עד כאן

עד אתמול היה מקובל לומר שהמאה ה־20‬ נסתיימה ב־‬1989, כשחומת ברלין קרסה. בתוך חודשים הגוש הסובייטי התפורר והמלחמה הקרה נסתיימה. נדמה היה שהעולם בחר לחיות באושר תחת כנפיה של מעצמה אחת, תרבות אחת ושיטה כלכלית אחת. העולם בחר אמריקה.

אתמול, כשקרסו בזה אחר זה מגדלי־התאומים בניו־יורק, ניתן אות־הפתיחה האמיתי למאה ה‭.21־‬ היא נפתחת במלחמה. האויב של אמריקה הפעם איננו מעצמה מתחרה. האויב הוא הכעס, הקנאה, תאוות הנקם, של אלה שנותרו מאחור. האויב הוא תרבות אחרת, אידיאולוגיה אחרת, מערכת ערכים אחרת. 12 שנים נמשכה חגיגת הניצחון האמריקאית – מברלין עד דרבן. אתמול שולם המחיר.

ישראל, שצברה לא מעט ניסיון בטרור־מתאבדים, לא ראתה עד היום פעולה מתוחכמת, נועזת וקטלנית כמו הפעולה באמריקה אתמול. התוצאות מלמדות עד כמה פגיעים מרכזי־הכוח לא רק באמריקה, אלא בכל מדינה. אין צורך בנשק כימי וביולוגי או בפצצת־כיס אטומית. כאשר האויב בלתי־חדיר למודיעין, מאומן ומוכן להתאבד, אין כמעט דרך לעצור אותו.

רבים השוו אתמול את התקפת הטרור להתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור. במובנים אחדים, ההתקפה אתמול הייתה קשה יותר. היא פגעה בליבה של אמריקה, בסמלי־השלטון המובהקים שלה, והיא הציבה מולה אויב אנונימי, חסר כתובת וחסר פרצוף.

אם אמריקה תהיה נאמנה למסורת שלה, היא תשיב אש. תגובתו הראשונה של הנשיא בוש, שהייתה מינורית, כמעט מעוררת רחמים, מצביעה על חוסר ניסיונו יותר מאשר על סוג התגובה שיבחר.

על פי התפיסה האמריקאית, התקפת טרור מהסוג של אתמול מהווה איום קיומי. היא מאיימת על מעמדה כמעצמה, על יציבותה ועל ערכיה. לכן היא מצדיקה תגובה ברוטאלית, שלא מבחינה בהכרח בין אשמים לחפים מפשע. זוהי אחת מזכויות־היתר של מעצמות־על.

אם מתקפת הטרור אתמול קשורה למזרח התיכון, יש לה השלכות כבדות על ישראל. הטרור התרחב לממדים שהמערב כולו לא יכול להשלים איתם, ובוודאי שלא ישראל. הוא דורש טיפול שורש.

שרשרת הפיגועים באמריקה פגשה את ערפאת בדרך לדמשק. ההתפייסות שלו עם שושלת אסד בנויה על המעורבות של השניים בתמיכה בטרור. קשה להתפעל ממנה.

השאלה היא, אם לא הגיע זמנם של שני הג'נטלמנים לבחור לאיזה חלק של משפחת העמים הם מבקשים להשתייך. בלי קשר לשאלה מי אחראי לפיגועים, התוצאות הנוראות שלהם מחייבות את המערב לפתוח במלחמת חורמה בטרור, בכלל זה מלחמה בכל מדינה ובכל ישות פוליטית שמסייעת לטרור. זה המסר שאיתו תצא ישראל לעולם. נדמה שהפעם העולם יקשיב.

אמש התכנסו בירושלים השרים להתייעצות. היו ביניהם שדרשו לנצל הזדמנות: בחסות הפיגוע בניו־יורק לגמור חשבונות עם הפלסטינים. שרון העדיף לא למהר. מכת־הטרור שספגה אמריקה כל כך משמעותית, שמוטב לא לנצל אותה כגנבים בלילה.

• • •

תומס פרידמן, בעל הטור המשפיע לענייני חוץ ב"ניו־יורק טיימס‭,"‬ הגיע השבוע לביקור עבודה בישראל. בטורו הראשון מכאן, שהתפרסם אתמול, הוא סיפר שערב צאתו שאלה אותו בתו לאן הוא נוסע. כשאמר "לישראל" יעצה לו בתו לא לנסוע – עד כדי כך חששה.

אתמול היה פרידמן בתל־אביב הבטוחה, ובתו בוושינגטון המותקפת. עולם קטן ומסוכן: מתברר שגם הטרור, כמו תחומים רבים אחרים, הוא חלק מהגלובליזציה.