פרלמנט לייט

לא מעט ישראלים מעקמים אף מול הטלוויזיה וחולמים על ייאוש יותר נוח מול המסך הבריטי. אולי הם יופתעו לשמוע על צמצום פערים בתחום אחד: פוליטיקאים בריאליטי. ב־2006, למשל, חבר הפרלמנט (והאנטישמי) ג'ורג' גאלוויי השתתף ב'אח הגדול VIP' - בעודו מכהן. ב־2020 השתתף אלן ג'ונסון, שכיהן בכמה משרדי ממשלה, ב'זמר במסכה'. וסטנלי ג'ונסון, אביו של ראש הממשלה הנוכחי וגם לשעבר חבר בפרלמנט האירופי, אכל אשכי שור במסגרת 'אני סלב, תוציאו אותי מכאן'.

ואילו כאן, הזכייה של אורן חזן ב'אח הגדול' היא שיאו של תהליך הפיכת הפוליטיקאי הישראלי לטייפקאסט. עוד לפני כן, נאוה בוקר הסתערה על 'הישרדות' וגם איוב קרא עשה אודישן. יואל רזבוזוב היה אמור לקחת חלק ב'נינג'ה ישראל' ונפצע. על המדף מחכים גם דודי אמסלם ('מאסטר שף VIP') ומירב בן ארי ('גולסטאריות'). גם שרון גל וינון מגל היו במקום דומה (ב'אח הגדול' וב'זמר במסכה' בהתאמה), אולם הם הגיעו לפוליטיקה מהתקשורת, כך שהכנסת לא הייתה המקום שבו הם נחשפו (עם כל הכבוד להשתתפות של חזן ב'בואו לאכול איתי').

אם כן, בין "הדוגמנית שחייבת עוד עוקבים באינסטה" ו"הזמר שכבר עשר שנים מנסה לשקם קריירה", לא נותר אלא לצרף גם את "הפוליטיקאי שגילה שהוא הרבה פחות פופולרי ממה שחשב/ ממש לא היה לו כוח לוועדת חוקה, חוק ומשפט". כמובן שאפשר להסתכל על זה כעוד סיבה טובה לצקצק: אמרנו לכם, פעם פרופסורים וסופרים היו בכנסת, היום זה בסך הכל קיצור דרך לקראת חלטורה בפריים־טיים. במקרה של חזן, טיפוס שמלכתחילה ביזה את המשכן, עצם ניצחונו מעלה מחשבות נוגות על הטעם של הצופים בבני־אדם (מצד שני, לפי הרייטינג הם לפחות לא רבים כל כך).

הכל נכון, אבל ניתן לראות כאן גם משהו אחר: אם הריאליטי מעצב חלק נכבד מהתודעה של הציבור במשך שני עשורים, הגיוני שהנבחרים שלו דוברים את השפה וכעבור זמן מה (שעה) מהרגע שבו הם זקוקים לפרנסה/פלטפורמה לקאמבק, הם לוקחים חלק בפולחן שהשבט אוהב. השתתפות בריאליטי, במובן הזה, לא כל כך שונה מהשימוש בטיקטוק: דרכו של עולם. ולפעמים, נניח כשמדובר בחזן, אפילו עדיף שיהיו בריאליטי וגם ינצחו בו מאשר ייבחרו לכנסת.