ממרוקו לגבעתי

בזמן שחבריו לכיתה במלייה שבמרוקו הצטרפו לדאעש, יואל לוי נאלץ לשמור בסוד את יהדותו • לפני כשנה הוא החליט להגשים חלום: עלה לישראל לבדו והתגייס לשירות קרבי בצה"ל • "כשראיתי את השנאה שם, הבנתי שאני רוצה להיות לוחם. הכי טוב פה בארץ"

יואל לוי גדל במלייה, עיר ספרדית בשטח מרוקו. כשראה איך חבריו לכיתה הצטרפו לשורות דאעש החליט לעלות ארצה והפך לחייל הראשון בתולדות צה"ל ממלייה.

 

לוי (21) לא חשב עד לפני כמה שנים שיום אחד הוא יעלה ארצה ויהיה לוחם בצה"ל, אבל החיים במלייה או 'מלילה' בשפת המקומיים, השתנו לגמרי. "זאת עיר בשליטה ספרדית שנמצאת בשטח של מרוקו", הוא מסביר בעברית, שפה שקשה להאמין שלמד רק לאחרונה. "העיר הזאת השתנתה. בעבר היו בה הרבה יהודים אבל עכשיו כמעט שאין. למדתי בתיכון עם 95 אחוז מוסלמים. העיר הפכה לאחת הערים המרכזיות של דאעש. היום אם שואלים ילדים שם מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים, התשובה של רבים מהם תהיה 'מלחמת קודש'. ממש מדברים על פיגועים". לוי הסתיר את יהדותו בבית הספר שבו למד. "כולם חשבו שאמא שלי מוסלמית ואבא נוצרי. אם היו יודעים שאני יהודי זה לא היה טוב". לקראת סוף התיכון משהו השתנה אצל לוי. "בכיתה שלי היו שלושה חברים שהתגייסו לדאעש. כל פעם שדיברו על ישראל, שכמובן הם היו קוראים לזה פלסטינה, הייתי רואה בעיניים שלהם את השנאה", הוא משחזר. "יום אחד, ילד מהכיתה שלי לא הגיע לבית הספר וראיתי את החברים מהכיתה ממש עצובים, שאלתי מה קרה וסיפרו שהמשטרה עצרה אותו אחרי שגילו שהוא הצטרף לדאעש. זה לא היה דבר חריג אבל זה גרם לי לחשוב מה אני רוצה לעשות בהמשך. אחרי שראיתי את השנאה שלהם, של האנשים שגדלו איתי, החלטתי להתגייס לצה"ל ולהיות לוחם".

 

לוי עלה לבדו ארצה לפני שנה, התחיל ללמוד בישיבה ולפני כחצי שנה התגייס לצה"ל ולמעשה הפך לחייל הראשון אי פעם ממלייה. הוא שובץ בחטיבת גבעתי ונמצא כיום באימון מתקדם.

 

ההורים שנשארו במובלעת הספרדית, עדיין לא יודעים שבנם הפך ללוחם. "לא סיפרתי להם שהתגייסתי לצבא", הוא משתף, "כשהייתי בבסיס מחוו"ה אלון לפני שהגעתי לגבעתי, המ"פ שלי לקחה אותי לשיחה. סיפרתי לה שההורים שלי לא יודעים שאני בצבא, בעצה שלה סיפרתי להם והם בכו מדאגה. הרגעתי אותם שאני לא לוחם. מאוד רציתי לשתף אותם אחרי המסע כומתה, למשל, אבל אני מרגיש שזה יהיה להם קשה".

 

ללא
ללא

 

 

בינתיים לוי מתרגל לחיים בארץ. "החודשיים הראשונים היו קשים כי לא ידעתי אפילו מילה אחת בעברית", הוא מספר, "אחרי שנה בארץ אני יכול להגיד שאין כמו הישראלים. הכי טוב פה. אנשים שלא מכירים אותי דואגים שיהיה לי הכל. אנשים ששומעים שאני חייל בודד מציעים לי להתארח אצלם, מציעים לי אפילו כסף. אני שמח מאוד להיות פה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים