חומוס בסיבוב
ירון גוטמרק ויואב לביא, מהנדס אלקטרוניקה ומדריך רכיבה, חברו יחד סביב שתי האהבות שלהם - רכיבה על אופניים ואכילת חומוס • יצא מזה ספר הכי ישראלי שיש
באחת מרכיבות האופניים של ירון גוטמרק, הוא הבחין בעלייה מהירה של הדופק — ולא רק בגלל המאמץ הספורטיבי. להאצה בפעימות הלב הייתה אחראית גם התשוקה הפתאומית לחומוס שאחזה בגוטמרק ובחבריו. "עוד לפני שסיימנו את הרכיבה כבר חשבתי עליו. הדופק היה מהיר, האדרנלין בשיאו, והירוק שספגתי ממראות הדרך כמו נכנס לגופי והתפשט בו. אבל אני כבר ידעתי. גם חבריי לרכיבה ידעו, ודיוושו יחד איתי כדבוקה אחת, לכיוון מגרש החניה הקרוב. עם ההגעה לרחבה, גילינו שלא רק לנו מדגדגת המחשבה הזו מבפנים; כמה זוגות אופניים, חלקם תלויים על מנשאי רכבים וחלקם שעונים על עצים, גדשו את המקום. 'הרווחנו את זה ביושר', אמר עמרי, אחד מחבריי, אחרי שירדנו מהאופניים, משאירים את האבק ואת המאמץ של הסינגל מאחור. 'לגמרי', הסכמתי, ומיד פנינו לעבר סככה מוצלת עם שולחנות עץ והמולת אנשים. התיישבנו סביב שולחן פנוי. הג'ינג'י ניגש אלינו. 'חומוס עם גרגירים, בשבילי', ביקשתי".
ירון גוטמרק (53) אוהב חומוס. את המאכל עצמו, את הניגוב עם הידיים ואת כל הטקס החברתי מסביב. הוא גם אוהב רכיבות אופניים בשטח, את החיבור לטבע, את האתגר ואת האדרנלין. מהר מאוד הבין ששתי האהבות האלה ניתנות לשילוב — החומוס הוא מהיר, טעים, בריא ומזין ומתחבר מצוין לפעילות הגופנית שהגיעה אל סיומה. כעת הבשילה האהבה הזו גם ללידתו של ספר בשם "רוכבים בשביל החומוס" (בהוצאת קורדינטה), המכנס 18 מקבצי מסלולים בכל הארץ. בכל מקבץ מופיעים שלושה מסלולים: מסלול קצר יחסית, כ־9-6 ק"מ, שמתאים למשפחות; מסלולים באורך כ־20-12 ק"מ, לרוב עם סינגלים ולעיתים קטעים טכניים, המיועדים לרוכבים מנוסים; ומסלולים לרוכבים אתגריים ובעלי כושר גופני גבוה. בספר גם שני מסלולים עירוניים המתמקדים בירושלים ותל־אביב, שתי מעצמות חומוס. המשותף לכל המסלולים — בסיומם יש חומוסייה. להפקת הספר חבר אל גוטמרק, שהיה אמון על הכתיבה, יואב לביא (56), מדריך אופניים וצלם שאחראי לצילומים היפים ומעוררי התיאבון.
אני מסתובב עם החלום הזה של לכתוב ספר על טיולי אופניים וחומוסיות כבר 15 שנה", מספר גוטמרק, מהנדס אלקטרוניקה, נשוי פלוס שלושה מרמת השרון. "לפני כשנה וחצי, כשהחלה הקורונה, חזרתי לרעיון שוב. חבר טוב שלי שמתאמן אצל יואב אמר לי, "נראה לי שיש לי מישהו שיוכל לעזור לך בספר, הוא מדריך אופניים בשטח וצלם. הוא הכיר בינינו ואכן היה חיבור. וכך יואב הפך לאחראי על בניית המסלולים ועל הצילומים. החלום שלי הוא שאנשים יקחו על עצמם לבצע את כל המסלולים שבספר, ושביל החומוס יהפוך לאחות הקטנה של שביל ישראל. בגלל זה גם עיצבנו לוגו של 'רוכבים בשביל החומוס'".
איך התחיל הרומן שלכם עם האופניים?
