שלטון הטרור

הטאליבן השתלט על אפגניסטן. אחרי 20 שנה נפלה המדינה שוב בידי הארגון האיסלאמי הקיצוני, שחלק מכוחותיו כבר נכנסו אתמול לקאבול, המעוז האחרון שהיה בידי הממשל האפגני. תמונת הניצחון אמש הייתה של בכירי הטאליבן בארמון הנשיאות, שהכריזו על ה”אמירות האיסלאמית של אפגניסטן”.

עד אתמול בבוקר התעקשו כל מוסדות הביון האמריקניים להעריך, כי נפילת אפגניסטן בידי הטאליבן צפויה להתרחש רק בעוד 30 עד 90 יום. אולם הנשיא ג'ו ביידן הורה להתחיל בפינוי מיידי של כל האזרחים וממלאי משרות המפתח במדינה, ובמקומם הורה לשגר 2,000 חיילים שמסייעים בנסיגה של הכוחות והצוות הדיפלומטי.

יציאתו הבהולה של הנשיא האפגני, אשרף גאני בן ה־72, שעלה על מטוס ביחד עם אנשי צוות לשכתו הבכירים, שינתה בבת־אחת את התחזיות וסימנה את הנפילה של המדינה לידי הטאליבן. גאני, שנודע כנשיא ערמומי ומושחת, נחת בטג'יקיסטן הסמוכה, אחרי שהתחייב שלשום לאזרחי ארצו ש"הכל יהיה בסדר, ונחזיר את הסדר על כנו". לפי הדיווחים אמש זאת הייתה דרישת הטאליבן, להרחיק את גאני. צוות המשא ומתן להעברת השלטון, בראשות הנשיא לשעבר חאמד קרזאי ויו"ר ועדת הפיוס הלאומי עבדוללה עבדוללה, מתח ביקורת חריפה על הנשיא הנמלט. "הוא עזב את המדינה במצב קשה, ואללה יראה בו אחראי למה שמתחולל כאן", אמר קרזאי והעלה לרשתות החברתיות את תמונתו עם שלוש בנותיו והודיע: "אני לא נוטש".

גאני, נשיא אפגניסן שנמלט אתמול מהמדינה | צילום: רויטרס

בעוד הטאליבן מפרסם הודעות הרגעה לאזרחי קאבול ומתחייב ש"לא נפגע בחיי אדם, גם לא באלה שעבדו עם הממשלה", הסתמנו תורים ארוכים ליד הבנקים בעיר הבירה. אזרחים מיהרו להוציא את כל חסכונותיהם, להחביאם לעת צרה. דובר הטאליבן סוהייל שאהין ניסה להרגיע, אבל מצבן של הנשים לא ברור. אתמול הן נעדרו ממשרדי הממשלה, והדובר הודיע ש"הנשים מתבקשות לצאת מבתיהן בכיסוי ראש מלא ובבגדים ארוכים". עם זאת, לא ברור האם במתכונת ה"אמירות" (נסיכות) האפגנית החדשה יורשו בכלל הנשים לצאת לעבוד, או שהן חוזרות עשרים שנה לאחור ונשארות בבית.

אלפי אזרחים – גברים, נשים וילדים – שברחו מבתיהם בדרום ובצפון, נשארו ללון בפארקים רחבי הידיים של קאבול. הטליבאן הבטיח: "לא ניכנס לבתי התושבים ולא נגרש אנשים מהגנים הציבוריים". בעוד השלטון האזרחי בקאבול ביקש מהמדינות הסמוכות להשאיר את מעברי הגבול פתוחים, לאפשר מעבר אזרחים, מאז הצהריים אתמול השתלטו לוחמי הטאליבן על מעברי הגבול ומנעו מעבר.

עיישה תוראם, סטודנטית בת 22 מקאבול, כתבה אתמול ברשתות החברתיות: "אני מרגישה בגידה נוראה כשאני רואה את הפינוי של האמריקאים. אני לא מאמינה שאצליח לצאת מהבית כדי לסיים את הלימודים".

