קול השופרות שוב ירעיד את "כפר התימנים"

83 שנה אחרי שתושביו היהודים של "כפר התימנים" נאלצו לנטוש אותו, ייערך היום לראשונה מנהג תקיעת השופרות בבית הכנסת העתיק שנותר במקום, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים. וההשראה לחידוש המסורת: קטע מרומן על הכפר של הסופר ישראל זרח י שהתפרסם ב־1948. "זה מחיה את אבי", הגיבה בהתרגשות הבת, כלת פרס ישראל נורית זרחי.

בכפר, שידוע גם ככפר השילוח, התגוררו עולים מתימן מאז סוף המאה ה־19. בזמן מאורעות 1939-1936 תושביו נאלצו לנטוש אותו בלחץ הבריטים, ובית הכנסת "אהל שלמה" שנוסד ב־1885 ננטש אף הוא. לפני כ־20 שנה שבו יהודים להתגורר במקום ובית הכנסת שב לפעילות מצומצמת.

בספר, שנקרא "כפר השילוח" והתפרסם שנה אחרי שזרחי נפטר, הוא תיאר כיצד כל הכפר היה משכים לתפילות ולסליחות, כשהילדים שחששו שלא יתעוררו בזמן היו קושרים את רגליהם לדלת. "וכשתוקעים בשופרות היעלים הארוכים והמפותלים נרעדת כל העדה כולה. וקול התקיעה עולה ונישא על פני העמק הירוק, מרחף על ההרים והדו מגיע עד העיר שבין החומות", כתב.

הספר התגלגל לידיו של עו"ד יו"ר המועצה הציבורת כפר השילוח גדי בשארי, שסיפר: "הגיע לידיי עותק נדיר של הרומן המופלא הזה והחלטתי שזה יהיה לי להשראה. היום, 83 אחרי שהכפר פונה ויותר מ־70 שנה מאז נכתב הספר, נערוך את המנהג עם המון שופרות כפי שתיאר זרחי בספרו".

גדי בשארי ונורית זרחי

בשארי שיתף את נורית זרחי ביוזמה, והיא הגיבה בהתרגשות. "זה מדהים שנשאר משהו חי ממנו", אמרה. "אני לא יודעת עליו הרבה כי הוא נפטר כשהייתי בת חמש. אבל הוא כתב על ירושלים, הוא היה מעורב בהוויה של העיר. תמיד הוא חיפש את השורש הציוני, ולדעתי כך הוא הגיע לכפר השילוח. זה רק מוכיח שספרות שמתייחסת לחיים יש בה חיים".