לביא: "בעקבות שלילת רשיון. בתחילת שנות האלפיים עסקתי בריצה, כדורגל ושחיה. מאחר והייתי צריך להגיע לבריכה כל יום וקיבלתי שלילת רשיון, התחלתי לרכוב לבריכה על אופניים פשוטים ששימשו אותי לטיול עם הבן שלי. הריגוש והכיף שחוויתי מהרכיבה טילטלו אותי והבנתי שזאת אהבה חדשה ומרתקת. התמכרתי לרכיבה באופניים".
גוטמרק: "אני פשוט קניתי אופני הרים באיזשהו שלב, לקראת גיל 30 שלי, והתחלתי לרכוב קצת בשטח".
עבור שניהם, רכיבה בכבישים מעולם לא הייתה אופציה. שניהם מעדיפים להעמיס את האופניים על הרכב ולצאת לרכוב בטבע. "רכיבת כביש מעולם לא הייתה אופציה", מספר לביא. "אני מחובר לשטח, לטיולים, ליכולת הוורסטילית להגיע לכל מקום, ולא פחות חשוב — לבטיחות".
גוטמרק: "אני רוכב רק בשטח, וגם כל המסלולים בספר הם מסלולי שטח. אין מסלולי כביש".
כאמור, בשלב מסוים הבחין גוטמרק שהרכיבות מסתיימות בתשוקה לחומוס, עד שהאהבה הספורטיבית והאהבה הקולינרית התאחדו. "אוכל וחומוס הן שתי אהבות וותיקות שלי, ושמתי לב שאחרי שהייתי מתחיל לרכב, כבר אחרי שעה חשבתי על החומוס של אחרי. סיום נאות לרכיבה שמחזיר מהר את האנרגיה, משביע את הרעב, מהיר, מזין ומאוד מתאים לחבורת רוכבים כי הוא לא פורמלי".
לביא: "כשאתה מסיים רכיבה ארוכה ומאתגרת אחרי שאימצת את השירים ואת הגוף, החיבור לתזונה טעימה, מזינה, בריאה וזמינה הוא אך טבעי".
במהלך העבודה על הספר, נתקלו השניים בדילמה לא קלה — אילו חומוסיות ימצאו את דרכן אל הספר. לבסוף הוחלט על בניית שאלון לבדיקת איכות החומוסייה לפי פרמטרים שונים — טעם החומוס, מגוון מנות, שירות, ניקיון, מחיר וכו'.
גוטמרק: "בחירת מסלולי האופניים נדחקה למקום משני. מילאתי מחברות עם רשמים ודירוגים של חומוסיות. רציתי לדבר על אהבה לאוכל, לחומוס ולתרבות, לעשות טוב ולא להפוך למבקר מסעדות".
כל רכיבה חייבת להסתיים בחומוס, או שגם מגוונים לפעמים?
גוטמרק: "זה המודל שלנו בספר. ברור שלא תמיד יש זמן ואז החלק הקולינרי לאותו היום הסתיים עם תמרים ופירות יבשים ברכיבה".
לביא: "השאיפה היא לסיים בחומוס אבל לא תמיד זה מתאפשר".
מה התירוץ למה?
אז מה התירוץ למה: הרכיבה לחומוס או החומוס לרכיבה?
גוטמרק: "איזו שאלה יפה. הרבה פעמים הרכיבה היא זו שמתניעה, אבל קרה גם שחשבתי על חומוס ואז אמרנו בואו נרכב קודם".
למרות ששניהם שועלי רכיבות שטח ותיקים, במהלך העבודה על הספר התחדדה אצלם האהבה לכמה מסלולים חדשים־ישנים. לביא: "המפגש עם חנניה מהישוב אלעזר בגוש עציון הביא אותי להיכרות אינטימית עם מסלול סינגלים, מעיינות ונופים מדהימים בין יישובי הגוש שהיה חדש לי, ובשנה הזאת אני מקפיד לדגום אותו מדי פעם, עם חברים או בהדרכת קבוצות, ובעקבותיי הכירו אותו רוכבים נוספים שעוקבים אחרי ברשתות החברתיות".
