נתב"ג: עומסים, צפיפות ומסכות

שבת אחר הצהריים. עשרות מכוניות מחכות מחוץ ליציאת הנוחתים בנתב"ג כשמאחוריהן רכב אבטחה צועק ברמקול, מנסה לשלוח אותם להמתין במקום אחר. מוניות מתחילות להצטבר ביציאה. למרות ההמלצה שלא לטוס לחו"ל בתקופה זו, כאשר עוד ועוד זנים של הקורונה מיובאים לישראל, העומס בשדה התעופה מורגש.

הנחיתה הראשונה היא מצרפת. בטפטופים, לאחר בדיקות קורונה, השבים ארצה יוצאים עם מזוודותיהם – על פניהם מסכות שמכסות את האף והפה. ביציאה רצים אליהם נהגי המוניות. הם, שעומדים כבר מתשע בבוקר ומחכים לקבל נוסעים, כבר לא מקפידים על מסכות כלל, משאירים אותן בתא הכפפות שברכב. רק בכניסה לרכב נהגי המונית מחזירים את המסכה. מי שלא זוכה לאיסוף או עולה על מונית, נוסע הביתה ברכבת ההומה.

"נחתי עכשיו משלושה ימים בצרפת", מסביר רון (23) שעצר לקונקשן ארוך בצרפת לאחר שחזר מהטיול הגדול במרכז אמריקה. "שם הכל פתוח כאילו אין קורונה בעולם. פה ישר מרגישים את הפחד בנתב"ג. כל הטיסה הדיילות מקפידות להעיר על מסכות, כמובן יש לא מעט נוסעים ששמים עליהן פס. בנחיתה עוברים מאיסוף המזוודות ישר למסדרון שמוביל לאוהל ענק שבו מחלקים אותנו לעמדות, בכל עמדה יושב אדם שעושה בדיקות קורונה. הכל קורה במהירות".

חלק מעובדי נתב"ג מסתובבים בתוך החללים הסגורים ללא מסכות. השומרת שבכניסה בודקת את הנכנסים ויוצאים, ללא מסכה, בטענה כי מדובר במקום פתוח. "אין משמעת, אין הקפדה", מספרת קרן, אחת הנוסעות, "האוטובוסים שלוקחים אותנו לחניונים מעמיסים נוחתים מכל המדינות ומסיעים אותנו יותר מעשר דקות נסיעה כשכולם בתוך חלל סגור בלי אף חלון אחד פתוח. ממש מפחיד".