פריז מאוהבת
החנויות לא עומדות בעומס, האוהדים בטוחים שהוא יביא את גביע האלופות, והכוכבית היחידה היא שכולם יודעים שזה רומן לטווח קצר • הצרפתים מוכנים לבכורה של מסי בפ.ס.ז'
"הקטארים חכמים, מסי הוא מקדם מכירות ענק", כך אומר לי נהג המונית, שמוביל אותי בין החנות של פריז סן־ז'רמן באצטדיון סטאד דה פראנס לבין הסניף המפואר בשאנז אליזה. דרך לא קצרה, ולנהג, כמו לכל צרפת (גם למי שלא שוחה בכדורגל), יש כבר המון להגיד בנושא.
הערב (21.45) זה אמור לקרות: שבועיים וחצי אחרי החתימה המתוקשרת בתולדות הכדורגל, לאו מסי אמור לערוך בכורה בפ.ס.ז' במשחק החוץ מול ריימס. עוד לא ברור אם יפתח וכמה דקות יקבל, אבל קשה להאמין שהמאמן מאוריסיו פוצ'טינו יעשה לעולם טיזינג כזה ולא ישתף את מסי.
הנהג שלי כבר מתרגש: "אני מת על מראדונה ועל זידאן, אבל מסי הוא רמה מעליהם. שים אותו במגרש - והוא מכניס גול היסטרי". לצד זאת הוא מודע לכך שהרומן הוא לטווח מוגבל ומודה: "תראי, הוא כבר מבוגר, זה האתגר האחרון שלו, הוא רוצה את גביע האלופות ואחר כך הוא יסיים את הקריירה באמריקה, כמו כולם".
בזאת, פחות או יותר, אפשר לסכם את הגישה הכוללת של אוהדי פ.ס.ז' כלפי הפרעוש. בניגוד למה שחושבים בחוץ, הצרפתים עדיין לא החליטו מה הם יותר – שמחים על ההחתמה ספקנים לגביה – אבל דבר אחד בטוח: את החולצה הם יקנו.
אפשר לעניין אתכם בראמוס?
אז ככה: חולצת מסי משלכם, הפריט המבוקש בעולם, עולה 90 עד 107 יורו לחתיכה, תלוי באיכות. תלוי גם אם בכלל תמצאו אחת פנויה – בחנות המועדון באינטרנט המלאי אזל תוך פחות משעה, וכל מה שמגיע לאחת החנויות הפיזיות נחטף לפני שפורקים אותו מהמשאית.
החולצות של מסי הן "ההשקה הרווחית ביותר בהיסטוריה", כפי שהצהיר פביאן אלגר, האחראי על המרצ'נדייז במועדון – 832 אלף ב־24 השעות הראשונות. אבל הוא גם לא הסתיר שבפריז לא היו ערוכים לטירוף, וכי "החתימה המאוחרת יצרה פער גדול בין הביקוש למלאי". בינתיים, אפשר להבין מדוע דווקא החולצה של סרחיו ראמוס תלויה על הקולבים בכניסה לחנות, בניגוד לבובות השעווה בחלון הראווה.
בחנות עצמה אפשר למצוא הכל, מבובות זעירות של השחקנים ("עוד אין לנו את מסי" – כאילו היה נשאר משהו אם הסחורה הייתה מוצעת), דרך כדור עם הכיתוב "כאן פריז" (שהופיע על החולצה של מסי כאשר נחת בעיר) ועד צנצנות דבש מכוורות המוצבות באצטדיון. אם מישהו היה רומז שאחת הדבורים עקצה את מסי, גם בפריז היו אוכלים רק דבש בראש השנה.
את קאילו בן ה־10 פגשתי מחוץ לחנות עם סט מלא של מדי מסי. ולא, הוא אינו פריזאי – הוא שיכנע את אמא שלו לבוא במיוחד מבלגיה כדי לבקר באצטדיון ולנסות לתפוס חולצה פנויה במידה שלו. לאנזו בן ה־19, שהגיע עם אביו גרגורי, היה פחות מזל: "לא נשאר כלום, צריך לחכות לפחות חודש", אומר אנזו. גרגורי עצבני עם הנייד צמוד לאוזן: "בחנות בשאנז אליזה אפילו לא עונים".
"חייזר, כישרון גדול"
כשהצרפתים יחזרו מהווקאנס, ומסי יצבור קצת תאוצה, יתחיל הלחץ על סחורה אחרת – שהארגנטינאי צריך לספק בעצמו: הצ'מפיונס. "למה לא זכינו אף פעם בגביע האלופות?" אומר לי אחד האוהדים בתסכול. "לפ.ס.ז' יש תסביך, הם מפחדים מהגביע".
"מסי הוא חייזר, כישרון טהור, מפלצת", מתלהב לואי בן ה־20 משטרסבורג, שהגיע לסוף שבוע בפריז לכבוד יום ההולדת שלו. "אני מעריץ של הקבוצה מגיל 7, מסי הוא השחקן האהוב עליי בכל הזמנים. אין מצב שאנחנו לא זוכים בליגת האלופות. אבל דבר אחד בטוח – קיליאן אמבאפה לא יישאר".
אז זהו – כל משפט שמתחילים במסי מסתיים באמבאפה. נהג המונית קובע: "יותר טוב שיילך, מפנקים אותו בפ.ס.ז' ולניימאר יש השפעה רעה עליו במגרש. ראית איך הוא התחיל לכדרר כמוהו? זה לא אותו אמבאפה של ההתחלה". "שיילך כבר", אומר במרירות גם גרגורי. "לפחות ככה נקבל 180 מיליון יורו", מוסיף בנו בטון מאוכזב, אבל אביו משיב: "נשאר רק שחקן פריזאי אחד, פרסנל קימפמבה". זו נקודה כאובה אצל האוהדים, כזו שמקשה עליהם להזדהות לגמרי עם הקבוצה שלהם.
את המסע שלי עם נהג המונית, מאסיניסה שמו, סיימתי בשאנז אליזה. הוא סיכם: "את השם של מסי מבטאים כמו המילה Messie, שפירושה בצרפתית 'משיח'. נתפלל שהוא יושיע את פ.ס.ז' ויביא לה את הגביע הקדוש".
זהבי השתווה למזרחי ככובש הישראלי המוביל
ערן זהבי הבקיע אתמול את הרביעי של איינדהובן ב־2:5 על כרונינגן בליגה, ובכך השתווה לאלון מזרחי בפסגת רשימת המבקיעים הישראלים של כל הזמנים עם 334 שערים בכל המסגרות, במועדונים ובנבחרת.
זה היה שערו ה־22 במדי הקבוצה ההולנדית, שמובילה את הטבלה אחרי שלושה מחזורים, ובנוסף הוא כבש 12 שערים ברמת־השרון, 42 בהפועל ת"א, 2 בפאלרמו, 127 שערים במכבי ת"א, 103 בגוואנגז'ו ו־26 שערים בנבחרת ישראל.