גוטמרק: "אני אוהב את המסלול של מצפה רמון כי אני מאוד אוהב את הנוף המדברי המדהים. גם מאוד אהבתי כשהכנו את הפרק המסיים את הספר, מסלול מספר 18, חרמון שניר. עברנו נופים מקסימים לאורך הנחלים חרמון (הבניאס), דן ושניר, בשבילים קסומים ליד פלגי מים ועם גיחה לרמת הגולן. שם גם הפקנו את צילום השער הקדמי של הספר, כשהבאנו מנת חומוס מחומוס נגה בקריית שמונה ועשינו העמדות של המנה על רקע אופניים ונופי הגולן".
לביא: "בישראל יש ניגוד גדול בין מים למדבר, שכה מאפיין את מדינתנו הקטנה אך המרתקת. זה מתבטא גם באהבה שלי למסלולים כמו עמק המעיינות או לאורך נחלי הצפון ולעומת זאת המשיכה למסלולי הנגב, מדבר יהודה, הערבה, והרי אילת".
אבל עם כל החיבה למדינה ולחומוסיותיה, לשניהם כבר יצא לרכוב גם מחוץ לגבולות ישראל. לביא: "רכבתי בארצות הברית, בולגריה, גרמניה, הונגריה, צרפת, טייוואן, ועוד.במסגרת עבודתי כמדריך טיולי אופניים בחברת "בוץ הרפתקאות" הדרכתי כבר מספר קבוצות בהרי הרילה, פסגת הבלקן המתנשאת ממזרח לסופיה בירת בולגריה. הטיולים הם חווייה של נופים מדהימים אל מול פסגות מושלגות, ובלב יערות מוריקים ובין נהרות זורמים. לכך מתווספת חוויית החופש במדינה שתושביה נינוחים וחייכנים, האוכל משובח, ומזג האוויר נוח רוב חודשי הקיץ.
"לפני הגיוס של הבן הבכור שלי יצאתי אתו לשלושה שבועות של טיול אב ובנו במערב האמריקני הפרוע במסלולי הליכה ורכיבה. המסלול הזכור לי מכולם היה סינגל ה־Slickrock במואב, יוטה. מדבר יפיפה שסלעי אבן החול שלו משתרעים לכל עבר בתצורות מהפנטות ובשיפועים לא הגיוניים וכל היופי הזה מתנשא ברמה סחופת רוח מעל לאפיק נהר הקולורדו האדיר ובמזג אוויר מושלם של הסתיו האמריקאי".
הקורונה פינתה זמן
איך נראית שגרת הרכיבה שלכם היום? כל רכיבה היא טיול בטבע?
לביא: "מאחר ואני מאמן ומדריך אופניים לפרנסתי, אני רוכב 6-5 ימים בשבוע, ולפעמים גם 7 ימים וללא יום מנוחה. יש הדרכות קבועות ויש הדרכות שונות ומגוונות, וביום פנוי מהדרכות אני משתדל כמובן לרכוב. זאת הזדמנות בשבילי לרכוב עם חברים ותיקים. האופניים בשבילי הם הכל ־ ספורט, חווייה, אורח חיים, בילוי, אמצעי תחבורה, ומעל הכל ־ תשוקה".
גוטמרק: אני רוכב כפעם־פעמיים בשבוע בטבע. לא כל רכיבה היא ממש טיול, לפעמים זה יהיה סינגלים (למשל בבן־שמן), אבל כאמור בשטח ולא בכביש. עבורי הרכיבה היא שילוב של ספורט, טיול בטבע שאני כל כך אוהב, חוויה עם חברים או משפחה".
הספר יצא הודות לפרויקט גיוס המונים מוצלח בהדסטארט, שבמהלכו קיבלו השניים תגובות מפרגנות שהצליחו להפתיע אותם.
"המימון היה הצלחה גדולה, עם גיוס שהושלם בהצלחה למרות היעד הגבוה שהגדרנו", מתגאה גוטמרק. "קיבלנו תגובות תומכות שמתייחסות הן להגשמת החלום והן לרעיון הבסיסי שהרבה אנשים נדלקו עליו, רכיבה שמסתיימת בחומוס".
במקום לנוח על זרי הדפנה, גוטמרק כבר מפנטז על הפרויקט הבא: "פעם זרקתי, שאולי בשל החזרה לטיסות, הספר הבא צריך להיות 'מהכנף אל הכנאפה', אבל עוד נראה".
ונסיים עם שאלת מיליון הגרגרים: מה החומוס הטוב ביותר בארץ?
