הפגישה הלילית: גנץ ואבו־מאזן נועדו ברמאללה
לראשונה מאז 2010 הגיע שר בכיר בממשלת ישראל לפגישה רשמית עם יו"ר הרשות הפלסטינית • שר הביטחון בני גנץ וראש הרשות דנו בנושאים ביטחוניים ואזרחיים וסיכמו על שורת צעדי סיוע לרשות • בסביבת ראש הממשלה נפתלי בנט מיהרו להבהיר: "הפגישה בוצעה באישורו, אין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים וגם לא יהיה"
שר הביטחון בני גנץ נפגש שלשום בלילה ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו־מאזן) ודן עימו בנושאים ביטחוניים־מדיניים, אזרחיים וכלכליים. גנץ אמר ליו"ר הרשות שישראל נכונה לשורת צעדים שיחזקו את כלכלת הרשות הפלסטינית, והשניים סיכמו להמשיך ולעמוד בקשר בסוגיות השונות שהועלו.
בפגישה לקחו חלק מתאם הפעולות בשטחים אלוף רסאן עליאן, השר לנושאים אזרחיים חסיין א־שייח וראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פארג'. בסיום הפגישה המקצועית נועדו גנץ ואבו־מאזן בארבע עיניים.
הפגישה בין גנץ לאבו־מאזן הייתה הפגישה הרשמית הראשונה של בכיר בממשלת ישראל עם ראש הרשות מאז 2010. מפגשי צד התקיימו עם הנשיא פרס ב־2013, והפגישה עם אבו־מאזן שלשום באה אחרי תקופה ארוכה שבה נתניהו "ייבש" אותו והעדיף להעביר מזוודות דולרים לחמאס.
הפגישה התקיימה למרות שהרשות הפלסטינית היא זו שהגישה את התלונה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – מה שהוביל להחלטה לפתוח בחקירה נגד ישראל על פשעי מלחמה.
גורם בסביבת ראש הממשלה אמר: "פגישת גנץ אבו־מאזן אושרה מראש על ידי ראש הממשלה. מדובר בפגישה שעניינה סוגיות שוטפות של מערכת הביטחון מול הרשות הפלסטינית. אין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים וגם לא יהיה".
חבר הכנסת (מרצ) מוסי רז לא אהב את הדברים שיצאו מלשכת בנט וצייץ: "הודעה מקוממת. למה שלא יהיה תהליך מדיני? תהליך מדיני הוא אינטרס ישראלי".
שר הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ בירך על פגישת גנץ עם אבו־מאזן ואמר: "לאחר נתק ארוך ומזיק של שנים עם השכנים הקרובים ביותר, הגיע הזמן לחדש את ההידברות ושיתוף הפעולה עם הרשות. כך עשיתי בפגישתי עם שרת הבריאות הפלסטינית לפני מספר שבועות, וכך יש לעשות בכל התחומים - האזרחי, הכלכלי, הביטחוני והמדיני".
גם ח"כ (מרצ) יאיר גולן אמר: "פגישת שר הביטחון עם ראש הרשות הפלסטינית היא סימן מעודד ועוד ביטוי לשינוי החיובי שמביאה איתה הממשלה החדשה. את מורכבות הסכסוך צריך לפתור בשיח - זה המעשה הציוני הנכון".
בפגישה סיכמו גנץ ואבו־מאזן על כמה צעדים, ביניהם הסדרת מעמד הומניטרי של אלפי אנשים ששוהים באזור ללא תיעוד – הכל לפי קריטריונים ברורים ושל אנשים מבוגרים בלבד; מעבר להתחשבנות דיגיטלית במע"מ – כל עסק פלסטיני שרוכש ממדינת ישראל יעשה את זה באופן דיגיטלי וכך חשבוניות מחוקות/שחוקות/לא תקינות יביאו לגבייה נכונה ויכניסו לרשות כ־10 מיליון שקלים; והלוואה של חצי מיליארד שקלים, שתוחזר החל מחודש יוני 2022 מכספי הסילוקין שישראל מעבירה לרשות.
לפנייה לכתב/ת 