נראה כי פינוי השגרירויות הזרות מקאבול הוא גם אינטרס של הטאליבן, שיניח לדיפלומטים ולעובדים לצאת בשקט. ברגע שיסתמן פינוי מלא הם יחלקו את משרות השלטון, יקבעו את כללי ההתנהלות במדינה ויתחילו להנהיג אותה על פי כללי ההלכה האיסלאמית הנוקשים. והם כבר הזהירו: "שאף אחד לא יתקרב לארמון ולא ינסה להיכנס לעיר הבירה בלי לקבל אישור מיוחד".

כבר עכשיו עוסקים מומחי ביטחון מערביים ופרשנים אמריקאים בשאלה איך קרה שאפגניסטן נפלה לידי הטאליבן במהירות מסחררת כל כך, בעשרה ימים מאז החלו הקרבות. צבא אפגניסטן, שאומן בידי כוחות אמריקניים וקיבל ציוד מתקדם ונשק חדיש, מונה על פי ההערכות 300 אלף חיילים. "אולם הם התרשלו באימונים ובמילוי תפקידיהם בשטח", העיר אתמול איש ביטחון בכיר באפגניסטן. הטאליבן, לעומתם, הוא כוח קטן יותר, "אבל ניהלו אימונים סודיים בעיקר מחוץ למדינה” (בפקיסטן, ס"פ), מוסיף אותו מקור, "והיו נחושים להשיג את המטרה".

למרות ביקורת חריפה מצד התקשורת האמריקנית, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נשאר איתן בדעתו להוציא את כל הכוחות האמריקניים מאפגניסטן. מבלי לומר ישירות כי ארה"ב סוגרת את שגרירותה באפגניסטן, אמר אתמול מזכיר המדינה אנטוני בלינקן כי מתבצע פינוי של כוח אדם מהמתחם בקאבול. "אנו פועלים לוודא שאנשי הצוות שלנו בטוחים ומאובטחים", אמר בלינקן, "אנחנו מעבירים את הגברים והנשים בשגרירות שלנו למקום בטוח בשדה התעופה. זו הסיבה שהנשיא שלח עוד כוחות, כדי לוודא שככל שאנו ממשיכים להפחית את הנוכחות הדיפלומטית שלנו, אנו עושים זאת בבטחה ובצורה מסודרת".

נשיא ארה"ב ביידן | צילום: גטי אימג'ס

בממשל ביידן העבירו בסוף השבוע את הספין התקשורתי להפניית אצבע מאשימה לעבר דונלד טראמפ, שחתם על ההסכם לעזיבת אפגניסטן עד ה־1 במאי השנה. בלינקן דחה את הרעיון כי שמירה על מספר מצומצם של כוחות אמריקניים הייתה עוצרת את הטליבאן, ואמר כי הבטחת ממשל טראמפ לנסיגה אמריקנית יצרה תרחיש לפיו מתקפת טליבאן גדולה הייתה בלתי נמנעת בשלב כלשהו. "אם לא היינו יוצאים, הטליבאן היה חוזר לתקוף את הכוחות שלנו", אמר בלינקן.

ביידן, מצידו, הפנה אצבע מאשימה לעבר הצבא האפגני. האמריקנים השקיעו מיליארדי דולרים באימון האפגנים להילחם בטליבאן, רק כדי לגלות כי כל זה היה לשווא. "במהלך עשרים שנות המלחמה באפגניסטן", אמר ביידן, "אמריקה השקיעה כמעט טריליון דולר, הכשירה מעל 300,000 חיילים ואנשי משטרה אפגניים, ציידה אותם בציוד צבאי משוכלל כחלק מהמלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. עוד שנה אחת, או חמש שנים, של נוכחות צבאית אמריקנית לא הייתה משנה, אם הצבא האפגני לא יכול או לא רוצה לשמור על המדינה שלו. נוכחות אמריקנית אינסופית באמצע עימות פנימי של מדינה אחרת לא הייתה מקובלת עליי".