מין לילה שכזה

הַלַּיְלָה הַזֶּה/ שׁוּם סִימָן הוּא לֹא נוֹתֵן/ הוּא מְעַוֵּר, הוּא מְכַוֵּן/ אֶת הַתְּנוּעָה בִּשְׁלַל גַּחְלִילִיּוֹת/ הוּא מְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת/ וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיְלָדִים מַאֲמִינִים לָזֶה/ מִין לַיְלָה שֶׁכָּזֶה, כָּזֶה (מתוך "לילה", שלום חנוך)

את הגיטרה עליה נולד "לילה", השיר הראשון ששלום חנוך כתב לו מילים ומנגינה, הביא לו אביו חיים מאחד ממסעותיו בחו"ל. זאת הייתה גיטרת ג'אז גדולה עם מיתרים נוקשים שפתחה בפני בן ה־13 מקיבוץ משמרות עולם קסום.

"לילה", שנחקק בזיכרון הקולקטיבי בזכות הביצוע של אריק איינשטיין, מתאר את חוויות הילד חנוך בקיבוץ בסוף שנות ה־40 ובתחילת שנות ה־50, עם יללת התן, הפחדים, המסתורין, התינוקות שנשארים לבד בבתי הילדים. הימים היו ימי הלינה המשותפת, וברוח התקופה הוטלה על כתפי הלילה המשימה לעודד את הפעוטות המתגעגעים לאמם. הוא עושה כמיטב יכולתו: מעוור, מסנוור, מספר מעשיות, ובעיקר נכשל.

"את 'לילה' כתבתי בערב אחד. יש דברים גדולים ממך". שלום חנוך בצעירותו | צילום: שאול גולן

מעצבת האופנה טובה'לה חסין, בת כיתתו של חנוך, שהייתה מאוהבת בילד ההוא, זוכרת את הלילות עטופי הפחדים, הרחק מחדרי ההורים. "נורא פחדנו לישון לבד", היא מספרת. "זאת גם הייתה תקופת כנופיות הפדאיון, שחדרו לכל מיני יישובים. שלום היה מעיר אותי בכל לילה. היינו מסובבים את הראש על הכרית הלוך וחזור כדי לא לשמוע את הרעשים ונרדמים. שלום היה ממציא מנגינות נפלאות, ואני הייתי נפעמת. הערצתי אותו מיום היוולדו. היה לו משהו אחר בקול.

"כשהוא כתב את 'אהבת נעוריי' הפצתי שזה עליי למרות שהוא נכתב על אילנה כרמי, אז דוידוביץ', שהייתה יפהפייה. לא רק שאהבתי את שלום, אהבתי גם את אביו חיים, שהיה מראשי הקיבוץ ונסע לחו"ל בענייני המשק. בלילה, כשהיה חוזר, הוא היה הולך ישר לבית הילדים, מעיר את שלום ונותן לו מתנות. אחת מהן הייתה הגיטרה".

* * *

האהבה הגדולה של האב חיים חנוך, ממייסדי הקיבוץ, הייתה כתיבת שירים ומקאמות שפורסמו בעיתון התנועתי, וכן קאברים מחורזים לשאנסונים שבוצעו על ידי ה"משמרון", להקת הקיבוץ. חנוך האב הוא שגילה לילדיו את עולם הצלילים. האחות נעמה שירתה בלהקת הנח"ל. האח דני היה סולן המשמרון. שלום, ילד עם ערימת תלתלים, חלום וגיטרה, שורר מגיל צעיר. "קרניים ראשונות, הרחק/ ואפרורים שמיים/ טל שחר בוהק/ נצנוצים/ ונחל מים/ ושרצים", כתב ב־1961 לעלון חברת הילדים של משמרות.

כשהיה בן 15 חנוך הלחין את "אגדת דשא" למילים של מאיר אריאל, אז בן 18, שיר שבוצע על ידי אחיו דני במסגרת המשמרון. השיר הראשון של חנוך שהושמע ברדיו היה "סתיו", שזכה לביצוע של חדוה ודוד.

אבל "לילה", כאמור, היה הראשון שכתב לו מילים ומנגינה. "כתבתי והלחנתי את השיר אחרי שכבר הזדקנתי והגעתי לגיל 16", סיפר חנוך לאחרונה לעיתונאי "ידיעות אחרונות" רז שכניק. "אני חושב שהוא נהדר. החמרתי איתו בהתחלה. ככה זה אצלי, אני קודם כל מחמיר עם עצמי. אבל השיר הזה יפה, אין מה לעשות. הוא יצא לי כשישבתי על הרצפה בחדר שלי בצריף בקיבוץ. ציירתי אז בשמן על הקיר. הייתה מראה ממול, ואני ישבתי עם הגיטרה ודרך המראה ראיתי את הציור - גגות תל־אביביים, ירח זורח. ניגנתי, ואז הראש הלך אל המילים. כדי שהמנגינה שעלתה בראש תישאר, כתבתי ישר את המילים".

חנוך, מתברר, הלחין מבלי לדעת תווים. "לא בדיוק כתבתי לחנים, זכרתי אותם", סיפר על ההרפתקה ההיא באחד מראיונותיו הראשונים, "פשוט לא הייתי תלמיד טוב במוזיקה. את 'לילה' כתבתי בערב אחד. כשחזרתי אליו, לא נגעתי בו. יש דברים גדולים ממך, ולא משום שהצליחו אלא כי מאוד קל לראות מה הם אומרים ומה מייצגים".

* * *

אילנה נוימן, חברת קיבוץ משמרות ואמה של השחקנית רבקה נוימן, שרה עם חנוך במשמרון. "לי, בניגוד לרבים אחרים, דווקא לא היה רע בבית הילדים", היא נזכרת. "ההורים שלי היו גרושים ולכל אחד מהם היה חדר עם בן הזוג החדש שלו. הלינה המשותפת הייתה גלגל הצלה עבורי.

"בכל מקרה, כבר אז אפשר היה להכיר בכישרון יוצא הדופן של שלום חנוך, שרק הלך והתפתח עם השנים. 'לילה' הוא שיר נורא מורכב לנער בן 16".

"שלום ואני בני אותו הגיל", מוסיף הזמר חנן יובל, שעזב את הקיבוץ בילדותו עם הוריו, "ההורים שלי עברו לפרדס חנה אחרי הטרגדיה שפקדה אותם, כשאחותי יעל נהרגה בשוגג על ידי חייל בריטי, אבל הלב שלי נשאר במשמרות. אולי גם כי התחברתי לשלום ולמאיר אריאל והפכתי לשחקן חיזוק במשמרון. אני זוכר את היום שבו שמעתי את 'לילה' בפעם הראשונה. שלום שר לי אותו. אמרתי לו, 'המנגינה הזאת פשוט נהדרת, אבל את המילים בטח כתב ע. הלל'. 'זה אני', הוא ענה. הייתי בהלם. לא חשבתי שהוא יודע לכתוב גם מילים כל כך יפות".

קינאת בו?

"ממש לא, אבל הייתי מתוסכל. למדתי אז גיטרה אצל מורה בכרכור, ושלום ניגן על הבמה אקורדים שפשוט לא הכרתי. כששמעתי את המשמרון הרגשתי כמו פרפר שנמשך לאור. אלו היו ימים נפלאים".