לביא: "כמעט לכל אחד יש את 'החומוס הכי טוב' שלו, מפני שיש מגוון סגנונות והעדפות, אבל יש בהחלט מקומות שבהם יותר טעים ונעים לי, שבהם מפנקים יותר בתוספות ובשירות, או המרקם והתיבול מטריפים לי את בלוטות הטעם".
גוטמרק: "לדעתי אין את החומוס הטוב ביותר בארץ כי זה עניין של טעם אישי. יש נבחרת טובה של חומוסיות, חלקן מופיעות אצלנו בספר, למרות שהשתדלנו דווקא להכניס חומוסיות קטנות ופחות מוכרות".
מהאופניים לצלחת: 5 מסלולי רכיבה ו־5 חומוסיות מומלצות ליד
1. פארק עמק המעיינות: מסלול המשפחות המושלם - 10 ק"מ מישוריים של שבילים סלולים בין מעיינות ונחלים שופעים, ומי שאיננו רוכב יכול להצטרף ברכב גולף שאפשר לשכור במקום. לרוכבים המנוסים והאתגריים מובטח מסלול ייחודי ומפתיע בשפע האתרים, האטרקציות וההפתעות הפזורות לאורכו, ביחד עם אינספור אתרי שכשוך במים מרעננים.
לאחר הרכיבה מגיעים בנסיעה קצרה לחומוס אליהו בית השיטה הסמוך, המפנק בחומוס משובח ועם חנייה מרווחת וחופשית או לחומוס "אצל צרפתי" שבימי שישי המסעדה האיטלקית שלו הופכת גם לחומוסיה.
2. סינגל עין ראפה בהרי ירושלים: מסלול הררי של סינגלים זורמים עם קטעים טכניים לחובבי הז'אנר, והכל בנופים ובאוויר ההרים. אופציה מעולה לחודשי הקיץ כאשר החום והלחות של המרכז מקשים על הרוכבים ובהרי ירושלים יש תחושה של רכיבה במזגן. לאחר הרכיבה מבקרים בכפר אבו גוש הקרוב, באחת ההחומוסיות הטובות והצמודות זו לזו, למשל, מסעדת נאג'י וחומוס אבו סעיד.
3. סינגלים בשדה בוקר: בחורף ומוקדם בבקרי קיץ נותנים הסינגלים סביב שדה בוקר חוויית מדבר ייחודית, המשולבת בתצפיות נוף ומפגש עם היעלים. במהלך הרכיבה נבקר גם באתרים היסטוריים וארכיאולוגיים והכל אל מול נופי נחל צין האדיר. בימי שישי מסתיימת הרכיבה בחומוס ג'ומעה במדרשת בן גוריון ובשאר ימי השבוע בחומוס אינתי (הכשר) המצוין שמצריך נסיעה ברכב לעיר ירוחם הסמוכה.
4. טיול בשמורת פולג ואגמון אודים: טבע שופע ומוריק כל השנה ממש מעבר למפתן הדלת במרכז הארץ עם נופים וריגושים שחשבנו שצריך לנסוע לחו"ל כדי לחוות. רכיבה בסבך הקנים, בשבילים חקלאיים בין שדות ומטעים, סביב אגם מטופח, וביקור בגבעה פורחת עפ"י העונות - חצבים, רקפות, וכלניות. נצא למסלול (ונסיים אותו) בחנייה ליד חומוס הפרלמנט שבתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ יקום ונשב בחוץ עם עוד ספורטאים וטיילים שמרבים לפקוד את המקום.
5. סינגלים בין רוחמה לדורות: בין סוף החורף לתחילת האביב מתכסים מרחבי הדרום בכלניות ומומלץ לרכוב בין רוחמה לדורות בסינגלים המתאימים גם לרוכבים מתחילים וגם למשפחות. נבקר בגבעת הכלניות - מקום קבורתם של לילי ואריק שרון, והרוכבים האתגריים אף ימשיכו אל הסינגל המלהיב של ניר משה. בתום הרכיבה נגיע בנסיעה קצרה אל חומוס בוטיק מפנק בעיר שדרות - החומוס של טחינה, שמעבר לחומוס המשובח עם המנות הצבעוניות והטעימות מהווה מרכז של אווירה בווייב ייחודי.
