שערוריית התוספות לפנסיה הצבאית

עימות סוער פתח אתמול את ישיבת הממשלה השבועית והביא לדחייתה באיחור של שעה, לאחר ששר הביטחון בני גנץ התעקש על מיסוד "הגדלות הרמטכ"ל" – שנועד להכשיר את הגדלת הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל – ואף איים שאם הממשלה לא תתמוך בדרישתו הוא לא יתמוך בהורדת גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים מ־24 ל־21.

סעיף מיסוד "הגדלות הרמטכ"ל" קובע שבסמכות הרמטכ"ל להעלות את שיעור גמול הפנסיה לאנשי הקבע, אולם עד אתמול לא הושגו הסכמות לגבי המהלך, והוא למעשה נעשה לאורך שנים מתחת לרדאר, ללא אישור רשמי. לקראת הדיון אתמול התנגדו בכירי האוצר לאשר רשמית את הסעיף, אך כאשר השרים ביקשו לשמוע אותם אתמול – שר האוצר אביגדור ליברמן מנע זאת בנימוק שהם כבר קיבלו את חוות הדעת לקראת הדיון.

לעומת זאת, נושא הורדת גיל הפטור לחרדים נכלל בהסכם הקואליציוני. במהלך הדיון לפני הישיבה הבוקר טענו כמה שרים בפני גנץ שסירב לחתום על הורדת גיל הפטור: "אבל חתמנו על זה בהסכם הקואליציוני", וגנץ השיב להם: "לא יודע איך חתמתי על זה".

"ההחלטה הזו היא על איך המדינה מתייחסת לצבאה, איך המדינה מתייחסת למגיניה, לאנשים שיכלו לפתח קריירות בחוץ ומחליטים להישאר, לתרום למדינה בצבא, עם משכורות הרבה יותר נמוכות ממה שיכלו לעשות בחוץ", הסביר לשרים הרמטכ"ל אביב כוכבי. "אני לא רוצה לדבר רק על המשכורות. האנשים האלה לא בחרו לשרת בגולני ובגבעתי, שזה קל לחבק. אלה אנשי תקשוב, מפתחי אפליקציות ועוד תחומים רבים. הם עובדים בקריה, כן - הם עובדים בקריה. עד 22:00–23:00 בלילה. 70% מהיכולות שלנו במבצע 'שומר החומות' נשענו עליהם. יש להם הרבה מאוד שכל ואלטרנטיבה בחוץ, ואנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים להשאיר אותם בצבא. לכן, אתם מצביעים פה על היוקרה של השירות בצה"ל".

"אנחנו שקופים לאוצר", אמר שר הביטחון גנץ. "בצוק איתן הלכתי לשדה וגיליתי שלא היה מטוס שנשאר על הקרקע יותר מ־20 דקות במשך 70 ימים. זה נכון שהטייס מטיס, אבל מתחתיו יש טכנאים, ואנשי טכנולוגיה וטבחים. לכן, שירות בצבא הוא משהו שראוי לתגמול. עשינו הבחנה בין לוחמים לאנשי מטה, וצריך לזכור שרק אחד מתוך עשרה מגיע לגיל פרישה. כך שההסדר לא רלוונטי לרוב אנשי הקבע".

ראש הממשלה נפתלי בנט גיבה את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל. "אנחנו בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים, במיוחד בהיי־טק שצמא לכל אדם", אמר בנט. "היתרון האמיתי של צה"ל הוא לא רק אצל מפקדי השדה אלא גם בקרב החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון. אני נפעם כשאני פוגש רב־סרן שמוותר על שכר של 120 אלף שקל כדי לשרת. לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר זו מכה אנושה לביטחון ישראל. אין מה לדבר על מי שפרש. לא באים למישהו שנתן את כל־כולו ולוקחים לו את זה. אני מגבה לחלוטין את ההצעה"

"אנחנו מקדמים הסדר בניגוד לרוח הזמן", אמר שר המשפטים גדעון סער, שהתנגד למהלך. "ישראל נמצאת במשבר - יש עלייה בתוחלת החיים. במקום להסתכל בראייה אמיתית על עתיד כלכלת ישראל אנחנו באים ומאשרים באופן רוחבי כזה דבר. אם היו מציעים משהו לטכנולוג, למערך הלוחם, תוספת ספציפית שתאפשר לשמר אותם - הייתי תומך. אבל מה שעושים היום זה דבר לא נכון".

סער לא היה היחיד שהתנגד. לצידו עמדו גם השרים זאב אלקין, יפעת שאשא־ביטון, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, עיסאווי פריג' ומרב מיכאלי שנמצאת בארה"ב בשל הולדת בנה בהליך פונדקאות והשאירה פתק הצבעה. שר הרווחה, מאיר כהן, נמנע.

אבל למרות התנגדות שבעת השרים אישרה הממשלה את התוספת השנתית על סך 1.1 מיליארד שקלים. לפי ההצעה שאושרה, כל מי שפרש עד כה מצבא קבע ונהנה מהגדלת אחוזי הפנסיה ימשיך ליהנות ממנה.

לגבי אלה שעומדים לפרוש נקבע מנגנון קבוע שמאפשר להגדיל את הקצבה בשיעור של עד 11%. על כל שנת שירות מעל עשר שנות קבע תוגדל הקצבה לפנסיה ב־3% במקום 2%, כאשר התוספת מוגבלת ל־7% בלבד. אם החייל שירת כלוחם הוא יהיה זכאי לתוספת של 3% לפנסיה. חייל שהיה עתודאי או שלא שירת ברצף בתפקיד לחימה יקבל אחוז נוסף על כל שנת לימודים ולא יותר מ־4%. הנוסחה החדשה נועדה להכשיר את אי־החוקיות במצב הקודם, שבו הגדלת הרמטכ"ל הרקיעה שחקים, ותקטין את החבות בגין השיטה הקודמת במאות מיליוני שקלים.

בתמורה להכשרת המהלך הסכים גנץ לאשר את הורדת גיל הפטור משירות בצה"ל עבור צעירים בחברה החרדית לגיל 21. על פי המתווה שאושר, לאחר מחלוקות רבות, גיל הפטור יחל בגיל 21 למשך שנתיים, כדי שהרבה חרדים שלא יצאו עד כה לשוק העבודה ייצאו בבת־אחת, מאחר שלא תהיה להם סיבה להישאר בישיבות. אחרי שנתיים גיל הפטור יעלה ל־22 ולאחר עוד שנה לגיל 23.