המגילה הגנוזה והמקומות הקדושים

אטרקציה מעניינת תמתין למבקרים במוזיאון ישראל החל מסוכות, ובמשך ארבעה חודשים: מגילה מצוירת מהמאה ה־14, שאורכה כמעט 11 מטרים, ועליה כ־130 איורים של מקומות ואתרים, ממצרים, דרך ישראל ועד לבנון.

המגילה התגלגלה לספרייה הלאומית המרכזית שבפירנצה, שם נרשם כי היא נוצרה במאה ה־19. היא אף קוטלגה שם כחסרת ערך היסטורי ממשי. אולם כשרחל צרפתי נחשפה אליה, הא הבינה שמדובר בתגלית של ממש, אשר חשיבותה אולי לא גדולה באיטליה, אך היא מעניקה לישראלים הצצה נדירה על העבר.

צרפתי כה התרגשה, שהחליטה להקדיש את עבודת הדוקטורט שלה ל"מגילת פירנצה". היא הוכיחה במחקרה כי המגילה נוצרה כבר בראשית המאה ה־14, "כנראה על ידי עולה רגל יהודי, בן קהילת מצרים, שבחר לתאר בציורים את מסעו לארץ ישראל", היא מסבירה.

ד"ר צרפתי, שנבחרה להיות אוצרת התערוכה במוזיאון, מספרת ש"היוצר כנראה ערך מסע למקומות הקדושים בארץ ישראל. עם הגעתו לכל מקום קדוש הוא נהג לציירו ולהוסיף כמה מילים עליו. זמן קצר לאחר שנוצרה עברה המגילה לידיים של עולי רגל איטלקים, שלקחו אותה עימם למולדתם. החשיפה שלה מרגשת עד דמעות כי היה סיכוי שהיא לא תיחשף לעולם לקהל הרחב, מאחר שקבעו ברישומים של הספרייה הלאומית בפירנצה שהיא חסרת ערך. בפועל, היא מציגה את התיאור המקיף ביותר של מראה ארץ ישראל והמקומות הקדושים במאה ה־14. אין עוד מסמך כל כך מוקדם וכל כך מקיף שעושה זאת".

|

המגילה עשויה מקלף, כמו שאר כתבי היד שנוצרו בתקופה ההיא. "היא מאוד חשובה לא רק למחקר ההיסטורי של ארץ ישראל, אלא גם למחקר האמנותי", מציינת ד"ר צרפתי, "יש בה סגנונות ציור שונים שהיו מקובלים באותה תקופה. האיורים גם משקפים את העולם התרבותי במזרח התיכון בימי הביניים, ואת המנהגים הדומים של יהודים ומוסלמים בפולחן המקומות הקדושים. יש בה מעט מאוד טקסט. עולה הרגל היה צייר. זה היה משלח ידו. ולכן, הוא לא כתב יומן מסע כמו בנימין מטודלה, למשל, שכתב את יומן מסעו המפורסם במאה ה־12, אלא צייר את המסע שלו – וזה המזל שלנו".

באיורים מופיעים, בין היתר, מערת המכפלה, הכותל המערבי והר הבית. אורכו של האיור המרשים ביותר הוא כשני מטרים, הוא מתאר את "המקדש" ומצוירים בו כיפת הסלע ומסגד אל־אקצא.

המגילה, כאמור, תוצג במוזיאון ישראל במשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן תמשיך במסעה למוזיאונים אחרים בעולם.