפון, ומאפשרת 200% בנייה של שטחי מסחר, מגורים, מלונאות ותעסוקה. בסך הכל ניתן יהיה לבנות 2,150 יחידות דיור מוגן, לסטודנטים או להשכרה, וכן יוקצו 95 אלף מ"ר לתעסוקה ו־75 אלף מ"ר למסחר.

יש גם תוכנית לפינוי 115 דונם מהנמל הצבאי באילת שתאפשר הקמת רובע עירוני הכולל 750 דירות, 400 חדרי מלון, 9,000 מ"ר של שטחי תעסוקה ו־15 אלף מ"ר של שטחי מסחר. הבסיס הצבאי משתרע על 155 דונם והוא יועתק לשטח של 47 דונם ממזרח לכביש 90, כך שיתפנו 83 דונם ממערב לכביש 90 ו־25 דונם משטחי הרציפים הקיימים לאורך הים, שבתחומם תוקם חזית ים עירונית שתשלב שטחים פתוחים לציבור, חדרי מלון, מסחר, שימושי פנאי ותרבות.

תוכנית נוספת להקמת 425 דירות ברובע 2 בשכונת שחמון הפונה למפרץ אילת אושרה לאחרונה, כך שהרובע יכלול בסיום פיתוחו כ־9,000 בתי אב ויהווה מחצית מסך משקי הבית בעיר. מדובר בחלק מהסכם הגג שנחתם ב־2017 על ידי העירייה והחברה הכלכלית. בנוסף, לאחרונה הופקדה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית ראשונה להקמת מתחם עם 140 דירות להשכרה ארוכת טווח לתקופה של מינימום 15 שנים ברובע 11 בשכונת שחמון, שיכלול עם סיום הקמתו 1,141 דירות.

"הפיתוח של אילת בעשורים הקרובים ייעשה בעיקר בקצות העיר, כשכרגע הדגש הוא על דרומה", מסביר טל קופל, מנכ"ל madlan. "שכונת שחמון שבדרום תכיל כ־7,500 דירות כשתושלם בעשור הקרוב, ובצמוד אליה, לאורך קו החוף, מתוכנן רובע מגורים חדש בשם לב העיר, שיכיל כ־1,250 דירות וכ־750 חדרי מלון. לאחר מכן הפוקוס צפוי לעבור לצפון העיר, שם מתוכננות כמה שכונות עם אלפי יחידות דיור. לשכונה הראשונה, עם כ־2,700 דירות, יש כבר תוכנית מאושרת, אך עבודות הפיתוח בשטח עוד לא התחילו".

לדבריו, "במרכז העיר, במקום שדה התעופה, מתוכננת שכונת מגורים ורצועת מלונות חדשה. לאחרונה נסללו כבישי רוחב שמחברים את אזור המלונות ושכונות המגורים של העיר, שעד 2019 נותקו פיזית על ידי שדה התעופה. בנוסף, שודרג כביש עוקף אילת, שמאפשר להוציא תנועת משאיות ממרכז העיר. תוכניות לשדרוג כביש הערבה ולסלילת מסילת רכבת הן בעיקר הצהרתיות, ולא ניתן לחזות אם ומתי ייצאו לפועל. עוד תוכנית שעולה לכותרות מדי פעם היא קו רכבת בין מסוף טאבה לשדה התעופה רמון שיעבור בעיר, אך גם היא רחוקה מביצוע".